שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    החוק להשתקת המואזין: "סתם יכעיסו ערבים"
    הצעת החוק שאוסרת על כריזה מהמסגדים עושה רעש. "האיסלאם היה פה לפני אנסטסיה מיכאלי", טוענים ערבים. באזורים מעורבים התגובות מעורבות, יהודים בשטחים בעד - אבל תוהים איך החוק ייאכף. ואיך מטפלים במטרד בסעודיה?

    הצעת חוק שנועדה להגביל את רעש קריאות המואזין במסגדים תעלה ביום ראשון הקרוב לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה. ההצעה מבקשת למנוע את הכריזה בשעות הלילה והבוקר המוקדמות, המפריעה למתגוררים בסמוך, ועל פיה לשר הפנים תינתן הסמכות לקבוע מקרים בהם יתאפשר השימוש בכריזה.

     

    להצעת החוק יצורף מחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שערך השוואה ביחס מדינות העולם לנושא הכריזה במסגדים. את המחקר הזמינה ח"כ אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו), והוא סוקר את ההתנגשות בין חופש הדת לבין זכות התושבים לנטרל מטרדי רעש. מהדו"ח עולה כי לאחרונה מתרבות תלונות אזרחים מערים כמו יפו, חיפה, רמלה ואחרות על מטרדי הרעש והיעדר פיקוח על עוצמת הדציבלים.

     

    מסגד אל עומרי ברמלה. תלונות בערים מעורבות (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    מסגד אל עומרי ברמלה. תלונות בערים מעורבות(צילום: זיו ריינשטיין)

     

    המואזין בישראל - כתבות נוספות:

     

    הצעת החוק המוצעת, שהונחה על שולחן הכנסת לפני כחצי שנה, היא תיקון לחוק למניעת מפגעים מ-1961 הקובע כי אדם "לא יגרום לרעש חזק או בלתי סביר מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ולשבים". החוק מציין גם את סמכותן של הרשויות המקומיות לקבוע הוראות מיוחדות המתאימות לאופי האזור בנוגע למפגעי הרעש.

     

    בתיקון לחוק שמוצע כעת כותבים מיכאלי וקבוצת חברי כנסת נוספים (בהם זבולון אורלב וציפי חוטובלי), כי "חופש הדת לא צריך להוות גורם בפגיעה באיכות החיים. בבתי תפילה ייאסר השימוש במערכות כריזה, על מנת לקרוא למתפללים או על מנת להעביר מסרים דתיים או לאומיים".

     

    על פי הדו"ח קיימים כיום בישראל כ-400 מסגדים, מחציתם מאוישים על ידי אנשי דת שהם עובדי מדינה, ולמשרד הפנים יש פיקוח עליהם ועל עוצמות הכריזה שבהם. שאר המסגדים, צוין, אינו מפוקח.

     

    ח"כ אנסטסיה מיכאלי. "האיסלאם היה פה לפניה" (צילום: נועם מושקוביץ) (צילום: נועם מושקוביץ)
    ח"כ אנסטסיה מיכאלי. "האיסלאם היה פה לפניה"(צילום: נועם מושקוביץ)

     

    הדו"ח מעלה נתונים השוואתיים בנוגע למדינות נוספות בעולם ומפרט כי במצרים, לדוגמה, שקדו המשרדים הממשלתיים על תוכנית שתסנכרן את רעשי המסגדים לשעה אחידה ותחת עוצמה מפוקחת. גם בערב הסעודית הוגבל השימוש בכריזה במסגדים והוחלט לבטל כ-100 רמקולים מיותרים ב-45 מסגדים שונים. באוסטריה קריאת המואזין מתקיימת רק במרכז האיסלאמי בווינה, בימי שישי בלבד.

     

    "הידרדרות מוסרית של הכנסת"

    "חד וחלק, זה רעיון שמכוון נגד האיסלאם" – כך מגדירים במגזר הערבי את הצעת החוק של ח"כ מיכאלי. "הקריאות הללו היו מקובלות בישראל עד עכשיו כמו שהן מקובלות גם באירופה", אומר בתגובה השיח' סלמאן סטל. "מי שבא לגור ביפו ידע מראש שיש כאן מסגדים וכנסיות".

     

    אתה לא מסכים שהרעש מפריע לתושבים?

    "זה רעש? תעמוד בבקשה ברחוב יפת בכל רגע ביממה ותשמע כמה רעשים של מכוניות, ניידות משטרה ואמבולנסים. אז זה מה שמפריע? הכמה דקות שהמואזין קורא בכריזה?".

     

    אריה שפר, תושב יפו, סבור שמדובר בהצעת חוק פרובוקטיבית ומקווה שלא תאושר. עם זאת, הוא מייחל ששכניו המוסלמים יגלו רגישות כלפי השכנים המתגוררים באזור, יהודים ומוסלמים. "צריך לכרוז במינימום ווליום", הוא אומר. "יש הרגשה שלפעמים עושים דווקא, אבל בשום פנים ואופן זה לא מצדיק את ההצעה, שתגרום לכעס רב ומרירות בציבור הערבי".

     

    מסגד חסן בק ביפו. "ברחוב יפת יותר רועש" (צילום: דודו אזולאי) (צילום: דודו אזולאי)
    מסגד חסן בק ביפו. "ברחוב יפת יותר רועש"(צילום: דודו אזולאי)

     

    חבר מועצת עיריית תל אביב ותושב יפו, אחמד משהראווי, קושר את הצעתה של ח"כ מיכאלי לחוקים אחרים שמקודמים בכנסת בימים אלה: "הצעות החוק הללו מעידות על הידרדרות מוסרית של חברי הכנסת. בן גוריון השכיל לכלול ולהדגיש במגילת העצמאות את חופש הפולחן הדתי של כל הדתות, אבל חברי הכנסת מהימין נמצאים בשיכרון כוח שבשבילו הם מוכנים לערער כל יסוד עליו הוקמה המדינה. האיסלאם היה פה לפני שאנסטסיה מיכאלי הגיעה לארץ, והוא יישאר פה גם הרבה שנים אחריה".

