שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    טרכטנברג: יש לנו בשורה לזעקה הלגיטימית
    ראש הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי הציג את מסקנותיו, ונאלץ לקטוע את דבריו בשל קריאות להתפטרותו. בין ההמלצות: אישור 196 אלף דירות, מיסוי לעשירים, ביטול העלאת המס על הדלק, חינוך חינם מגיל 3, חיוב חרדים במבחני מיצ"ב, רפורמה בענף המלט והוזלת מחירי מוצרים בפיקוח

    כחודש וחצי לאחר שהחלה את עבודתה, הציג הערב (ב') פרופסור מנואל טרכטנברג את המלצות הוועדה לגיבוש סדר יום חברתי-כלכלי חדש. הצגת המסקנות הועברה ממכון ון ליר בירושלים בשידור חי כאן ב-ynet.

     

     

    ראשי המחאה הביעו התנגדות להמלצות, ומסרו כי יקיימו מחר בבוקר מסיבת עיתונאים בה יודיעו על המשך צעדיהם. דבריו של טרכטנברג נקטעו מספר פעמים בידי פעילים חברתיים, שקראו לו להתפטר. בתגובה אמר ראש הוועדה: "אנחנו מתייחסים לזעקה שעולה משם. אנחנו כאן כי אנחנו חושבים שיש לנו בשורה לזעקה שהיא לגיטימית".

     

    תגובות להמלצות הוועדה:

     

    בעיות היסוד: מצוקה כלכלית, תחושת אי צדק, וניכור

    בפתח דבריו אמר טרכטנברג: "הוועדה הזו קמה בעקבות מחאה אותנטית נרחבת ששטפה את רחובות ערי ישראל בקול צלול וברור וביקשה צדק חברתי. עלינו להתחיל לזהות מאיפה זה בא ומהם בעיות היסוד שמהם צמחה המחאה הזו.

     

    "אנו מזהים בבירור שלושה כאלה: ראשית כל מצוקה כלכלית אמיתית כואבת שנוגעת לשדרה המרכזית של החברה בישראל של משפחות עובדות, משכילות עם ילדים שמתקשות ביום יום לגמור את החודש ולא פחות חשוב הם רואים בפניהם אופק מעורפל ולעתים חסר תקווה.

     

    "שנית תחושה עמוקה של אי צדק. האי צדק לובש שתי פנים - אחד נוגע לאי שוויון הגובר בחברה בישראל. השדרה המרכזית בחברה בישראל מסתכלת ימינה ורואה באופק שכבה דקיקה של מתעשרים שלאו דווקא קיבלו תגמול הולם מהשוק, אלא מסיבות אחרות וזה כואב לה. מהעבר השני יש שכבה רחבה שלא נושאת בנטל באותה מידה. הדברים אמורים גם בתעסוקה, גם בשירות וגם בתשלום מסים.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "האלמנט השלישי בשורש המחאה זה התחושה של ניכור. הציבור הרחב האזרח מהשורה מרגיש ריחוק ממוסדות המדינה. הוא חש שמוסדות השלטון לא קשובים אליו ושהמערכת הפוליטית התנתקה ממנו וזה מזין תחושה של חוסר אונים במובן של אתה עם המצוקות שלך לא מצליח להשפיע על גורלך".

     

    הסיבות למצוקה: כוח מונופוליסטי, הסדרי עבודה אנכרוניסטיים

    טרכטנברג התייחס לסיבות שהביאו למצוקה זו, ובין היתר ליוקר המחיה: "הייתה קפיצה במחירים של קבוצות המוצרים שהאזרח צורך ועל זה המחאה התמקדה לא מעט, זה מחירי המזון, הבריאות והחינוך, תחזוקת משק המים... חלק מעליות המחירים האלה נובעות מאחריות ממשלתית, מכשלים ברגולציה וגם מכוח מונופוליסטי בשווקים שהלך והתעצם בעשור האחרון, ומחסמי כניסה לתחרות בינלאומית".

     

    טרכטנברג מציג את המלצות הוועדה (צילום: נעם מושקוביץ) (צילום: נעם מושקוביץ)
    טרכטנברג מציג את המלצות הוועדה(צילום: נעם מושקוביץ)

     

    "מעבר לזה... אנחנו מכירים היטב את הכשלים של תפקוד הסקטור הציבורי וקשיי המשילות במדינת ישראל, שהלכו וגברו בעשור האחרון - הסדרי העבודה אנכרוניסטיים שמגבילים את פעולת הממשלה".

     

    "אנחנו משוכנעים שהממשלה תאמץ את המסקנות"

    בסיכום דבריו התייחס טרכטנברג לסיכוי כי ההמלצות יישומו במסגרת המציאות הישראלית, תוך שהוא מסייג: "אנחנו לא סקנדינביה וגם לא נהיה". עוד אמר: "אני רוצה לצטט אמירה יפה שנאמרה בהפגנה הגדולה במוצאי שבת לפני שלושה שבועות - הישראלים החדשים של קיץ 2011 הגישו לנו הזדמנות נדירה לחולל שינוי. אנחנו צריכים לקחת בשתי ידיים את ההזדמנות הזאת ולקדם אותה.

     

    "אנחנו כוועדה עשינו כמיטב יכולתינו כדי לתרגם את המשאלות האלה לשפה של מעשה. אנו מאמינים באמונה שלמה שהיישום של ההמלצות האלו יביאו לשינוי מהותי. הן המלצות חסרות תקדים ועוצמתיות במציאות הישראלית ויכולות להתניע תהליך של שינוי. נכון שאין לנו מענים מיידים לכל המצוקות. אין מהלך יחיד שיכול להביא למענים לכל המצוקות שהצטברו על פני שנים רבות, אבל יש כאן בשורה, ואני אומר זאת ברעד מסוים, אבל אני מאמין באמונה שלמה שזה מה שקורה כאן וזה נכון לגבי יוקר המחייה, זמינות השירותים החברתיים, הדיור ואי השוויון.

     

    מארגני המחאה מגיבים על ההמלצות (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    מארגני המחאה מגיבים על ההמלצות(צילום: ירון ברנר)

     

    "רבותיי הדו"ח הזה הוא בשום פנים באופן לא סוף פסוק, אלא זה הפרק האחרון של המבוא שהחל עם המאהלים שהוקמו ברוטשילד. המערכה עוברת כיום לגבי ההחלטות עוברת לזירה הפוליטית ולמקבלי ההחלטות וטוב שכך, כי אנו חיים בדמוקרטיה. אנחנו מיצינו את המהלך הזה הרגע. אנחנו משוכנעים שהממשלה תאמץ את המסקנות האלו ותאמץ את כולן".

     

    קנדל: ביטול העלאת הבלו תשפיע ישירות על הכיס

    ראש הממשלה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, התייחס לביטול העלאת הבלו, ואמר: "מדובר בצעדים שמשפיעים ישר על הכיס. מדובר בדלק למכונית, בהובלת סחורות ובסולר לתעשייה. ההוזלה תגיע לצרכן בצורה ישירה, דרך הרכב, ובצורה עקיפה דרך המוצרים".

     

    על הורדת מכסי הייבוא אמר: "אנחנו מאמינים שבהורדת המכסים תהיה השפעה כפולה. השפעה מיידית של הורדת מחירים של מוצרים מיובאים, והשפעה מתגלגלת של הגברת התחרותיות שתוזיל את כל המוצרים. ההשפעה על הכיס צפויה להסתכם ב-750 מיליון שקל ב-2012 ובמיליארד וחצי ב-2013".

     

    הפגנת סטודנטים בירושלים במקביל להצגת המסקנות (צילום: נועם מושקוביץ) (צילום: נועם מושקוביץ)
    הפגנת סטודנטים בירושלים במקביל להצגת המסקנות(צילום: נועם מושקוביץ)

     

    על נקודות הזיכוי לאבות אמר קנדל: "נתנו לאבות ולא לאימהות כי רבים יותר מהם מגיעים למדרגת המס המינימלית. 70% מהגברים לעומת 30% מהנשים".

     

    פירוט המלצות הוועדה - תחום הדיור:

     

    - אישור של 196 אלף דירות בחמש השנים הקרובות - כש-20% מתוכן לדיור בר השגה.

     

    - הקלה בפיצול דירות.

     

    - בניית דיור מסובסד להשכרה.

     

    - מס על דירות ריקות.

     

    -עידוד קבלנים לזרז בנייה.

     

    - הגדלת הסיוע בשכר דירה לנזקקים.

     

    העלות כוללת של כל צעדי הדיור - 1.3 מיליארד שקל בחמש שנים.

     

    המלצות בתחום המיסוי:

    - ביטול מתווה הפחתת מס הכנסה. תאריך יעד - סוף 2011. ההכנסות לקופת המדינה- 2.5 מיליארד שקל בשנת 2012.

     

    - מדרגת מס של 48% מעל הכנסה של 40,231 שקל בחודש. תאריך יעד - סוף 2011. הכנסות - 700 מיליון שקל בשנה.

     

    - העלאת מס חברות ל-25% ב-2012 ואולי ל-26% ב-2013. תאריך יעד - סוף 2011. הכנסות למדינה - 1.4 מיליארד שקל ב-2012.

     

    - העלאת מס רווחי הון מ-20% ל-25% ול-30% לבעל שליטה בתאגיד. תאריך יעד - סוף 2011. הכנסות 1.3 מיליארד שקל בשנה.

     

    - 2% של מס נוספים על הכנסה של יותר ממיליון שקל לשנה. תאריך יעד - סוף 2011. הכנסות למדינה - 400 מיליון שקל.

     

    - העלאת הפרשות מעביד לביטוח לאומי על משכורות הגבוהות ב-60% מהשכר הממוצע מ-5.9% ל-7.5%. תאריך יעד -  עד סוף 2011. הכנסות למדינה - 1.3 מיליארד שקל בשנה.

     

    - ביטול העלאת מס הבלו לשנת 2012: הפחתת 40 אגורות מהמס על הסולר, 20 אגורות מהמס על הדלק ו-34 אגורות מהמס על הפחם. תאריך יעד - עד סוף 2011. עלות למדינה - 2.5 מיליארד שקל.

     

    - 2 נקודות זיכוי לגבר עבור כל ילד שלא הגיע לגיל 3. תאריך יעד - עד סוף 2011. עלות למדינה - מיליארד שקל בשנה.

     

    - אימוץ מסקנות ועדת קדמי לבחינת משק החלב שהמליצה להורדה מדורגת של המכסים. תאריך יעד - עד סוף 2011. עלות למדינה - 1.5 מילארד שקל בשנה.

     

    - הקמת שני צוותים: אחד יבחן את חברות הארנק המסייעת לבעלי חברות להתחמק מתשלומי ביטוח לאומי, והשני יבדוק את הכלכלה השחורה. תאריך יעד - יגישו המלצות עד יוני 2012.

     

    המלצות בתחום החינוך:

    - העברת הסמכות על המעונות מהתמ"ת לחינוך. תאריך לביצוע - עד ספטמבר 2012.

     

    - פיקוח על מעונות עם 7 ילדים ומעלה. היישום יחל בספטמבר 2012 ויושלם בדצמבר 2016.

     

    - בניית מעונות יום מסובסדים לעוד 30 אלף ילדים תוך 5 שנים. עלות - מיליארד שקל בחמש שנים.

     

    - סיוע במימון למעונות שיקבלו על עצמם מחירים מפוקחים. ביצוע עד דצמבר 2016.

     

    - תגבור הדרכת מטפלות והכשרות מקצועיות. תאריך יעד - עד סוף השנה. עלות - 700 מיליון שקל בחמש שנים.

     

    - יישום חוק חינוך חינם מגיל 3. תחילת יישום ב-2012 יישום מלא עד תשע"ה. עלות - 10 מיליארד שקל בחמש שנים.

     

    - מסגרות צהרים לילדים בגילאים 9-3 (יום לימודים ארוך). יישום – תחילת ביצוע בתשע"ג יישום מלא עד תשע"ו. עלות - 6.95 מיליארד שקל בחמש שנים.

     

    - הרחבת פרויקט השאלת ספרי לימוד לפריסה ארצית, פיקוח על מחירי ספרי הלימוד ומערך דיגיטציה. תאריך יעד - החל מתשע"ג ועד תשע"ז. עלות - 2 מיליארד שקל בחמש שנים.

     

    המלצות בתחום שוק העבודה לחרדים:

    - הקצאת 500 שוברים לקבלת הכשרה מקצועית כל שנה בין 2015-2012.

