הפלישה לשגרירות בקהיר: למה מחויבת מצרים?
הדיפלומטיה והיחסים הבינלאומיים הועמדו במבחן קשה בקהיר. הפער בין אמנת וינה והמציאות האלימה בשטח יכול עקרונית להוביל לתביעת פיצויים, אבל בירושלים כנראה יוותרו כדי להרגיע
"שטח מושבה של המשלחת הדיפלומטית יהיה חסין ושליחי המדינה המקבלת לא יוכלו להיכנס אליו אלא באישורו של ראש המשלחת. על המדינה המקבלת חובה מיוחדת לנקוט את כל האמצעים הנדרשים על מנת להגן על שטחי המשלחת מול כל התפרעות או נזק, ולמנוע כל הפרעה לשלווה של המשלחת או פגיעה בכבודה" (מתוך אמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים משנת 1961, סעיף 22).
המצור בו היו שרויים הלילה (שבת) שישה ישראלים בשגרירות בקהיר, כאשר בחוץ מתאספים אלפי מפגינים אלימים הקוראים לפגוע בהם, נחשב בתחום היחסים הבינלאומיים לחריגה דיפלומטית חמורה. לאחר לילה מתוח במשרד החוץ בירושלים - שכלל את כינוס בכירי המשרד וכלל חששות כבדים לתרחישי אימה אפשריים - מתכוננים כעת בירושלים לשלב התחקירים והפקת הלקחים.
לילה סוער בקהיר - הכתבות האחרונות ב-ynet:
- הקומנדו המצרי חילץ את הנצורים בשגרירות
- שלב אחר שלב: מניתוץ החומה עד לפינוי מקהיר
- מפגין מצרי: "היכינו את אחד העובדים בשגרירות"
- "ראש ממשלת מצרים יתפטר בעקבות ההפגנות"
אמנת וינה ליחסים דיפלומטיים מסדירה את היחסים בין המדינות החתומות עליה ואת הזכויות והחסינויות של השגרירות והמשלחות הדיפלומטיות. היא נחשבת לאחת מאבני היסוד שעליהן מושתת המשפט הבינלאומי. הן ישראל והן מצרים מהוות צד באמנה ומחויבות לכל סעיפיה. בשיחה עם ynet, מסביר פרופסור רובי סיבל, מומחה למשפט בינלאומי והיועץ המשפטי לשעבר של משרד החוץ, את המשמעויות המשפטיות של התקרית החמורה.
על פי סעיף 22 של האמנה, חובת המצרים באירועים היתה "לנקוט את כל האמצעים הנדרשים על מנת להגן על שטחי המשלחת מול כל התפרעות או נזק, ולמנוע כל הפרעה לשלווה של המשלחת או פגיעה בכבודה". היועץ המשפטי לשעבר של משרד החוץ מסביר כי אל הסעיף המדובר יש להתייחס בכפוף לתנאים בהם ניצבת השגרירות. "רמת האבטחה הנדרשת תלויה כמובן בנסיבות. ברור שכאשר השגרירות שקטה אתה לא צריך לעשות שום דבר, אבל ברגע שיש סיבה לחשוש אז צריך לנקוט אמצעים", הסביר.
"גם איראן הפרה את אמנת וינה"
המומחה המשפטי התייחס גם להשלכות האפשריות של הפרת תנאי האמנה, ואמר כי "תיאורטית, אם מדינה אחת מפרה התחייבות כלפי מדינה שנייה, היא צריכה לפצותה על הנזק שנגרם". כדוגמה, הביא סיבל את תקרית משבר בני הערובה באיראן בשנת 1979, אז הוחזקו עשרות אמריקנים בשגרירות במשך יותר משנה. "האיראנים לא הגנו על האמריקנים, ואחר כך גם לא שיתפו פעולה בעניין הפיצויים. ארצות הברית העמידה אותם בפני בית דין בינלאומי שקבע שהם הפרו את אמנת וינה. בסוף לא יצא מזה דבר", סיפר.במקרה הנוכחי, מסביר סיבל כי "ישראל יכולה לדרוש פיצוי אם מצרים לא נקטה אמצעים סבירים. מהו סביר? אני לא יודע. אם יתברר כי נגרם נזק למרות שהמצרים נקטו באמצעים, אז אין אחריות על מצרים". עם זאת, גורמים במשרד החוץ בירושלים כבר מבהירים כי "מצרים מחויבת לאמנת וינה, ואם נפגעה שגרירות אחת, יש לכך גם השלכות לכל השגרירויות הזרות בקהיר. מצרים חייבת להוכיח כי היא יכולה לעמוד בהתחייבויותיה, וזו גם הסיבה שהדגל הישראלי הוחזר למקומו מלכתחילה". לגבי האפשרות לדרישת פיצויים, זו כנראה לא ממש עומדת על הפרק, שכן גורמים בירושלים אמרו היום שהמטרה המרכזית היא להחזיר את היחסים לקדמותם מהר ככל האפשר.
לפנייה לכתב/ת 
עשן מיתמר מבניין השגרירות בקהיר
צילום: AFP
"השגרירות - אזור חסין"
צילום: EPA
מסמכים רשמיים הושלכו לרחוב
צילום: AP
מומלצים
