שתף קטע נבחר

אז מה אנחנו בקריירה - שועלים או קיפודים?

תחום קבלת ההחלטות הוא עולם שלם ומרתק, בעל פנים רבות. בסדנאות שאנו עורכים בתחום ניתן לראות כיצד דפוסי קבלת החלטות שונים מאדם לאדם אך רובם ככולם נחים על המצע של הדעות שרכשנו ועיצבנו במהלך השנים. האם אנחנו הקיפודים המתוכנתים או השועלים הספונטניים?

אנשים מפחדים לקבל החלטות, כך על כל פנים מנסים למכור לנו לא פעם. האמת? המציאות קצת שונה ואני סבורה שיש לתת קצת יותר קרדיט לעצמנו: כל יום ולאורך כל היום, אנו מקבלים לא מעט החלטות, גם אם לעיתים הדברים נעשים לכאורה באופן אוטומטי וכלאחר יד.

 

 

אילו החלטות אנו מקבלים, מדוע אנו מקבלים דווקא את ההחלטות הללו, מה משפיע על תהליך קבלת ההחלטות? זה כבר עניין אחר לחלוטין ומין הראוי לתת על כך את הדעת.

 

לא כל החלטה כמובן היא הרת גורל, אבל כל החלטה מתקבלת בהישען על פילוסופיה כזו או אחרת, ואם אנו דבקים ונעולים לגבי תהליך מסוים, הרי שאותו תהליך ישפיע ברבות הימים גם על החלטה שעשויה להיות הרת גורל. הוודאות גורמת לנו להיות נינוחים, הוודאות מניעה תהליכים עצביים במוח שמאותתים לנו על ביטחון ורגיעות שאנו כמובן אוהבים.

 

מה שאנו לא יודעים הינה העובדה שאותה ודאות משתקת את הוויכוח בין חלקי המוח שתפקידם לקרוא תיגר על אותה ודאות ולהציע חלופות, וזו דרך בטוחה מאוד לקבלת החלטות גרועות.

 

גם בתחום הקריירה, יש כאלו "המחליטים לא להחליט" – ולפעמים ממשיכים להתלבט אם מקום העבודה הוא זה המתאים להם...ומגיעים לפנסיה בלי משים, יש כאלו אשר ברור להם מראש מה צריכה להיות ההחלטה ושלמים בתהליך, יש כאלו המחפשים עניין ומשנים החלטות מדי תקופה, ויש גם את אלו שמחפשים נינוחות וביטחון ומתמידים גם אם קשה, רק כדי לא להיזקק להחליט שוב.

 

דפוסים שונים

תחום קבלת ההחלטות הוא עולם שלם ומרתק, בעל פנים רבות. בסדנאות שאנו עורכים בתחום ניתן לראות כיצד דפוסי קבלת החלטות שונים מאדם לאדם אך רובם ככולם נחים על המצע של הדעות שרכשנו ועיצבנו במהלך השנים - חלקן נכונות וחלקן שגויות.

 

ניתן להדריך אנשים לגבי האופן בו הם נוטים לקבל החלטות ואת ההשפעה של זה על מידת הצלחתם, להבין שישנם גורמים רבים בתהליך קבלת החלטות וכמה שנבין אותם טוב יותר, ההחלטה תהא שקולה יותר, אולי מיטבית יותר.

 

הפתגם היווני העתיק "השועל יודע דברים רבים, אך הקיפוד יודע דבר גדול אחד" מכוון למטאפורה של שני סוגי חושבים - קיפודים ושועלים. קיפוד מתכדר לכדור קוצני, זה למעשה אמצעי ההגנה היחיד העומד לרשותו, השועל לעומתו אינו נוקט אסטרטגיה קבועה, כל אימת שהוא חש מאוים הוא נוקט באסטרטגיה שונה בהתאם לנסיבות. על פי הבחנה זו אני ממליצה לכם לחשוב כמו שועלים ולהתרחק מהוודאות.

 

רגע, רגע, רגע.... אני שומעת מי מכם שאומר - ג'ון קולינס, בספרו הנהדר "גלגל התנופה", הגדיר את אסטרטגיית "תפיסת הקיפוד" לפיה על פי אותו משל מומלץ לנהוג על פי דרכו של הקיפוד ולהתרחק מהשועל דווקא. הכיצד?

 

ובכן, אין קונפליקט כמובן. כפי שניחשתם, למעשה שתי התפיסות צודקות מהטעם הבא: ככל שאנו נמצאים בתהליך קבלת ההחלטות, בעוד אנו מעבדים את החומר, מומלץ כמובן להיות שועל. כאשר התקבלה ההחלטה ואנו יגעים להשיגה, יש לנהוג על פי הקיפוד וליישם את מה שמכונה "תפיסת הקיפוד".

 

בספריו המרתקים "לא רציונלי ולא במקרה" ו-"לא רציונלי אבל לא נורא" , פותח בפנינו פרופ' דן אריאלי נתיב המוביל אל ההיבטים השונים שמשפיעים עלינו בדרך להחלטות שאנו מקבלים. אנו נוטים לחשוב שאנו אנשים רציונליים ומתנהלים על פי כך בחיינו הפרטיים והמקצועיים, ברם, ההחלטות שלנו מתקבלות לרוב על פי הרגש.

 

לא כל כך "סקסי" לגלות שרובנו נוטים למשנתו האימפולסיבית של הומר סימפסון ופחות למשנתו הרציונלית של מר ספוק ממלחמת הכוכבים. הרעיון לא כל כך נורא במידה שנשכיל במהלך הדרך לחשוב כמו שועלים וליישם את ההחלטה כמו קיפודים. היו פתוחים וקשובים למתרחש מסביב, אל תעמעמו בשום אופן את רעשי הרקע המתלווים למנגינה הראשית, נהלו וויכוח עם עצמכם ונסו לכסות את רוב האפשרויות הקיימות, בסופו של דבר קבלו את ההחלטה והיו ממוקדי מטרה ליישם אותה.

 

האנושיות שבנו

האי רציונאליות היא זו שהופכת אותנו לאנושיים, אנושיות שבאה לביטוי ביכולת לגלות משמעות בעבודה, היכולת להסתגל למצבים שונים, האכפתיות שלנו מאחרים וכו'. במובן הזה כל שעלינו לדעת הוא שכדאי להעריך את חוסר השלמות ולהפנים שהפגמים הקטנים שלנו בין השאר תורמים לנו. כך נוכל לתכנן ולעצב את העולם שלנו בדרך שתנצל לטובה את היכולות שלנו מחד ולהתגבר על מגבלותינו מאידך. אנו צריכים להיות מודעים למגבלות שלנו לחשוב בהיגיון במיוחד כשמדובר בהחלטות גדולות שאנו מקבלים כבני אדם פרטיים, מנהלים, או נבחרי ציבור.

 

אלפרד פ' סלואן מנכ"ל חברת ג'נרל מוטורס בשיא הצלחתה, נעל את ישיבת ההנהלה דקות ספורות לאחר שהחלה במילים הבאות: "רבותי, אני מניח שכולנו מסכימים לחלוטין על ההחלטה שזה עתה התקבלה... אם כך, אני מציע שנדחה את המשך הדיון בנושא לפגישתנו הבאה, כדי שיעמוד לרשותנו זמן מספיק לפתח אי הסכמה, וכך אולי נבין טוב יותר את ההחלטה העומדת על הפרק". 

 

הכותבת היא מנכ"ל התמרה - תהליכים בעיצוב חיים. ניתן לפנות אליה בדוא"ל

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ארז ארליכמן
גלית תגורי משה
צילום: צדוק משה
צילום: שי קבסה, רשות הטבע והגנים
מומלצים