     

    רשאד אבו אלהיג'ה, אימאם מסגד אלג'ריני בחיפה, אמר ל-ynet כי "הצעת החוק הזו פוגעת בדו-קיום, וזה יוביל לתוצאות חריפות ומדאיגות. מאחורי ההצעה עומדים פוליטיקאים גזענים שמטרתם היא להשפיל ערבים". השיח' אסעד קלק, אימאם מסגד אסתקלאל בחיפה, הוסיף כי ההצעה "היא חלק מסדרת חוקים גזעניים נגד הערבים במדינת ישראל. הצעד הזה נעשה בחוסר רגישות".

     

    בשטחים זה לא יעבוד

    תושבים מיהודה ושומרון ששוחחו עם ynet מביעים ספק לגבי האפקטיביות של החוק בשטחים. רובם הדגישו כי אינם מתנגדים לניגוני התפילות בשעות השונות, אך מערכות הכריזה משמשות גם לצורכי נאומי תעמולה והתלהמות.

     

    דוד אלימלך, תושב עינב שבשומרון, שומע היטב את המואזין מהעיירה הסמוכה ענתבא בכל בוקר כשהוא מתעורר לעבודה. "כשהגעתי ליישוב לפני כמה שנים הייתי מתעורר מקריאות המואזין, אבל משפחתי ואני די התרגלנו לזה. בגדול זה לא מפריע", הוא אומר. "אבל כשזה עובר להסתה ונאומים בקולי קולות זה כבר משהו אחר. כולם מוזמנים להתפלל בדרכם, כל עוד עושים את זה ברוגע, אבל פעמים רבות בימי שישי הם עושים ברמקולים שימוש מזיק ומטריד. את זה הייתי שמח אם היו עוצרים, אבל ספק אם זה אפשרי בכפרים עוינים".

     

    אייל, תושב עלי שבשומרון, לא מאמין שהחוק "יתפוס" בשטחים. "אני לא רואה איך אפשר לאכוף את זה כאן. אבל בערים מעורבות יש מקום לחוק כזה. לא הגיוני שבארבע בבוקר יפעלו רמקולים בקולי קולות באמצע הרחוב ויעירו את כל התושבים".

     

    הצעת החוק מעוררת כאמור תגובות שונות ומעורבות, לפעמים אפילו בין שכנים מאותו בניין. שרה מזרחי, המתגוררת בשכונת גילה בירושלים, מספרת על ההפרעה שגורמות לה קריאות המואזין שמגיעות מבית צפאפא. "לא כל העיר צריכה לשמוע כשהם קוראים לתפילה", היא אומרת. "זה חוסר התחשבות. אנחנו מתעוררים בחמש בבוקר גם בימי חול וגם בסופי שבוע. זה בלתי נסבל. הגיע הזמן לשים לזה סוף".

     

    כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:

     

    שכנתה רחל כהן מחזיקה בדעה ההפוכה: "לא הייתי רוצה שיאסרו את הכריזה. מדובר בחופש הדת שלהם. אנחנו חיים במדינה ובעיר מרובת דעות ואמונות ואין ברירה אלא לכבד אחד את השני. אפשר להגיע לעמק השווה על ידי הנמכת הווליום, ואני מצפה שהסובלנות תהיה הדדית".

     

    "עושים את זה כדי להכעיס"

    בנגב שומעים תושבי יישובי הלוויין את קריאות המואזין מהיישובים הבדואים הסמוכים. שושנה, מורה המתגוררת ביישוב עומר, מספרת על הקריאות המגיעות מהמועצה השכנה תל שבע: "אני בעד החוק כי הקריאות מפריעות לי. אני לא רוצה שיעירו אותי כל יום בארבע-חמש בבוקר.

    זה נשמע כאילו הרמקולים מכוונים לעומר".

     

    ראש מועצת תל שבע, מוסא אבו-אסא, מתנגד בכל תוקף להצעת החוק ולא מעלה על דעתו אפשרות שלא יהיו קריאות מואזין באמצעות הרמקולים: "בכל העולם המואזין כורז לתפילה. אפילו בארצות הברית. אין ברירה, אנשים מדתות שונות צריכים לחיות יחד. אנחנו צריכים להתפלל, ובכל מקרה מדובר בתפילות קצרות ולא מפריעות".

     

    צביקה, תושב עומר, עונה לו: "אני גר במרכז היישוב, ברחוב השקמה, ולא בשוליים, ועדיין אני מתעורר מזה כל פעם. אם הם היו מתקינים את הרמקולים על גדר היישוב ומכוונים אותם לתל שבע, אנחנו לא היינו מרגישים בדבר. אבל זה משהו שהם עושים בכוונה. זה כדי להכעיס. אני בסדר עם הבדואים, אין לי בעיה איתם, אבל יש קבוצה שאומרת 'בואו נפריע לתושבי עומר, נראה להם שאנחנו פה'".

     

    Read this article in English

     

    בהכנת הכתבה השתתפו מורן אזולאי, גלעד מורג, אביאל מגנזי, חסן שעלאן ואילנה קוריאל
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מסגד חסן בק. בין חופש הדת לאיכות החיים
    צילום: דודו אזולאי
    מומלצים