סדום ועמורה: החטאים שיקרבו את העולם לקיצו
הדרת נשים, הונאת אבהות, האח הגדול והוצאה אלימה מהארון – המציאות שלנו הולכת ומתדרדרת. מי צריך נבואות זעם כשאנחנו מחרבים לעצמנו את העולם במו ידינו?
שנת 2012 טומנת בחובה גזירות מס, הופעה של רד הוט צ'ילי פפרס והשקת עוד עונה של 'האח הגדול'. עד כאן, עולם כמנהגו נוהג. היה והלהקה תבטל את בואה, שוב תיתכן תחושת דז'ה-וו לא נעימה של 'נראה לי שכבר חווינו את השנה המגעילה הזו לפני עשור, לא?', ובכל זאת, על פי בני המאיה, נוסטרדמוס והמצרים הקדמונים, השנה הזו היא משהו מיוחד, שכן סופו של עולם אחד קטן מרחף מעל כל האירועים הללו.
עוד על חטאים בערוץ יחסים:
לכבוד יום כיפור: 'תשליך' של חטאי זוגיות קודמים
תל אביב: החטאים שבמזוודה והאהבות שבדרך
לא האמנתי שאף אחד לא יודע על חטאי הנורא
נכון, אמנם רק התחלנו ודצמבר 2012 נראה רחוק שנות אור מכאן, טוב, במידה מסוימת הוא אכן עוד רחוק אבל, כמו במשל הנמלה והחרגול, קיימים כבר כמה חרוצים המתחילים, חצי בצחוק וחצי ברצינות, לאגור רעיונות למסיבה שעוד יערכו שנה הבאה, המסיבה האחרונה שיערכו אי פעם. כמו כן, בדומה לכל אירוע חדשותי כבר ניתן למצוא אי אלו אנשים המנסים לגזור קופון מהאירוע ולוודא שהיה ונמות פתאום, לפחות לחלקנו יהיה מצע שטרות כותנה רכים שימתיקו את רוע הבשורה.
במאי קולנוע רבים כבר סימנו 'וי' על מטרה זו וגרמו לכך שהרגשת ה'אוי לא, אנחנו עומדים למות', תגיע לכל חלקה טובה. הדתיים יותר שבינינו מתחילים לנסות לכפר על חטאיהם, ובמקביל, בקצה השני של הסקאלה, מתחילים מקומות בילוי סביב העולם לעודד את התייר המצוי להרחיק לכת עד אליהם, ולהפקיר גופו לשתייה, מזון עתיר נתרן ומין פרוע עם דגש על הסעיף האחרון.
כן, זה מוקדם, כן, זה הדוניסטי. אבל כנראה שמאחורי מסיכות 'העובד המצטיין של אגף התברואה' או 'מנכ"ל ועד השכונה' או כל אחד אחר מאיתנו, מתחבא חזרזיר יצרי שתמיד מחכה לבוא על סיפוקו ולא נותנים לו. הפסוק התנכ"י 'אכול ושתה כי מחר נמות', הוא הנר החדש לרגלי אנשי המסיבות של מסיבת הענק של 2012, ואלה רק הולכים ומתרבים ככל שהזמן עובר.
מה שמביא אותי למסקנה הבאה: תקשיבו, זה קצת מגיע לנו. היינו ילדים רעים השנה, אולי אפילו יותר משנים קודמות. לא רק שלא מגיע לנו פרס בדמות אפיקומן בפסח הקרוב, אלא מגיע לנו שנקבל 'נו-נו-נו' ופליק בטוסיק גם יחד. הכחדת העולם נשמעת כמו הגרסה הקיצונית של פליק טוסיק, אבל היי, הרווחנו את זה ביושר. אם אכן (למרות שאני בספק) לא נתראה בשנה הבאה, להלן כמה חטאים שבהחלט קירבו אותנו למקום הזה.
הונאת אבהות
תסריט מהגיהינום שעל פי מחקר מהתקופה האחרונה, מתרחש ב-5%-15% מהמשפחות. הדרמה בה אישה מבשרת לבעלה שהילד אינו שלו מתרחשת אצל רובנו, אמנם, על מרקע הטלוויזיה, אבל בארצות אחרות החשדנות האנושית בנוגע לאבהות היא יותר נורמטיבית. באופן אירוני, דווקא בישראל קל לבצע הונאת אבהות. על מנת לבדוק מי אביו של הילד דרוש אצלנו, בניגוד לארצות אחרות, צו בית משפט.
למה? פשוט מאוד: כדי להגן על הילד פן יתגלה שהנ"ל הוא ממזר, שכן ממזרות עוברת על פי האמונה בירושה, וממזר בן ממזר הוא רק תוצאה של זמן ויחסי מין ללא קונדום. המדינה מעדיפה את העם שלנו 'ממזר Free'. נראה שעל מנת לתקן את העוול צריכים להתארגן קבוצת ממזרים ולהפגין מול בתי המשפט. אבל סביר להניח שגם אם יש בינינו כאלה, הם לא באמת יודעים את זה.
