שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    התפלת מים מסוכנת לביטחון מדינת ישראל
    התחזית כי עד 2020 כל מי השתייה של אזרחי ישראל יהיו מותפלים צריכה להדאיג את כולנו. במקרה של מלחמה, מפעלי ההתפלה יהפכו למטרות אסטרטגיות, במים חסרים יסודות חיוניים לגוף האדם וסקירה היסטורית מעלה תמיהה מדוע זנחנו את מודל החיסכון. כך צועדת מדינה לעבר טרגדיה. דעה

    בקיץ האחרון התרחש אירוע שהרעיד את איטליה באופן המזכיר את גל המחאות שנרשמו באחרונה בישראל. ב-12-13 ליוני השנה נערך משאל עם בקשר להחלטה של ממשלת ברלוסקוני להפריט את משק המים האיטלקי. 57% מאלה שיש להם זכות הצבעה השתתפו, וההחלטה בדבר ההפרטה של משק המים נדחתה על ידי 96% מהמצביעים.

     

    עוד על התפלת מים בישראל:

     

    האיטלקים אינם היחידים שדחו את ההפרטה של משק המים. גם בארה״ב 90% מהמים מסופקים על ידי גופים ציבוריים שונים. לעומת זאת, ישראל של 2011 היא מדינה סופר קפיטליסטית, הניצבת בין המובילות בממדי ההפרטה של משק המים. יועצים ופקידי ממשלה בכירים לא הסתירו את כוונתם להפריט את משק המים.

     

    ואכן, על פי התכנון, מקורם של כל המים המסופקים לצריכה עירונית, יהיה בעתיד ממתקני התפלה שבבעלות פרטית. כבר היום אפשר להצביע על 3 תוצאות שליליות הנובעות ממדיניות מוצהרת זו, שמיטיבה עם האינטרסים של הטייקונים והבנקים על אלה של הציבור:

     

    1. רמיסת מודל החיסכון תוך השחתה של משאבים לאומיים והפקעת מחירים.
    2. השלכות אפשריות על בריאות הציבור כתוצאה מהחלפת המים הטבעיים במים מותפלים.
    3. היווצרות סכנה קיומית אסטרטגית למדינת ישראל.

     

    משרד האוצר ושורשי המשבר

    ההשוואה בין הדרכים שבהן ממשלות ישראל ניהלו שני משברי מים קודמים בישראל, משבר המים של 1985-86 לעומת זה של 2002, מבהירה כיצד הופרט משק המים העירוני: ב-1985, שנה שהשפעת הטייקונים הייתה זעירה, נרשמה ירידה דרסטית במשקעים ומפלסי האקוופרים היו במצב גרוע יותר מהמצב בזמן המשבר של 2002.

     

    נציב המים דאז, צמח ישי, יזם תוכנית לריסון הצריכה והאוצר הקציב את התקציב הדרוש. מסע החיסכון הנמרץ הצליח להביא לירידה של הצריכה מ-105 ל-93 מ"ק לנפש. משבר זה בא לקיצו עם חלוף הבצורת. 

     

    כשני עשורים מאוחר יותר, עקב השנים השחונות 1999-2001, הגישה נציבות המים בשנת 2002 תוכנית להקטנת הצריכה באמצעות חסכון, בדומה לשנת 1985, אולם הצעה זו טורפדה על ידי האוצר.

     

    תוכנית זו נועדה לגרום לחסכון מתון של 20% ואין ספק שהייתה חוסכת לפחות 700 מיליון מ"ק בתקופה של 6 שנים. אם האוצר לא היה מסכל בכוונה את מסע החיסכון הזה, משבר המים היה כבר מאחורינו, בלי בנייה של שלושה מתקני התפלה מיותרים, בלי זיהום האטמוספירה והים שמתקנים אלה גורמים, בלי העלאת מחירי המים ובלי הצורך לבנות כעת תחנת חשמל גדולה נוספת.

     

    סירוב האוצר לנקוט בצעדי שימור וחיסכון ב-2002 לא היה גחמה של כמה פקידים זוטרים, אלא ביטוי של מדיניות הפרטה מכוונת: אותו הדבר בדיוק חזר על עצמו בשנת 2005, כאשר הפנייה של נציבות המים לעריכת מסע חיסכון נדחתה שנית.

