שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    אושר: יותר לאומיות וצביון יהודי בלימודי האזרחות

    מאבק המורים לאזרחות לא צלח. משרד החינוך אישר את שינוי תוכנית המקצוע, ובמסגרתה יושם דגש על הצידוקים ההיסטוריים להקמת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי

    ילדים, מעכשיו אמרו "מדינת ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי": תוכנית הלימודים החדשה באזרחות יוצאת לדרך לאחר שמשרד החינוך אישר אותה אתמול (יום ב'). התוכנית החדשה מדגישה יותר את הקשר בין מדינה יהודית ודמוקרטית. אישור התוכנית לווה במאבק ציבורי מתוקשר בין המורים לאזרחות לשר החינוך, גדעון סער, שדחף לשינוי.  

     

    גורם במערכת החינוך ציין כי אמנם השינויים מתונים יחסית, אך הם בהחלט מסמנים כיוון של יותר לאומיות ויותר יהדות. בין היתר כוללים השינויים מבוא היסטורי על הצהרת בלפור והחלטת החלוקה של האו"ם ב-1947. הכרזת העצמאות תילמד תוך מתן דגש על הצידוק ההיסטורי והבינלאומי להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל. כן יושם דגש על כך שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, תוך מתן הסבר מנקודת מבט דמוקרטית.

     

    הפרק על מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית יכלול גם היבטים שונים על מקומו של המשפט העברי במרחב הציבורי וכן דיון במעמדה של השפה העברית כשפה הרשמית. כן יילמדו לוח השנה, החגים והסמלים היהודיים. התלמידים יערכו היכרות בסיסית עם קהילות ישראל בתפוצות ויעמדו על הזהות היהודית המגוונת בעולם.

     

    בפרק שבו ילמדו התלמידים על הכרזת העצמאות, יוצגו ההצדקות ההיסטורית, הבינלאומית והטבעית-אוניברסלית להכרזה. הפרק העוסק ב"מדינת ישראל - מדינה יהודית" ייקרא מעתה "מדינת ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי". המילים "מדינת הלאום" נוספו בתוכנית החדשה. כשילמדו על משמעות מדינת הלאום, ישמעו מעתה התלמידים מהן ההצדקות למדינת לאום מנקודת מבט דמוקרטית, "תוך הצגת הגישות השונות ליחס שבין אופייה היהודי לאופייה הדמוקרטי של המדינה".

     

    הדמוקרטיה מגנה על עצמה ועל יהדות המדינה

    בפרק העוסק ב"דמוקרטיה מתגוננת" - מונח המתייחס למקרים שבהם דמוקרטיה נוקטת צעדים אנטי-דמוקרטיים כדי להגן על מי שמנסים לנצל את החופש שהיא מעניקה לאזרח כדי לחסלהּ - מודגש בתוכנית החדשה כי העיסוק יהיה בדמוקרטיה המתגוננת מפני איומים על שיטת המשטר ועל אופי המדינה, כשבמקרה של ישראל - הכוונה לפי המסמך המפרט את התוכנית היא להיותה מדינה יהודית ודמוקרטית.

     

    בדברי הרקע לתוכנית נאמר: "לאור דיון ציבורי ער שהתפתח בשנים האחרונות אודות תוכנית הלימודים באזרחות ולאור משובים, תגובות וביקורת עצמית מצד המורים והפיקוח על הוראת האזרחות, החליט יו"ר המזכירות הפדגוגית, ד"ר צבי צמרת, לעדכן את תוכנית הלימודים. ועדת המקצוע החליטה לא לבצע שינוי יסודי במבנה התוכנית ובמטרותיה, אלא לבצע בה עדכונים הנדרשים לאור השינויים שהתרחשו בשדה האקדמי ובשדה החינוכי בשנים האחרונות ולאור המשובים והדיון הציבורי שהתפתח בנושא".

     

    פרופ' אשר כהן, יו"ר ועדת מקצוע האזרחות מטעם משרד החינוך וחבר הפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, אמר: "הקו שהנחה אותנו בעבודתנו הוא שלא יעלה אפילו באופן סמוי שקיימת סתירה בין מדינה יהודית לדמוקרטית, כך למשל שהתלמידים יידעו שחוק השבות הוא חוק דמוקרטי הקיים במדינות מערביות רבות כגון יוון ופולין".

     

    לדבריו, "המאבק שהתנהל היה על הבעלות והקניין של מושג הדמוקרטיה ולצערי יש אנשים שחושבים שהם בעלי הקניין הבלעדי להבנת הדמוקרטיה ולא כך היא. אנחנו סבורים שהתלמידים חייבים ללמוד את העקרונות והערכים החוקתיים במדינה יהודית ודמוקרטית גם אם זה למורת רוחם של חלקים בחברה הרוצים רק מדינה דמוקרטית או רק מדינה יהודית".

     

    "פגיעה בכללי המשחק הדמוקרטיים"

    הדר ליפשיץ, מורה לאזרחות וחבר בוועדת המקצוע, אמר: "תוכנית הלימודים הישנה התאפיינה באווירה של ניתוק מהזהות היהודית והיו כאלה שהטילו ספק בלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית. עם זאת, בתוכנית החדשה כיוונו לשלב מוטיבים לאומיים ולהדגיש שאין סתירה בין יהדות ודמוקרטיה ושלימודי אזרחות לא יכולים להיות מנותקים מהצביון היהודי".

     

    מרים דרמוני שרביט, ראש צוות אזרחות במט"ח, סבורה שהכנסת התכנים היהודיים עלולה לפגוע בלימודי הדמוקרטיה. "זה נכון שאין סתירה בין יהדות ודמוקרטיה אבל אם עד כה התוכנית בפירוש שידרה שהנושא המרכזי הוא הוראת הדמוקרטיה, הרי שכעת יש ניסיון לאזן בין הערכים".

     

    "לדעתי", מוסיפה דרמוני-שרביט, "בלימודי האזרחות יש הצדקה לכך שתהיה בולטות ובכורה לערכי הדמוקרטיה כי מקצוע האזרחות זה המקום היחיד שבו התלמידים נחשפים לערכים דמוקרטיים לעומת הערכים החשובים של יהדות, לאומיות והיסטוריה של עם ישראל הנלמדים בתחומי הדעת האחרים.

     

    "חבל שדווקא הנושאים ההיסטוריים והלאומיים החשובים כשלעצמם יגרמו לפגיעה בלימודי כללי המשחק הדמוקרטיים, במיוחד לאור העלייה בשיעורי הגזענות בקרב בני הנוער". דרמוני שרביט הוסיפה כי הייתה מצפה שכחלק מהתפישה הדמוקרטית של הגנה על מיעוטים יינתן דגש חזק יותר על טיפוח זיקה ושייכות גם לתלמידי המגזר הערבי.

     

    Read this article in English

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים