מקסיקני בדולר במקום גבר חלומות

קשר שמתחיל באינטרנט זה כמו טיול לדיסנילנד. מבטיחים לך שיהיה קסום ומדהים, ואחרי בילוי של ימים ולילות בפנטזיות על הרגע המיוחל, כשזה סוף-סוף קורה, עומד מולך מקסיקני שמרוויח שלושה דולר לשעה בשביל להתחפש למיקי מאוס בחום של קליפורניה.

אהבה בערוץ יחסים:

• אהבת אמת היא סוג של ריצת מרתון
• בין סטוץ לנישואים: אהבה קצרת מועד
• הוא פשוט לא בקטע שלך
• לגור איתו
  

מצאתי את עצמי מחכה כל שעה ביום ובלילה, בגלל הפרשי השעות בין תל אביב לאל איי, לאותו צלצול מטופש של הסקייפ, לרגע הזה בו אדם שמעולם לא פגשת אבל כל חלומותייך מתרכזים בו כרגע, יתייחס אליי! אליי! מי אני בכלל שהאיש המדהים הזה, הקסום, הנפלא, הבול בשבילי בכל דבר, יתייחס אליי, ילדה קטנה מישראל?

איך יתכן שאנחנו אוהבים את אותם דברים בדיוק? שהוא לגמרי מבין אותי ומבטיח לי את העולם כולו? האם בזבזתי את הזמן על גברים ישראלים בזמן שהאוצר האמריקאי הזה רק חיכה לי כל השנים האלה?

דיסנילד. יש האומרים שזה מזכיר קשר אינטרנטי(צילום: AP)

הגורל רצה שנפגש

בואו נעצור פה, אם הסיפור הזה היה קורה עם בחור מחולון, הרי לא היינו מחזיקים ארבע דקות בסקייפ וקובעים להיפגש, כי מה זה הבזבוז זמן הזה בעצם 'סקייפ'? לא עדיף לדעת אם הבנאדם מריח רע? מקריח רק מאחורה בצורת עיגול? נטול כף רגל ימין? ישיבה בכסא מול מצלמה יכולה להסתיר המון דברים וכדאי שנדע אותם לפני שנתאהב לשווא או חלילה נבזבז זמן יקר בדיבורי סקייפ שיכולנו להקדיש לצפייה ב'מאסטר שף'. אז אני והבחור מחולון היינו נפגשים ומגלים שכמו כל מפגש אחר בחיים האלה הוא בחור לחוץ ללא עבודה ואני מטורפת עם יותר מדי ציפיות והיינו הולכים איש איש לדרכו בלחות העוטפת.

אם הוא היה מתגורר בחולון, לא היינו מבזבזים זמן בסקייפ(צילום: shutterstock)

אז הגורל מתערב כי זה מה שהוא אוהב לעשות בחיים, וכל חיי מסתדרים לכך שאני יכולה לנסוע לאל איי ולהגשים את חלומי חסר המשמעות לכתוב לטלוויזיה וכמובן לפגוש את אהבת חיי, האדם החשוב בעולם כולו. אז הנה אני נוסעת. אני אפגוש אותו ונחיה באושר ועושר בעיר החלומות ונכתוב יחד לנצח נצחים בזמן שאני אניח את ראשי על כתפו, ונצחקק כי הכלב שלנו ליקק אותנו, וכמובן שכל זה יקרה בתפאורה מושלמת של בית עץ, מפות משובצות ואח אמיתי מעץ.

סודות אל איי

אני מגיעה לאל איי (איזה כיף לסכם 17 שעות באוויר עם קונקשן בהולנד בשתי מילים?), והרגע מגיע, הרגע שלשמו התכנסנו, אני, הוא והגרין-קארד העתידי שלי. אנחנו מסתכלים אחד על השנייה במבט מהסס, מלווה באנחת רווחה של ״הוא אמיתי!", ואז המבוכה מכריחה אותנו להפסיק את הבהייה ולצלול לתוך חיבוק ארוך שמרגיש כל כך נכון עבור שנינו. לו יכולתי הייתי שומרת לי את הרגע הזה כמו ה-100 דולר שתמיד איתי כאן למקרה חירום כמו יהודייה טובה.

התיישבנו כדי להתחיל את הדייט הראשון שלנו ופתאום התנגן ה״שיר שלנו״, הלהקה ששנינו אוהבים הכי בעולם ואף אחד אחר לא, זו שאף פעם לא מנגנים ברדיו, וכך אצבע האלוהים, או שזו הייתה אצבע מנהל המשמרת בבית הקפה בעל הטעם המוזיקלי המוזר, נגעה בנו ואישרה שזה אכן אמיתי ונכון ומדהים ושווה את החצי שנה שהשקענו בסקייפ.

עזבתי הכל וטסתי ללוס אנג'לס. כרטיס לכיוון אחד(צילום: shutterstock)

זה לא מה שהבטיחו לי

הייתי רוצה לומר לכם שעכשיו מלקק אותנו כלב בבית העץ החלומי שלנו, אבל הבחור אלרגי, הוא גם נמוך משאמר ולא עובד כבר שנתיים. ואני? אני גרה בדירה שכורה כי הוא בהליכי גירושים עם שני ילדים ולי אין מקום שם, לא שזה היה משנה כי הוא כל כך עמוק בתוך הגירושים שהוא לא יכול לחשוב על לישון איתי בלי להילחץ.

כל הזמן שהוקדש לי בימי הסקייפ הוחלף בזמן איכות עם הילדים כי הם בחופש וחיפושי עבודה, אז אנחנו מתראים אחת לשבועיים בערך, אני מתעסקת בכתיבה והאזנה מוגזמת למוזיקת קאנטרי והוא רק נכנס עמוק יותר לתסביכי הגירושים שלו ושל אשתו המרושעת. טוב, לפחות הוא לא מקסיקני.

• יש לכם חוויות דומות מקשר רומנטי למרחקים? ספרו לנו בפייסבוק החדש של ערוץ יחסים