חינוך ילדים: האם הדרך הקלה היא גם הנכונה?
לחינוך ילדים יצא שם של משימה קשה ביותר. אלפי ספרים כבר נכתבו על מה נכון ולא נכון לעשות, ומיליוני שעות הוקדשו על ידי הורים לעיסוק בנושא. אבל האם יכול להיות שלפעמים הדרך הקלה ביותר היא גם הנכונה? תתפלאו. דני גיל מסביר למה
הרבה פעמים אנו מצביעים על מי שמחפש חיים קלים כעל עצל, לוזר, חסר אחריות. מאחר וכבר הרבה זמן אני חושד בהיותו של התפקיד ההורי קל יותר ממה שאנו עושים ממנו, בחרתי לשתף אתכם בכמה סוגיות שנדרשתי אליהן לאחרונה כדי להמחיש את ההבנה הבאה: ביחסים עם ילדינו הדרך הקלה היא לא רק הדרך הנוחה אלא הרבה פעמים - גם הדרך הנכונה.
עוד על חינוך בערוץ הורים:
- פותחים שנה: להיות הורים טובים יותר ב-10 צעדים
ההיגיון פשוט: אנחנו משחררים את הילד – הילד משחרר אותנו. כאשר אנו מונעים ממנו תשומת לב שלילית במסלול העקיף שהוא סלל לשם כך, אנו מחזירים אותו לחפש אותנו ואת הנוכחות שלנו במסלול הישיר, הנכון, הבריא. משימת ההורות לא חייבת להיות "משימה". התפקיד ההורי לא חייב להראות כמו "תפקיד". כל פעם שאתם מרגישים שקשה מדי, נסו להיעזר ב"נוסחת הקלות". איך? לפניכם מספר דוגמאות.
1. הילד לא אוכל
הילד לא אוכל. אתם מנסים לעשות "אווירון", מציעים להכין לו משהו אחר, שופכים כמויות של קטשופ ומציעים לו בפעם השביעית לטעום מהקציצות שסבתא הכינה. אבל הוא ממשיך להתמיד בסירובו.
כאשר הילדים מרגישים שחשוב לנו שהם יאכלו הם מקבלים המון כוח לידיהם. הכוח הזה, שנגזל מהם דווקא במקומות שהם צריכים לקבל אותו, משמש להם כקלף מיקוח והם ישתמשו בו בלי לחשוב פעמיים ולו רק כדי להבהיר לנו: "אתם לא מחליטים עליי!".
הפתרון: להניח לילדים ולדאוג לעצמנו. בסופו של דבר ילדים אוכלים הכי טוב כאשר הם רואים אותנו עסוקים בצלחת שלנו - ולא בשלהם.
2. הילד ביקש, לא קיבל - ועכשיו הוא בוכה
כאשר הילד בוכה ואנחנו "מתרגשים" מהבכי שלו אנחנו בעצם הופכים את הבכי לנשק, שבאמצעותו הוא יכול להשיג כמעט כל דבר. אבל בלי להיות מודע לכך הוא מפסיד את הדבר היקר לו מכל: הורים שמתפקדים כהורים – מקבלי החלטות וסמכותיים.
הפתרון: לא לעשות שום דבר. עם דגש על "שום דבר". הילדים שלנו לא יכולים לקבל כל מה שהם רוצים והתפקיד שלנו הוא, חד וחלק, להציב להם גבולות.
3. תהליך הגמילה מחיתולים פשוט לא נגמר
החלטתם שזהו, גומלים את הילד מחיתולים. העברתם אותו לתחתונים, אתם לוקחים אותו בכל פעם לשירותים או לסיר - אבל זה פשוט לא עוזר. כבר שבועות שהוא לא מפסיק "לפספס" ואתם עסוקים בעיקר בלהחליף לו את הבגדים שלוש-ארבע פעמים ביום.
הפתרון: להחזיר את החיתול. גם אם הילד יחווה כשלון יהיה זה כשלון של פעם אחת בשנה, ולא שלוש פעמים ביום. אם יש מה שמעכב בוודאות את תהליך הגמילה הוא אווירה של מתח ולחץ.
4. הילד פשוט לא מוכן להיכנס לאמבטיה
שעת האמבטיה מגיעה ואתם מוצאים את עצמכם מנסים לשכנע פעוט בן שלוש להיכנס לאמבטיה. אתם מבטיחים הבטחות, משכנעים, מתלוננים ומה לא. אבל הוא פשוט ממשיך לסרב.
