שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    הראש היהודי ממציא לנו פטנטים. מה התגמול?
    כל עובד שהמציא משהו במהלך עבודתו אצל מעסיק כלשהו נתקל בדילמה: אני המצאתי, אני פיתחתי, אז למה שרק המעסיק ירוויח מזה כסף? מסתבר שיש לך זכויות

    רק עובדים מעטים שנמצאים בתפקידי פיתוח במגזר הפרטי יודעים את אחד הסודות השמורים בחוק הישראלי: אם המצאת משהו, ואם ההמצאה שלך תרמה כלכלית למעסיק שלך, יש לך זכות לקבל תמורה עבור ההמצאה.

     

     

    החוק בעניין זה מפורש מאוד: המעסיק צריך להגיע עם העובד להסכם על גובה התמורה עבור המצאה, ואם לא קיים הסכם כזה, זכותו של העובד לפנות לוועדה לפיצויים ותמלוגים שפועלת ברשות הפטנטים על מנת שזו תפסוק את גובה התמורה.

     

    הדבר המעניין הוא שהסוד הזה שמור כל כך רק במגזר הפרטי. דווקא במגזר הציבורי, מדיניות התגמול לא רק מוגדרת מראש, אלא אפילו נדיבה למדי: ממציא באקדמיה יקבל כ-50% מהרווחים מההמצאה, ואילו בבתי החולים הממשלתיים החוקרים זכאים ל-35% מהרווחים מהמצאותיהם. זכאות זו נקבעה בהסכמה וניתנת ללא צורך במאבקים משפטיים.

     

    כשמדברים על המצאות ששוות לעתים עשרות ומאות מיליוני דולרים, ברור למה דווקא במגזר הפרטי לא ששים לעדכן את העובדים על זכותם לקבלת תמורה על המצאותיהם.

     

    זכויות של עובדים עליהן לא ניתן לוותר

    דוגמה אחת של מישהי שלא התייאשה ועמדה על זכויותיה היא שרית רותם, אשר פנתה לוועדה לפיצויים ותמלוגים. רותם דרשה מחברת טבע לשלם עבור חלקה בהמצאת מכשיר בטיחותי לנטילת דם, המצאה אשר לטענת רותם תרמה הכנסות בסכומים של עשרות מיליוני דולרים לטבע. טבע טענה שרותם כלל אינה אחת מממציאות הפטנט, ורישום שמה כממציאה בפטנטים נעשה עקב טעות מנהלתית.

     

    טענה כזו, כדאי להבהיר, היא מסוכנת עבור החברה, במיוחד אם נקבע שה"טעות" נעשתה ביודעין ולא בתום לב, שכן אז הפטנט עשוי להיות מבוטל ובלתי ניתן לאכיפה. בסופו של יום, החליטו הצדדים לסיים את התיק בפשרה שתוכנה לא פורסם.

     

    ממציא אחר שעמד על זכויותיו הוא ישי אילני שהועסק על ידי חברת אקטליס. אילני ניסה להגיע להסכמה עם אקטליס לעניין גובה התמורה המגיעה לו, אך ללא הצלחה. כאשר הגיע העניין לדיון בפני הוועדה, שלפה אקטליס את חוזה העסקה של אילני והראתה כי במסגרת הסכם זה ויתר אילני על המצאתו ועל הזכויות הנובעות ממנה.

     

    הוועדה לא התרשמה וציינה, כי לא מן הנמנע שמדובר באחת מאותן זכויות של עובדים עליהן לא ניתן לוותר. כלומר, בדיוק כמו שמעסיק לא יכול לכפות על עובד לוותר על זכותו לשכר מינימום ולתשלום בגין שעות נוספות – המעביד לא יכול לכפות על העובד לוותר על זכותו לקבל תמורה על תוצרי מוחו הפורה.

     

    במקרה זה, הבהירה הוועדה, לא התעוררה כל בעיה וזאת כיוון שאילני ויתר על הבעלות בהמצאה אך לא על התמורה בגינה. גם במקרה זה, לאחר שהוועדה הבהירה לאקטליס כי לאילני ישנה זכות לתמורה, הגיעו הצדדים לפשרה.

     

    שתי דוגמאות אלו – של רותם ושל אילני – הן החריג המעיד על הכלל. מרבית הממציאים הפוריים של ישראל, אלו שבזכותם נפתחו בישראל עשרות מרכזי מחקר ופיתוח שונים, אינם זוכים לתמורה כלשהי בגין המצאותיהם. מעסיקיהם נהנים מהחשיבה היצירתית ויכולת ההמצאה, אולם בניגוד לחוק, אינם פותחים את הארנק בכדי לשלם לממציאים את גמולם. נראה כי אין הסבר אחר לתופעה זו מאשר חוסר מודעות לזכויות שהחוק הישראלי מעניק לעובדים.

     

    אז בפעם הבאה שאתם ממציאים משהו במסגרת עבודתכם, זכרו: המעסיק חייב לשלם לכם עבור כושר ההמצאה והיצירתיות שלכם. זוהי זכותכם החוקית, וגם אם ירצה – הוא ככל הנראה לא יוכל לכפות עליכם לוותר עליה, כפי שאתם לא יכולים לוותר על קבלת משכורת או זכויות סוציאליות לפי החוק. כשהחוק לצידכם – למוח שלכם יש תמורה.

     

    הכותב, עורך דין ועורך פטנטים, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות'  אשר מתמקד בתחומי הקניין הרוחני

     

    במקביל, הוא מנהל את בלוג "פיטפוטנטים " העוסק בפטנטים ובשאר תחומי הקניין הרוחני

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הראש היהודי ממציא לנו פטנטים. מה התגמול?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    גם לי מגיע
    צילום: Shutterstock
    זיו גלסברג
    צילום: קובי גופר
    מומלצים