     

    תוצאות דחיית מסע החיסכון, שהיה עשוי לייתר את הצורך בבניית 3 מתקני התפלה, הייתה ייבוש מקורות המים הטבעיים ויצירת רף בהלה בקרב הציבור, שיצדיק את ההקמה המסיבית של מתקני ההתפלה. המניפולציות האלה, שאינן המצאה ישראלית, סופן כמעט תמיד בהתעשרות של בעלי הון על חשבון הציבור באמצעות העלאת מחירים, תסריט שהתקיים במלואו עם ההפקעה של מחירי המים בישראל.

     

    התפלה ובריאות הציבור

    כיום ניזונים 7.5 מיליון תושבים בעיקר ממקורות מים טבעיים, המורכבים ממאות רבות של קידוחי מים וממי הכנרת המובילים דרומה באמצעות המוביל הארצי. במרוצת השנים הושקעו מיליוני שקלים בהבטחת ובטיוב מקורות המים הטבעיים, השקעות שהפכו את מערכת המים הטבעית למערכת בטוחה ואמינה.

     

    תוכנית הממשלה היא למעשה לנשל את אזרחי המדינה ממקורות המים הטבעיים שלהם ולהעביר אותם לסקטור החקלאי. במקום המים הטבעיים, תושבי המדינה יקבלו מים מותפלים מ-6 מתקנים הממוקמים לאורך חופי הים התיכון. 

     

    הסקטור החקלאי מודע היטב להשפעות ההרסניות של מים מותפלים על יבולי הגידולים החקלאיים, גם לאחר טיפול. מה שנסתר מהציבור הוא ההשפעה האפשרית של צריכת מים מותפלים על בריאותו: מים מותפלים הם חסרי מלחים ואפילו לאחר טיפול הם נחשבים לנחותים ביחס למים טבעיים, בכל הנוגע ליסודות חשובים כגון סידן, מגנזיום, ובורון.

     

    בדומה לצמחים, ידוע שמחסור ביסודות מסוימים במי שתיה גורם לשיעור גבוה יותר של תחלואה ותמותה מהתקפי לב בקרב לבני אדם. לפיכך יש לצפות להעלאת הנושא לידיעת הציבור ולבירור מקצועי ממצה בטרם יוחלפו מי האספקה הטבעיים במים מותפלים.

     

    סכונים אסטרטגיים

    אבל לא רק ויתור על חיסכון במים או השפעות שליליות על בריאותנו נוצרים כתוצאה מהפרטת משק המים, אלא גם היווצרות סכנה קיומית אסטרטגית למדינת ישראל.  

     

    אחד הגורמים ששיחק חלק חשוב בפיתוח משק המים הישראלי היה האבטחה של מקורות המים. היום מערכת המים הלאומית עם פיזור המקורות שלו ואמצעי ההגנה שנבנו לאורך 60 השנים האחרונות, היא בין המאובטחות ביותר בקנה מידה עולמי.

     

    בהתחשב במצב הגיאופוליטי באזורינו, כוונת הממשלה להשתית את משק המים העירוני על מספר מתקני התפלה הממוקמים לאורך חופי הארץ, שניצבים כברווזי מטרה בעת מלחמה,  כתחליף למערכת המאובטחת הקיימת - היא בחזקת טירוף כמעט בלתי נתפס. עדיין לא מאוחר להאשים אחראים מתוך הממשלה והכנסת לפעול להסרה של האיום החמורי על עתיד המדינה.

     

    הכותב משמש יועץ בנושא ניהול של משקי מים וביוב עירוניים. בעבר שימש כיועץ לנציבות המים בענייני מערכות מים עירוניות וחיסכון במים, וכיום משמש כיועץ לחברת הגיחון - תאגיד המים של עיריית ירושלים


    פורסם לראשונה 15/11/2011 22:40

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אחמדינג'אד. שם עין על המתקנים?
    צילום: רויטרס
    מתקן ההתפלה באשקלון
    צילום: טכנוגקפיקס בע"מ - יניב שוורץ
    מומלצים