הדרת נשים: שלב אחד לפני מלחמת אזרחים
כן, אני יודעת. מספיק דיברנו על זה בחודשים האחרונים. אבל היי, אם זו לא סיבה מספיק טובה למחוק את כדור הארץ, אני לא יודעת מה כן. על מנת לסבר את האוזן, אני חייבת להתוודות: אני מודעת להדרת נשים במתכונתה הנוכחית כבר שנים, וגם אני, כמו רובנו, לא עשיתי דבר מעבר לצקצוק קל בלשון ותחושת בושה קטנה בלב.
כן, לא עשיתי דבר גם כשזרקו עלי אבן בשכונה החילונית שלי כי לבשתי מיני וגם כשנקלעתי בטעות לבני ברק יום אחד וחטפתי יריקה בגלל שלא הייתי לבושה מספיק צנוע. אבל פיצוץ היה רק עניין של זמן וכעס נבנה. הוא הצטבר אצל רובנו וכך הגענו למצב הנוכחי, שלב אחד לפני מלחמת אזרחים צפויה. רק נותר לקוות שמישהו שם יבין אם גודל הטירוף, ויתחיל בשיחות שלום פנימיות.
הוצאה אלימה מהארון: חגיגה תקשורתית מעייפת
כמה אנחנו אוהבים לדעת מה הכוכבים שלנו עושים בחדר המיטות. אורנה בנאי חשפה את היותה לסבית, והכותרות בעיתונים חוגגות כאילו אין מחר. כי הרי זה מה שאנחנו טובים בו כל כך: דחיקת אנשים, קל וחומר ידוענים מקומיים - לפינה, ואז חגיגת ניצחון תקשורתית ומעייפת. אני לא ידועה באינטואיציה נשית מחודדת ויש שיגידו שאני אפילו קצת מנותקת לעתים. אבל אפילו אני רחרחתי למרחוק את המיניות המסוימת של אורנה בנאי, כמו כולנו פחות או יותר.
אני מניחה שזה פשוט לא היה מעניין מספיק כדי לדבר על זה, כפי שלא נדבר על שום דבר ברור מאליו אחר. כפי שאתם לא רואים בעיתונות כותרות על כך שבחורף לפעמים קר יותר או על כך שנתן זהבי הוא חם מזג, כך נראה לי מיותר לדבר על החשיפה המפליאה-עלק, בדבר מיניותם של אורנה בנאי, הראל סקעת או המדריך שלכם מחדר הכושר.
זה משעמם, טרחני ולא קשור לא אליי ולא אליכם ישירות. אז בואו נחליט שבשנה הבאה לא באמת יהיה לנו אכפת מי יוצא או נשאר בארון וניתן לידוענים שלנו לבחור את הצד שלהם בשקט. תסתכלו על זה בתור כפרה אחת קטנה לפני סוף העולם.
האח הגדול: כל מה שרקוב פה
כביכול, יוצא הדופן מבין הארבעה. למעשה - מיקרוקוסמוס של חטאים ומציצנות. בגידות? יש! רכילות מרושעת? יש! מצב רוח טוב? משום מה, גם כן יש! נהדר. אנחנו מוכנים לצאת לטיול השנתי ולגרום לעם לכסוס ציפורניים מול המרקע במשך שלושה חודשים. 'האח הגדול' הוא תרכיז הקיצוניים שיש לנו בחברה.
התמהיל בתכנית חייב לכלול לפחות סצנת סקס אחת (עדיפות לבגידה), יציאה אחת מהארון ואם יהיה לנו מזל, אולי גם איזו הדרת נשים או משהו סקסיסטי אחר שהצופים יוכלו להגיב לו בחוסר שביעות רצון. מקדש הרייטינג עומד להותיר מאחוריו עוד כמה קורבנות חרוכים בסוף העונה הזו.
חלקם באים מתוך בית 'האח הגדול' עצמו, חלקם נמצאים מהצד השני ובולסים כרגע פופקורן עם קרמל מול הערוץ הייעודי, שמשדר לנו הכל בזמן אמת. סביר להניח שהם לא יקומו מספת המבטחים שלהם גם אם זו תעלה באש והפופקורן שבידיהם יגמר. תיאור מוקצן או מציאות עגומה? כנראה ששניהם.
מסע בין חייזרים
אם אכן קיימים חייזרים והם יחליטו לבקר אותנו בסוף השנה הנוכחית, אני מאמינה שהם יטוסו במהירות על-קולית לכוכב שממנו באו, עם צ'יזבטים על חזירי האדם הללו, הם אנחנו. סדום ועמורה זה השם השני שלנו פה, וחייבים להודות שאנחנו לא רעים בזה בכלל.
אבל אם זהו באמת הסוף שלנו, חייבים להגיד שחיינו את החיים באופן שלפחות היה מעניין, בייחוד בשנה האחרונה על העימותים הפנימיים בה. עכשיו רק נשאר לחכות ולראות מה מציעה לנו הזירה המקומית לקראת היום הגורלי ההוא.
כרגע נראה שאנחנו עסוקים בריבים ואלימות, אבל בטוחני שמישהו ישמח להפנות את האנרגיות האלה לארגון מסיבה יצרית בת כמה ימים לקראת הסוף האמיתי. הבעיה היחידה היא שכנראה, וכמו שאני מכירה אותי ואותנו כעם, סביר להניח שזה יהיה מאוחר מדי.
- יש לכם חטאים נוספים? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים
לפנייה לכתב/ת 
