שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא גבר ולא אישה
    "אין לי מושג אם אני יותר גבר או יותר אישה. אני לא חושבת שאי פעם ארגיש לא בדראג. אני תמיד עטופה בתחפושת, לא משנה מה אלבש". ענת אבישר נעה בין הזהויות

    יש אנשים שנולדו עם ידיעה ברורה מי הם ומה הם, ויש אנשים שלא. האחרונים נמצאים בתהליך מתמיד של חיפוש עצמי גם על הנקודות שנראות לאחרים בסיסיות לחלוטין. אצלי זה ככה בכל הנוגע למין ולמגדר, אבל גם ובעיקר, בכל הנוגע למה באמת עושה לי טוב ומה פחות.

     

    גאווה ומגדר בערוץ יחסים: 

     

     

    לוקח לי זמן להבין ולחקור. אני אוהבת דברים שקשה לי להבין מהר, שמאתגרים אותי ואת גבולות הדמיון והמחשבה שלי, שגורמים לי לעצור לרגע ולחשוב על דברים מכיוון אחר. אני זקוקה לאתגרים האלה באופן תמידי, והאנשים שסביבי הם כאלה שמספקים אותם בלי סוף. נשים כאלה נחקקות עמוק בלב שלי, כשיוצא לי להכיר אותן, גברים כאלה הופכים להיות חברים קרובים קרובים.

     

     

     

    פוליטיקה של זהויות

    חדי קרן, האנשים האלה. אנשים שמובנים באופן מלא רק לעצמם וגם זה לפעמים לא. מיוחדים, איש איש בתחומו ובנטיות ליבו. אלה שבאופן קבוע לא מצליחים למצוא מילה שתגדיר בדיוק מה הם ומי הן, אלה שחיים בין לבין, אלה שלא קל לסדר אותם בתיוק. בין המגדרים, בין הנטיות המיניות, בין הוניל לשוקולד המריר, בין מילים לבין מה שבאמת.

     

    אנשים רוצים לדעת ולהבין מי אתה ומה אתה, ושתחליט כבר אם אתה גבר או אישה ואיזה מין גבר או אישה אתה. תני לנו הגדרה, תובע העולם, תני לנו להבין בדיוק מי ומה עומד מולנו. אם בשם החופש אני אעמוד על זכותי להגדרה עצמית, נטולת הנחות, במבט כן ואמיתי במראה – אין לי מושג אם אני יותר גבר או יותר אישה, אין לי מושג אם בעצם אכפת לי בכלל מה המגדר והמין של מי שאני מצליחה לגעת בה או בו, אין לי מושג אם ארגיש אי פעם לא בדראג, לא קצת בתחפושת, לא משנה מה אלבש. לא יודעת להגדיר את עצמי יותר – ולמען האמת אני עייפה מלנסות.

     

    החברה מבקשת שנחליט מה אנחנו (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    החברה מבקשת שנחליט מה אנחנו(צילום: shutterstock)

     

    יום אחד תמצאו אותי גברית למדי ובאחר נשית מאי פעם. אף אחד מהם לעולם לא יראה אמין עד הסוף, יהיה משהו טיפה לא מתאים, טיפה שייך למגדר השני, טיפה מחופש. זה לא כי אני לא יודעת מי אני, או מנסה להציג משהו שאני לא. אני פשוט הרבה מאד דברים ששזורים יחד, ולעולם לא אף אחד מהם עד הסוף. ההכרה הזו בזהות שלי, המגוונת והלא מאוד מוגדרת גרמה לי לפקוח עיניים ולהבין – אני מנסה לחיות בסרט הלא נכון ומשהו אצלי בתפישה של זוגיות ואולי גם בכלל השתנה.

     

    מורכבות זה סקסי, ויש משהו בלימבו שבין זהויות מגדריות מוגדרות שתמיד משך אותי, משהו שלאחרונה השלמתי עם זה שהוא חלק ממני, לא פחות ממה שהוא חלק ממה שאני נמשכת אליו באחרים. פעמים רבות אני מוצאת את עצמי בודקת מושגי יסוד, מעדכנת את הפנטזיות וההגדרות, שמה בצד את המילים ונותנת לחוויות להפתיע אותי.

     

    לשאול, לטעום, לנסות וחוזר חלילה

    יש יותר מיופי אחד בעולם, ואני כרגע בודקת מה באמת מתאים לי, אחרי ככלות גיל 20. לפני חודש חגגתי את יום הולדתי ה-30, גיל שהביא עמו את החופש האמיתי לבדוק מה עושה לי טוב, לחיות בלי תסריט ובלי סצנות מסרטי בנות.

     

    אחרי כל הניסיונות של העשור האחרון למצוא מקום בתוך הפנטזיה על ה"בוצ'" הרכה מהחלומות, התעוררתי לגלות שלא רק שהחלום לא מתאים לי, אלא שהוא אפילו ממש מכריח אותי להשאיר חלקים שלמים מעצמי בחוץ. הוא לא באמת יכול להכיל את הגוונים הרבים של הקשת שהפכתי להיות, הוא כבר לא באמת מושך אותי כפי שמשך אותי בעבר.

     

    האופנוענית הקשוחה והשקטה, התגלתה ברוב המקרים כאדם שמוגבל בשתיקותיו, ספונה בשריון שלה ולא מסוגלת לגעת באמת ובוודאי לא להכיל אחרים שחיים כמוני, מקלפים את הצלקות עד החופש, כל פעם עוד ועוד.

     

    החלום הזה קטן עליי, ויש בו יותר מגבלות מאפשרות לגדול ביחד, הבנה מכאיבה במיוחד. עכשיו אני מסתובבת כמו בחופשה בחו"ל – לא מחפשת שום דבר מיוחד, רוצה לראות ולטעום ולחוות, לבדוק אופציות אחרות, לבוא בלי תסריט, לשים סימני שאלה על הגדרות, להיות סקרנית ולא לבוא עם אג'נדה.

     

    לחוות, לחפש חדי קרן כמוני, לחפש משהו שעושה לי נעים בלי לבוא עם הנחות יסוד. חופש אמיתי זה זמן לחקור ולהבין מה אני רוצה וצריכה באמת, בלי לשים קצוץ על הגדרות, פנטזיות מהעבר, עכבות ומעצורים. במילים אחרות, מחשבת מסלול מחדש.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים