לימודים תחת טילים: ילדי הדרום נותרו חשופים
מוסדות החינוך מוגנו ברדיוס 7 קילומטרים מהרצועה, אך האיום התרחב ופתרונות אין. באופקים יש מיגון רק לשליש מהתלמידים. ילדי הגן באזור לכיש יחפשו מחסה ב-30 שניות, בלי מרחבים מוגנים. וברהט שואלים: "מה תעזור ההתרעה אם אין מקלט"
שישה ימים לפתיחת הלימודים - היכן המיגון? למרות ההצהרות הפלסטיניות על רגיעה, ירי הרקטות שהסלים בשבוע שעבר לא פוסק וגם אמש (יום ה') התפוצצו 11 רקטות ופצצות מרגמה ביישובי הדרום. צה"ל מגיב לירי בחיסולים, אך את ההורים בדרום שצריכים לשלוח את ילדיהם בשבוע הבא לבתי ספר ללא מיגון זה לא ממש מרגיע. בדיקת ynet מגלה כי ערב פתיחת שנת הלימודים, מוסדות חינוך ביישובים רבים שניצבים בפני איום הרקטות מעזה סובלים מחוסר מיגון.
רוב הרשויות הדרומיות מנסות בימים אלה לשדר עסקים כרגיל לצד הכנה למצב חירום. כשמתחילים לדבר על תחילת שנת הלימודים, עולה מפלס החרדה ולצדו פתרונות זמניים במרחבים המוגנים, לימודים בשלט רחוק ולמידה במשמרות.
הדרום תחת ירי - דיווחים אחרונים:
- פצמ"ר במעבר ארז; צה"ל חיסל שני מחבלים
- רצו למרחב המוגן וגילו שהתינוק נפצע: "מבהיל"
- תגובה מהירה לרקטות: צה"ל חיסל פעיל ג'יהאד
- "מחכה לו, והוא לא בא". האלמנה ההרה מדברת
לדוגמה, בבתי הספר ובשמונה גנים בשטח המועצה האזורית לכיש אין מיגון. ראש המועצה, דני מורביה: "יש לנו 30 שניות התראה מרגע הישמע האזעקה. פניתי בעניין הקריטי הזה למשרד הביטחון ופיקוד העורף, טרם קיבלתי מענה הולם". אם ההסלמה תימשך, מורביה אומר שהיה מעדיף שהתלמידים יישארו בבתים, "שם לרובם יש ממ"דים, כיון שמדובר במשפחות צעירות שבנו ביישובים שלנו בתים חדשים בהרחבות".
מתוך שני בתי ספר יסודיים במועצה האזורית יואב, רק אחד ממוגן. בתיכון יש מיגון חלקי, שיחייב למידה במשמרות, אם המצב יסלים. ראש המועצה, ד"ר מטי צרפתי הרכבי, מציינת שפנתה בבקשה למגן את מוסדות החינוך, אך היישובים אינם מוגדרים בקו הראשון לשיגור הרקטות, ולכן לא התקבלו תקציבים. היא מציינת כי במצב חירום לא ייפתחו רוב הגנים, מלבד יישובים שבהם יתארגנו להעביר את לימודי הגן למקלטים: "נערכנו גם ללמידה מרחוק באמצעות האינטרנט. בשגרת חירום, פתיחת מוסדות החינוך תהיה סלקטיבית".
ילמדו רבע שבוע
גם באופקים שהיתה נתונה באחרונה תחת איום מתמיד, המצב אינו משביע רצון. מנהל מחלקת החינוך בעיר, אבי ביתן, אמר שכיום יש מיגון רק לשליש מהתלמידים. "במקרה חירום ייאלצו התלמידים ללמוד במשמרות, לקבוע כמה זמן הם ילמדו וכיצד הם יוחלפו. זה יוצר בעיה. וזה עוד בלי שדיברנו על פערי הלימוד שיווצרו. במקום ללמוד שבוע, ילמדו רבע שבוע, והמשמעויות יהיו בהתאם". כבר לאחר "עופרת יצוקה" הוצגו בפני גורמי הצבא ומשרד החינוך הבעיות והפערים העומדים בפניהם.
"אנחנו 20 ק"מ מהרצועה, אבל טווח האיום התרחב. מגיעים עד לבאר שבע ואשדוד. ודווקא לבאר שבע יש מענה של כיפת ברזל. אופקים היא אחת הערים החשופות בכל האזור. היכולת שלנו לשמור על ביטחון ילדינו תתאפשר רק אם נפעל בזהירות המתבקשת, וזה אומר שרק שליש מהתלמידים יוכלו להגיע בתנאי חירום".