     

    - הקמת מכינה אקדמית למתנדבים לשירות אזרחי. תחילת יישום ב-2012 הגעה ל-350 תלמידים חדשים ב-2015.

     

    - תכנית נסיונית ללימודי בגרות אחרי שעות הישיבה. תחילת יישום - 2012 והגעה ל-300 משתתפים חדשים מדי שנה עד 2015.

     

    - חיוב כל התלמידים במבחני מיצ"ב (גם בחינוך החרדי!!) החל משנת תשע"ג.

     

    - פיקוח על לימודי יסוד להכשרה מקצועית במוסדות חרדיים שמתוקצבים על ידי המדינה. יישום מתחילת 2012.

     

    - הגעה ל-60% התנדבות לשירות לאומי מ-2015 אצל גברים ו-20% משנת 2014 לנשים.

     

    עלויות - 760 מיליון שקל בחמש שנים.

     

    המלצות בתחום התחבורה:

    - רשת קווים מהירים מהפריפריה למרכז. להפעלה מ-2012.

     

    - יצירת כרטיסים משולבים עם הרכבת. לו"ז יישום לא ברור.

     

    - קווים מיוחדים לקשישים. מתחילת 2012.

     

    - החלת תנאי סף להגעה לפריפריה לחברות התחבורה. מתחילת 2012.

     

    - הפעלת שירותי תחבורה ממוקדים למכללות.

     

    - הנחה של 50% לסטודנטים בתחבורה הציבורית.

     

    המלצות בתחום יוקר המחיה:

    - חקיקה המגבילה שתדלנות בכנסת. תוספת תקציב למועצה לצרכנות. עד סוף הרבעון הראשון של 2012.

     

    - הקמת חטיבת תחרותיות ברשות ההגבלים העסקיים והרחבת סמכויותיה. תאריך יעד - עד סוף הרבעון הראשון של 2013.

     

    - הלמ"ס יפרסם נתונים על מוצרים נבחרים.

     

    - הוזלת מחירים של מוצרים בפיקוח, כמו ביצים וחלב.

     

    - שורה של רפורמות מבניות בענפים כמו מלט ושמן זית.

     

    נתניהו: תקציב הביטחון נשאר הגדול ביותר

    אחר הצהריים הגישו חברי ועדת טרכטנברג את המלצותיהם לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאמר: "היעד שהצבנו לעצמנו הוא להוריד את יוקר המחיה. הבנו שהמציאות שבה האזרח בישראל משלם יותר מידי על חינוך ושירותים חברתיים חייבת להשתנות. ביקשתי מחברי הוועדה להגיש המלצות שיעשו את החיים קלים יותר לאזרחי ישראל ויורידו את יוקר המחיה בארץ.

     

    צילום: ירון ברנר

     

    "אני חייב להודות שפרופסור טרכטנברג וחברי הוועדה עשו את הבלתי ייאמן - בפרק זמן קצר, הם הצליחו ללמוד את הנושא לעומק, לשתף את הציבור בדיוני הוועדה ולגבש המלצות שיתקנו את העיוותים שקיימים במשק. יישום מסקנות ועדת טרכטנברג, יחד עם המלצות ועדת הריכוזיות, יביאו לכך שבסופו של יום אזרחי ישראל יוכלו לקנות ולעשות יותר עם הכסף שלהם. מסקנות ועדת טרכטנברג הן בשורה של ממש".

     

    נתניהו הוסיף: מסקנות ועדת טרכטנברג שהוגשו לי, יחד עם המלצות ועדת הריכוזיות מהוות ציון דרך חשוב בכלכלה ובחברה בישראל. עשרות שנים לא נעשתה רפורמה כל כך מקיפה במשק הישראלי, ופה אנחנו מדברים על שתי רפורמות ענק בתוך שבוע.

     

    "ביטחון אזרחי ישראל נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשלה בראשותי. תקציב הביטחון היה ונשאר התקציב הגדול ביותר מבין משרדי הממשלה. עם זאת, ההתייעלות והשקיפות במערכת הביטחון הם שני מרכיבים חשובים שיאפשרו את שיפור רווחת האזרחים בישראל".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נתניהו מקבל את ההמלצות מטרכטנברג
    צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
    דפני ליף ביומה הראשון ברוטשילד. כאן הכל התחיל
    צילום: ירון ברנר
    מומלצים