שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    על הטבות וילודה. לומר לא למחאת העגלות

    לא קשה לדמיין את ה"בייבי בום" שיתרחש כאשר יהיה חינוך חינם והכרה בילדים לצורכי מס. זו מדיניות שתייצר פרזיטיות במקום צדק חברתי

    דו"ח טרכטנברג טעה בהמלצתו על סבסוד חינוך חובה לגיל הרך. חרף הסימפטיה למצוקתם של הורים שמתקשים להאכיל, לגדל ולחנך את ילדיהם המתרבים - מצוקה שזכתה לביטוי קולני במחאת העגלות של הקיץ האחרון - זו תהיה טעות מוסרית להיענות לדרישות הכלכליות של מחאה זו. 

     

    הורים יודעים היטב כמה עולה לגדל ילדים, והחליטו בכל זאת להביאם לעולם. עכשיו הם דורשים שנסבסד אותם, ממש כמו הטייקונים שהנפיקו אגרות חוב, ומבקשים שנעשה תספורת לחובותיהם. גם אלה וגם אלה מבקשים מאנשים שלא הנפיקו בבורסה ניירות חסרי ערך ולא הביאו לעולם ילדים שאין להם כסף לגדלם - שיממנו אותם. לזה לא קוראים צדק חברתי אלא פרזיטיות.

      

    עוד בערוץ הדעות:

     

    מעבר להיבט המוסרי, יש שלל סיבות כלכליות, דמוגרפיות וסביבתיות לומר "לא" למחאת העגלות. ילודה, כמו כל פעולה אנושית, מושפעת מהמצב הכלכלי של ההורים. לא קשה, לכן, לדמיין את הבייבי בום שיתרחש - אם וכאשר יהיה חינוך חינם לגיל הרך, אם תינתן הכרה בהוצאות להעסקת מטפלת לצורכי מס, ואם תוענק חופשת לידה מורחבת בתשלום מלא.

     

    מחאת העגלות בחיפה. רוצים סקנדינביה, נגמור כמו פקיסטן  (צילום: אבישג שאר ישוב) (צילום: אבישג שאר ישוב)
    מחאת העגלות בחיפה. רוצים סקנדינביה, נגמור כמו פקיסטן (צילום: אבישג שאר ישוב)

     

    הנזק הכלכלי מבייבי בום שכזה איננו מוגבל לעלות הישירה של הפסד הכנסה ממסים של הורים שיישבו בבית עם ילדיהם בחופשת לידה אינסופית, או ייצאו לעבוד אבל ינכו את הוצאות המטפלת מתשלומי מס הכנסה. הנזק גם עולה בהרבה על התקציב הנחוץ לסבסוד מלא של חינוך חינם לגיל הרך. אמנם הסבסוד יכול לעלות מיליארדי שקלים, אבל המיליארדים האלה בטלים בשישים בהשוואה למה שיעלו מאות אלפי ילדים שיבואו לעולם (כי משתלם להורים להביא אותם) ויחיו שנים ארוכות על חשבון משלם המסים (או - אם לדייק - על חשבון הפראיירים שימשיכו לעבוד ולשלם מסים, ולא יפרשו לעשיית ילדים).

     

    נבואת הזעם שלי מסתמכת על עובדות. בשנת 2003, הפחית ביבי נתניהו - כשר אוצר - פי 5 את קצבאות הילדים למשפחות מרובות ילדים. התוצאה היתה צניחה של 20% בילודה של משפחות בשני הסקטורים העניים ביותר - חרדים ובדואים. כשהקצבאות הועלו שוב בשנת 2006, חזרו הבדואים והחרדים להשריץ ולרוקן את קופת המדינה. במלים אחרות - מי שמאמין שמעונות יום מסובסדים או חופשת לידה ארוכה הן תרופות פלא ל"איום הדמוגרפי" לא שם לב שהמגזרים שמגיבים בבייבי-בום מאסיבי לתמריצים כלכליים לגידול ילדים הם אותם סקטורים שיוצרים את האיום הדמוגרפי.

     

    מחיר כלכלי וסביבתי כבד

    המחאה החברתית שואפת להרים את איכות החיים בישראל לסטנדרטים סקנדינביים, אבל שיעור הילודה של המוחים כפול מסקנדינביה ומתקרב למצרים ולפקיסטן. אם לא נצמצם את הילודה, תוך פחות מ-15 שנה יחיו בין הירדן לים - טריטוריה שגודלה פחות מעשירית מהשטח של נורווגיה - כ-18 מיליון יהודים וערבים - יותר מאשר בנורווגיה, דנמרק, איסלנד ופינלנד גם יחד! אחת הסיבות לאיכות החיים הגבוהה בסקנדינביה היא השמירה על מרחבים פתוחים, אוויר נקי ויציבות דמוגרפית, שמאפשרים לתת טיפול מסור לכל ילד. את זה אי אפשר לעשות כשמשפחה ממוצעת מביאה לעולם שלושה ילדים ורוצה ילד רביעי.

     

    לילודה מוגברת יש מחיר סביבתי כבד. הריוויירה של רודוס או כרתים פסטורלית יותר מהטיילת של אשקלון או נתניה לא כי הים התיכון שלנו פחות יפה מהים התיכון היווני אלא כי צפוף אצלנו. תוספת ילדים רק תגדיל את הצפיפות במדינה קטנה, שכבר היום דחוסה יותר מכל ארצות אירופה, ותקטין עד למינימום את הסיכוי שלנו ליהנות ממרחבים פתוחים או מבית פרטי עם גינה.

     

    תוספת ילדים גם תגדיל את הביקוש לחשמל ולמים, ותחייב בנייה של מפעלי התפלה ותחנות כוח שיזהמו את האוויר ויכערו את הנוף. ילודה מוגברת תגדיל את הביקוש לדירות ותעמיק את מצוקת הדיור, שהציתה כזכור את מחאת העגלות. ההורים המוחים מסרבים להבין שהיענות לתביעותיהם רק תכניס את משפחותיהם למעגל קסמים של עוני: ככל שהם יביאו לעולם יותר ילדים (במימון המדינה), כך יגדל הביקוש לדירות (כי הילדים יצטרכו מקום לגור), המחירים יעלו, וחלום הבעלות על דירה יתרחק.

     

    אסור לתת לאמוציות שמעוררים ילדים קטנים להביא אותנו לאמץ מדיניות שההשלכות הכלכליות, הסביבתיות והדמוגרפיות שלה הרות אסון, והמשמעות המוסרית שלה הוא שהאדם איננו אחראי למעשיו. 

     

    הכותב הוא פרופ' לתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פרזיטיות במקום צדק חברתי. אמיר חצרוני
    צילום: קתרז'ינה מרקביץ
    מומלצים