מחלקת החינוך בעיריית נתיבות ציינה שכבר לפני כחצי שנה העבירה רשימה של הפערים במיגון לפיקוד העורף. "לצערי, המצב לא השתנה", אמר ראש מנהל חינוך בנתיבות, משה פרץ, "אנו נערכים לתרגולות עם הילדים בשיטת הכי מוגן שיש. יש בתי ספר עם רמת מיגון נמוכה, יש בינוני וגבוה. גבוה הם אלה עם מקלטים, בינוני אלה מבנים בני שתי קומות ויותר - שם ניתן לרדת ולתפוס מחסה. יש לנו גם בתי ספר עם קרוואנים, שהפיתרון היחיד הוא להיכנס מתחת לשולחנות. אנחנו מתרגלים כדי שהתלמידים יידעו מה לעשות בעת חירום ולא ייכנסו לפאניקה". פרץ ציין כי במצב חירום, ילמדו רק במוסדות הלימוד המספקים מיגון ראוי. הם נערכים לאפשרות שתלמידים יישארו בבית וילמדו מרחוק באמצעות האינטרנט.
דבר לא נעשה
ועד ההורים העירוני באשקלון איים שאם יימשך הירי מרצועת עזה, יקרא להורים לא לשלוח את הילדים למוסדות החינוך עם פתיחת שנת הלימודים. "המצב באשקלון נשאר כפי שהיה ואפילו הפך חמור יותר", אמרה חברת הוועד, סופי חוטובלי-פנחס, אם ל-3 בנות. "מצבורי הנשק בעזה גדלו פי כמה וכמה. רמת הסיכון עלתה אך מצב בתי הספר לא השתפר כהוא זה. הבטיחו מיגוניות, אך הן עדיין לא הגיעו".
עוד בערוץ החדשות:
לדברי חוטובלי-פנחס, האמון ביכולתה של מערכת הביטחון להגיב בחריפות לכל ירי - נפגע גם הוא. "אנחנו יודעים היום שאין אפקט הרתעה. אנחנו רק מתגוננים. העורף הפך לחזית וזה מאוד כואב ועצוב. לשלוח את הילדים לבית הספר, ובמיוחד את הקטנים שזו שנתם הראשונה, זה פשוט חוסר אחריות".
יו"ר ועד ההורים באשקלון, ינון ג'יבלי, הוסיף כי חרף הנחיות של ראש הממשלה וגם של ועדת החוץ וביטחון להעביר את התקציבים הדרושים לסיום ההצטיידות במיגוניות - דבר לא נעשה. התקציב נועד להשלים את פרויקט המיגון ב-10 בתי ספר ו-22 גני ילדים. "יש כסף אבל אין מיגוניות. כשיהיו מיגוניות אוכל להורות לשלוח את ילדי אשקלון למוסדות שיכולים לתת מענה בעת צרה. הבעיה היא שאני לא רואה את זה קורה", הוסיף ג'יבלי.
גם בבאר-שבע בתי הספר אינם ממוגנים, אך מצד שני יש בהם מקלטים. גורמים בעירייה ציינו כי בכוונתם לבחון כיצד ניתן לטפל בסוגיית המיגון וכי לפי שעה אין להם תוכניות בנושא. לדבריהם, העירייה נמצאת בקשר הדוק עם גורמי פיקוד העורף והמשטרה ומתעדכנת באשר להתפתחויות בחזית הדרומית.
הנהגת ההורים בבאר-שבע צפויה להיפגש בשבוע הבא לקראת פתיחת שנת הלימודים. בין היתר, ידונו ההורים בסוגיית המיגון והיערכות מערכת החינוך בעיר בעתות חירום. יו"ר ועד ההורים, אבנר ביטון, אמר: "מוסדות החינוך אינם ממוגנים ב-100 אחוז ולכן סביר להניח שהלימודים לא יתקיימו אם המצב הביטחוני יסלים. הביטחון של התלמידים שלנו חשוב אבל עד פתיחת שנת הלימודים עוד הרבה דברים יכולים לקרות. אם מחר היתה נפתחת השנה, סביר להניח שלא היו לימודים".
מקום נוסף שבו קיימת מצוקה חריפה הוא מוסדות החינוך החרדיים בקריית-גת. התלמידים בבתי ספר ובגני הילדים לומדים בקרוונים, אותם אין שום דרך למגן. במקרה של ירי רקטות יצטרכו תלמידי שני גנים חרדיים והאולפנה לבנות לעבור לבתי ספר סמוכים. בשאר מוסדות החינוך בעיר קיימים מרחבים מוגנים ואלה נוקו ופונו ממפגעים בימים האחרונים.