הפתרון: הכי פשוט - תכניסו אותו כבר לאמבטיה. קחו אותו על הידיים ותכניסו אותו כבר לאמבטיה, גם כאשר הוא מתנגד ו"רוקד" עם הרגליים, גם אם זה "נראה לא טוב". הורים, כאשר הילדים רואים שהמילים שלנו מגובות במעשים, הם מקשיבים ואז ניתן גם "לנהל אותם מרחוק". נכון, אם מדובר בילד בן השמונה אין לנו את האפשרות פשוט לקחת אותו על הידיים, אבל דווקא בשל כך חשוב לתקף את הסמכות שלנו ככל שגילו רך בשנים.
5. הילדים אוכלים בצורה לא יפה
אתם יושבים עם הילדים לאכול במסעדה או אצל חברים והילדים ספק אוכלים ספק משחקים, יושבים על הברכיים, נוגעים עם הידיים, מפילים את הכפית חמש פעמים וכדומה.
הפתרון: תניחו להם. פשוט תניחו להם - והם יניחו לכם. ילדים לא נהנים להציק לנו, ההורים, אבל הם רוצים בתשומת הלב שלנו ולכן הם עושים כל מיני דברים שיאלצו אותנו להתייחס אליהם. התפקיד שלנו הוא לזהות את הסימן, אבל בשום אופן לא להיענות להזמנה להתעמת מולם. הסימן הוא לנו כדי שנגביר נוכחות, נצחק עם הילדים שלנו, נהיה אתם ו"נראה" אותם.
6. בן השלוש מתגנב למיטת ההורים באמצע הלילה
הלכתם לישון כשאתם שניים ולפתע, באמצע הלילה, מתגנב לו הפעוט למיטתכם. לפעמים הוא אומר שהוא פוחד, לפעמים הוא לא אומר דבר ופשוט נשכב בין שניכם ונרדם.
הפתרון: הכול בסדר, תנו לו להירדם במיטתכם והחזירו אותו למיטתו. וגם אם לא תעבירו אותו, לא יקרה שום דבר. זה קורה כמעט לכולם. כמעט תמיד בגיל שלוש.
7. בן החמש לא מפסיק לריב עם חבריו
אתם חוזרים מהגן ובן החמש מבקש להזמין חבר, אך כשהחבר מגיע הביתה אתם מבלים אחר צהריים שלם בניסיונות לפשר ביניהם את הריבים - ללא הצלחה.
הפתרון: מראש אל תנסו לפתור לילדים את הבעיות, אבל חשוב שכן תבהירו להם את החלופות: "אני מבין שלא טוב לך, מה אתה מציע?", "אני מבינה שלקחו לך את התור, איך אני יכולה לעזור לך?". הורים, קחו על הילד אחריות, אבל אל תיקחו את האחריות ממנו.
במרבית המקרים אם תנהגו כך תוכלו לראות אותו חוזר לשחק עם החברים שלו ומסתדר מצויין.
8. הילדים פשוט לא מרוצים
לא משנה לאן אתם הולכים ומה אתם עושים - הילדים תמיד מתלוננים. הם הולכים עם פרצוף חמוץ, לא מפסיקים להגיד כמה שרע להם ומנדנדים על הנושא בלי הפסקה.
הפתרון: הורים, העיקר שאתם מרוצים. ילדים מבינים שאנו רגישים למצבם הרגשי ולכן הם מפעילים הרבה מניפולציות. הפופולרית שבהן היא הפרצוף החמוץ. אין כמו פרצוף חמוץ של ילד כדי להעסיק את ההורים שלו ולהרוויח בכך "מקסימום הורים". וככל שאנו מגיבים לחוסר שביעות הרצון של הילדים, כלומר מציעים פתרונות יצירתיים, מסבירים ומנחמים, כך אנו מוצאים לצדנו ילדים לא מרוצים. הניחו לילד הלא מרוצה להיות כזה ומהר מאוד תראו אותו חוזר להיות מרוצה או פשוט אומר בקול ברור מה הוא רוצה.
הכותב הוא אב לשניים, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ומאמן NLP, מחבר הספר "אלוהים בגובה העיניים" ומנהל הפורום באתר סופר-דדי
לפנייה לכתב/ת 
