פיצוצים, חיסולים ותולעים. מלחמה שקטה באיראן
מאז חוסל מדען הגרעין הראשון באיראן לפני שנתיים, ספרנו כבר ארבעה מומחי גרעין מתים, שלושה פיצוצים גדולים, עשרות קציני צבא הרוגים ושני וירוסים שמכרסמים במחשבים של תוכנית הגרעין. ובישראל מדברים על "תקלות מסתוריות"
בבוקר יום ג', 12 בינואר 2010, יצא מסעוד מוחמדי, פרופסור באוניברסיטת טהרן, מביתו בצפון הבירה האיראנית. היו אלה ימים שבהם העולם עסק בקדחתנות בתוכנית הגרעין של איראן, אבל דיבר בעיקר על הסנקציות נגד הרפובליקה האסלאמית ופחות על מחשבה ממשית לתקוף את מתקניה. לכן, כשאופנוע ממלוכד פוּצץ בסמוך לו וגרם למותו של מוחמדי, מדען גרעין, אפשר היה עדיין - למרות הגבות שהורמו כבר אז - לחשוב שאולי יד המקרה היא שגרמה למותו או שלרצח אין קשר למקצועו.
הבוקר חוסל מדען גרעין רביעי תוך שנתיים: "ישראל אחראית"
כלל ידוע הוא שדרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד, ומאז חיסולו של מוחמדי - אפשר היה לסמן עוד שלוש נקודות כאלה לפחות על אותו הקו: ארבעה מדענים איראנים שנרצחים באופן מסתורי. כולם יוצאים מביתם השכם בבוקר, כולם מעורבים בדרך זו או אחרת בפרויקט הגרעין שמטריד כל כך את ישראל והמערב, כמעט איש מהם לא שורד את התקיפה. אם מצרפים לזה גם את שלושת הפיצוצים המסתוריים שהתרחשו באיראן בתוך חודש בסוף השנה שעברה, אי אפשר שלא לתהות אם מתחת לפני השטח וברקע האזהרות ממלחמה, גורם כלשהו כבר מנהל במידת מה מערכה צבאית נגד טהרן.
החוליה הראשונה בשרשרת "התקלות המוזרות" של תוכנית הגרעין האיראנית הייתה כאמור הירצחו של מוחמדי לפני שנתיים בדיוק. הוא היה מדען גרעין בכיר שהיה הנאמן לשלטון, וייתכן שלקח חלק פעיל בתוכנית הגרעין של משטר האייתוללות. ההערכה באיראן הייתה שהמטען שהוצמד לאופנוע שחנה ליד מכוניתו הופעל בשלט רחוק. משטר האייתוללות האשים זמן קצר אחר כך כי "סוכנים ציונים ואמריקנים" הם האחראים לחיסולו של מוחמדי.
ב-29 נובמבר של אותה השנה נרצח בצפון-מערב טהרן מדען הגרעין ד"ר מג'יד שהריארי, ומדען גרעין אחר - ד"ר פרידון עבאסי - נפצע. גם אז הצמידו שני אופנוענים מטעני חבלה לכלי הרכב שבהם נסעו השניים, מרצים מהחוג לפיזיקה באוניברסיטת שהיד בהשתי. הטלוויזיה הממלכתית של איראן דיווחה אז כי "סוכנים של המשטר הציוני" התנקשו בהם בגלל אי-הצלחת הסנקציות על איראן.
כלי תקשורת דיווחו אז כי שהריארי התמחה בתהליכי העשרה, והיה חבר בארגון לאנרגיה אטומית של איראן. הוא ועבאסי היו חברים בצוות הניהול של אגודת מדעני הגרעין, שכללה חמישה אנשים. האגודה הוקמה על ידי משרד ההגנה האיראני
כדי לקדם את פרויקט הגרעין הצבאי של טהרן. עבאסי היה חבר במשמרות המהפכה, וסוכנות הידיעות "פארס" כינתה את שניהם "בסיג'י" - כלומר, אנשי משמרות המהפכה.
עוד שמונה חודשים עברו, וב-23 ביולי 2011 נרצח מדען הגרעין ד"ר דריוש רזאי בפתח ביתו במזרח טהרן. לפי חלק מהדיווחים, גם הוא נורה על-ידי מתנקשים שרכבו על אופנוע. רזאי, בן 46 במותו, היה ד"ר לפיזיקה ועבד בוועדה לאנרגיה אטומית של איראן. הוא שימש גם מרצה באוניברסיטה. כמו במקרה של שני המדענים שקדמו לו, גם במקרה של רזאי אשתו נפצעה בהתנקשות. "טרוריסטים חסרי לב רצחו אותו", דיווחה אז סוכנות הידיעות האיראנית הרשמית אירנ"א.
מאז, ככל הידוע, היה למדעני הגרעין האיראנים קצת שקט, אבל למשמרות המהפכה ניתנו סיבות אחרות לדאגה. ביום שבת, 12 בנובמבר 2011, בשעת צהריים, נשמע בכל אזור טהרן פיצוץ אדיר. כשהתפזר העשן התברר כי הוא אירע בבסיס טילים של משמרות המהפכה בפרברי העיר. לפחות 17 בני אדם נהרגו, בהם בכירים במשמרות המהפכה, כולל הקצין רם-הדרג חסן טהרני-מוקדם, שנחשב לאבי תוכנית הטילים האיראנית.
איראן מיהרה להדגיש כי מדובר בתאונה ולא בחבלה מתוכננת של גורם כלשהו. בהמשך דחתה רשמית את הלחשושים על כך שישראל או ארה"ב עומדות מאחורי הפיצוץ, וטענה שוב כי "תאונות קורות". אחר כך טענה כי הפיצוץ אירע במהלך ניסוי שעשוי היה להסב נזק גדול לישראל. בירושלים בעיקר שתקו, ורק שר הביטחון, אהוד ברק, הסכים להתבטא, והסתפק באמירה: "כן ירבו". הבלוגר האמריקני ריצ'רד סילברסטיין דיווח בהסתמך על מקורות ישראליים כי ישראל אחראית לפיצוץ.
ומה רוצה התולעת?
קצת יותר משבועיים אחר-כך, ב-28 בנובמבר 2011, דווח על פיצוץ חזק באזור העיר איספהאן. כוחות הכיבוי וההצלה של איראן אישרו כי פיצוץ כזה אכן אירע, אבל הדיווח שהועלה לסוכנות הידיעות האיראנית הרשמית למחצה "פארס" הוסר בהמשך, לאחר שבתקשורת הישראלית כבר דווח על האירוע. לאחר מכן, ציטטה סוכנות הידיעות האיראנית מהר את סגן מושל איספהאן, שטען כי לא קיבל דיווח על פיצוץ כלשהו באזור, ובהמשך נטען: הפיצוץ אירע בתחנת דלק ביישוב באזור.
בחלוף יומיים דיווח העיתון הבריטי "הטיימס" כי הפיצוץ הסב נזק למתקן הגרעין הגדול שנמצא ליד איספהאן, וכי צילומי לוויין שהגיעו לעיתון מאשרים כי למרות הכחשות טהרן, הפיצוץ פגע במתקן להמרת אורניום. בדיווח נכתב כי בתמונות נראה בבירור העשן שהיתמר מהמתקן וההרס שנגרם לו. גורמי מודיעין ישראלים אמרו ל"טיימס" כי "אין ספק" שהפיצוץ פגע במתקני הגרעין באיספהאן וכי אין מדובר בתאונה.
בתחילת החודש שעבר דיווח מכון מחקר אמריקני שבחן צילומי לוויין מהאזור, כי לא מצא שום עדות לכך שנגרם נזק למתקן המרת האורניום ליד איספהאן. "המכון למדע וביטחון בינלאומי", כפי שהוא מתקרא, דיווח עם זאת כי כן זיהה סימנים לעבודות שמתבצעות באתר סמוך, במרחק של כ-400 מטרים ממנו, ושמצביעות על "שינוי צורה משמעותי שאירע שם לאחרונה". מכון המחקר קבע כי בתמונות ניתן לראות שבניינים באתר הסמוך נהרסו ושדחפורים פועלים במבנה תת-קרקעי בסמוך למתקן, פעילות מעוררת תהיות.
ב-12 בדצמבר 2011 אירע פצוץ שלישי תוך חודש באיראן. כלי תקשורת דיווחו אז כי 16 בני אדם, בהם עובדים זרים ממדינות אחרות, נהרגו בפיצוץ שאירע במפעל מתכת פרטי במדינה. עוד כמה בני אדם נפצעו. לא דווח אמנם על קשר לתוכנית הגרעין של איראן, אולם גם הפיצוץ הזה עורר עניין רב במערב. פרשננו רון בן-ישי הסביר אז כי ייתכן שיש קשר בין מפעל המתכת לדיווח בעיתון גרמני כי צפון-קוריאה סיפקה לאיראן ולסוריה פלדה מסוג "מרג'ינג" הדרושה להן לייצור צנטריפוגות מתקדמות וצינורות פליטה של מנועי טילים.
המכה האחרונה הגיעה כאמור הבוקר, 11 בינואר 2012, יום לפני שימלאו שנתיים לחיסולו של מסעוד מוחמדי. שני אופנוענים התקרבו למכוניתו של מוסטפה אחמד רושן, הצמידו אליה מטען חבלה, והוא התפוצץ. רושן, מדען בוגר הנדסת כימיה באוניברסיטת שריף בטהרן ומומחה בתחום הנפט שעבד כראש מדור במתקן הגרעיני בנתנז, נהרג. הממשלה האיראנית וסגן מושל טהרן לענייני ביטחון מיהרו להצהיר כי מדובר ב"עבודה של הציונים" המעוניינים להוסיף למצב נופך צבאי". גם הבלוגר האמריקני סילברסטיין טען בהסתמך על מקור ישראלי: "ירושלים אחראית".
לכל ה"תקלות" האלה בתוכנית הגרעין של איראן, יש לזכור, צריך להוסיף את שני הווירוסים שלפי דיווחים בעולם תקפו בשנה וחצי האחרונות את מתקניה. הראשון שבהם היה תולעת המחשבים "סטוקסנט", שלפי הדיווחים שיבשה בסוף 2010 את פעילות
הצנטריפוגות במתקני הגרעין. "ניו-יורק טיימס" דיווח כי בטרם הוחדרה התולעת למערכת המחשבים האיראנית והסבה לה נזק משמעותי, נערכו בה ניסויים בכור הגרעיני בדימונה
בספטמבר שעבר דווח על וירוס נוסף שתקף את המחשבים האיראניים, "דוקו" שמו. בסוף דצמבר פרסם המכון הרוסי לאבטחת מחשבים "קספרסקי" מחקר, שלפיו סביר להניח ש"סטוקסנט" ו"דוקו" היו רק שניים מלפחות חמישה כלי נשק וירטואליים שפותחו במסגרת אותה פלטפורמה ותוכנית מחשב, שנוצרה ב-2007, כך שלאיראנים יש עוד סיבות לדאגה.
בישראל בינתיים משתדלים לשתוק, וכשמדברים - מדברים על סנקציות. ובכל זאת, רק אתמול אמר הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, כי 2012 צפויה להיות "שנה קריטית בחיבור שבין המשך ההתגרענות, השינויים הפנימיים בהנהגה האיראנית, המשך הלחץ הגובר מצד הקהילה הבינלאומית ודברים שקורים להם באופן לא טבעי", רמז לאותן תקלות - במרכאות או שלא - בתוכנית הגרעין.
לפנייה לכתב/ת 