בקריית-מלאכי חשש העיקרי הוא מהימצאותם של טונות של חומרים מסוכנים במפעלים הסמוכים לעיר. ראש העיר, מוטי מלכה, אמר כי השבוע שב והתריע בפני ועדת החוץ והביטחון על הבעייה ועל אי יכולתן של הרשויות לטפל בה בשעת חירום. "מספיק שמפעל אחד ייפגע ואנחנו ניכנס למפולת מסוכנת מאוד".
לדברי מלכה, מרבית בתי הספר בקריית-מלאכי הם מבנים חדשים בעלי מרחבים מוגני ירי. עם זאת, הוא אינו בטוח שהימצאות בתוך המרחבים המוגנים תעניק פיתרון הולם כשמדובר במאות תלמידים. "אני חרד בכל רגע נתון רק מהמחשבה שטיל ייפול דווקא בצד שבו יש תלמידים. לקריית-מלאכי יש 40 שניות של התרעה. זה מעט זמן וכאב הראש עם הילדים גדול", אמר מלכה.
בגן יבנה דורש ראש המועצה, דרור אהרון, ממערכת הביטחון להציב סוללת "כיפת ברזל" באזור היישוב. קריאה דומה נשמעה בימים האחרונים מצדו של ראש העיר אשדוד, יחיאל לסרי. "גם בעופרת יצוקה וגם כיום, היישובים באזור שלנו מוצאים את עצמם בטווח הירי", אמר אהרון וציין כי ביישובו קיימים 5 גני ילדים שאינם ממוגנים ובית ספר יסודי שממוגן באופן חלקי בלבד. אי השלמת המיגון נובעת, לדבריו, מסחבת וגלגול אחריות במשרד הביטחון
במועצה האזורית באר-טוביה המצב סביר יחסית. בכל גני הילדים, 35 במספר, יש מרחבים מוגנים למעט גן אחד שבו הוצב ממ"ן - מרחב מוגן מוסדי בחצר. ראש המועצה, דרור שור, מציין שבשני בתי ספר יסודיים אין די מרחבים מוגנים ושם יצטרכו ללמוד במשמרות בעת חירום. בתיכון אחד, תלמידים בחטיבה העליונה יצטרכו ללמוד באולם הספורט או במבני ציבור ממוגנים בתוך שטח בית הספר.
אין מקלט ברהט
ברהט, לעומת זאת, המצב בכי רע, למרות שגם העיר הבדואית נמצאת בטווח הרקטות. יו"ר ועד ההורים העירוני, חאלד אל-טלאלקה: "יש לנו בתי ספר עם קרוואנים לא בטיחותיים, ומקומות בהם אין מקלטים. אין לנו מיגוניות. במקרה של אזעקה יכול לקרות אסון. אין על כך ויכוח. התלמידים חשופים בשעת נפילת טיל. זה מצב מאוד מסוכן. הבעיה היא שאף אחד לא מטפל בזה ואף אחד לא התעניין. לאף אחד לא אכפת. אתמול שמענו נפילת טיל. אנחנו במצב שבו כל שניה הדברים משתנים. מה תעזור ההתרעה אם אין בכלל מקלט לרוץ אליו?"
יצויין כי המיגון אינו באחריות או במימון משרד חינוך. לנוכח ההסלמה בדרום, הונחו צוותים חינוכיים ליצור קשר עם התלמידים ולהתעניין בשלומם, להפנות תלמידים הזקוקים לכך לקבלת סיוע נפשי. משרד החינוך גם הכין מערכי לימוד המותאמים לשהייה במרחבים מוגנים, כחלק מתרגיל העורף "נקודת מפנה 5", שהתקיים לפני כחודשיים.
ביקשנו את תגובת המשרד להגנת העורף על הטענות שהשמיעו תושבי הדרום. זו תשובתם: "ממשלת ישראל החליטה למגן את מוסדות החינוך הנמצאים בטווח של 7 ק"מ מעוטף עזה. בהתאם להחלטה זו, בוצעה עבודה רבה ומאומצת על-ידי משרד הביטחון שבסופה מוגנו כל מוסדות החינוך - בתי הספר וגני הילדים הנמצאים בטווח זה.
בימים אלו מקדם השר וילנאי תוכנית מפורטת הכוללת הצבת אמצעי מיגון במוסדות חינוך הנמצאים בטווח של 15 ק"מ מעוטף עזה, הכוללת גם את העיר אשקלון, בהיקף תקציבי של 80 מיליון שקלים, שמקורות המימון שלה יבואו מתקציב המשרד להגנת העורף ומשרד האוצר. השר להגנת העורף, מתן וילנאי ימשיך לפעול בממשלה למען האצת הפעילות למיגון מוסדות החינוך בעוטף עזה".
לפנייה לכתב/ת 
