כשהלב מדמם: התמודדות עם מטענים קודמים
כניסה למערכת יחסים חדשה לאחר מערכת יחסים קודמת שכשלה, היא משימה מורכבת לכל הדעות. היא מצריכה מאיתנו התגברות על משקעי העבר תוך נטרולם של כל אותם הפחדים שממלאים אותנו נוכח הקשר החדש. נועה בנוש על פצעים שבלב
אין אדם שלא זוכר את האהבה הראשונה שלו, בין אם הוא תופש אותה כהידלקות על הילדה הכי יפה בגן נורית, זאת ששיחקה איתו ברופא וחולה והתעקשה להיות הרופא, ובין אם הוא רואה אותה כאהבה בוגרת יותר, כמערכת היחסים הרצינית והראשונה שלו בהיותו בשנות ה-20 לחייו.
עוד על שברון לב בערוץ יחסים:
הכינו את הממחטות: שירי פרידה עצובים במיוחד
אתן חמוצות כי אתן מפחדות להפגע
למה קשה להתמודד עם פרידה ללא קלוז'ר?
המשותף לכל אותן אהבות ראשונות הוא התמימות המלווה אותן. גם מבוגרים אוהבים בפעם הראשונה כמו ילדים, קופצים ראש לתוך האהבה כמו מהמגלשה לתוך ארגז החול, ובטוחים שכל רע לא יאונה להם, בוטחים בזוג ידיים שתתפוסנה אותם בדרך חזק-חזק, ולא תאפשרנה להם להתרסק אל הקרקע.
במקום קפיצת ראש, צלקת על הראש
בסופו של דבר, אם נעבור מספיק מערכות יחסים, כולנו נתרסק על הראש. נגלה ששמנו מבטחינו בפרטנר שידיו או רצונותיו אינם איתנים דיים בשביל לתפוס אותנו בדרך למטה.
חלקנו ננער את החול מבגדינו ונהיה מוכנים לקפיצה נוספת. חלקנו נימנע בעתיד מקפיצות ראש ולב, וניוותר עם הרגליים על הקרקע. רובנו נמשיך לחפש אהבה, אך עם צלקת מכוערת שתעטר לנו את הראש, ותזכיר לנו להיות זהירים יותר להבא.
מסיבה זו, כניסה למערכת יחסים חדשה לאחר מערכת יחסים קודמת שכשלה היא מורכבת יותר. היא נעשית בעייתית ככל שאנו עוברים קשרים רבים יותר, ככל שאנו מתבגרים וככל שאנו נחבלים ונפצעים. בכל זאת, בנשמה השמינית שלו גם חתול חושב פעמיים.
בכניסה המחודשת ל'שוק היחסים' אנחנו גוררים מאחורינו עגלת שוק מאובקת, גלגליה חורקים ונאנקים תחת כובד הזיכרונות, הלקחים והפחדים שאספנו בדוכן הקודם. רובם אינם רלוונטיים לקשר הבא ובכל זאת, אנחנו ממשיכים להסתובב איתם ברחבי השוק.
כשהשלדים יוצאים מהארון
קורה שפגיעות העבר מונעות מאיתנו להיכנס לקשר חדש, כי מרוב חשש להיפגע בשנית אנחנו אוטמים את ליבנו. לא חסרים מקרים של אנשים המפחדים מאהבה באותה המידה בה הם משוועים אליה, ועם הסימן הראשון להיקשרות רגשית הם אחוזי 'פלצות', כאילו רוח רפאים נתגלתה מולם, והם בורחים כל עוד נפשם בם.
עם זאת ולמרות החשש, רבים מאיתנו יכנסו שוב לקשר, אבל ניכנס אליו כשאנו סוחבים על כתפינו את שק הפגיעות ממערכות היחסים הקודמות. כל ערב זוגי רומנטי יופר משלוותו למשמע שריקת רוחות הרפאים של העבר החגות מעליכם, וקרה לא פעם שהתחשק לי להגיד "מאמי, השלדים שלך עושים המון רעש, אתה יכול לסגור טוב יותר את הארון?".
הבעיה היא שאנחנו סוחבים מקשר לקשר מטענים שהם שלנו לחלוטין, שאינם קשורים לבן הזוג הנוכחי, אבל משפיעים על ההתנהלות שלנו מולו. המטענים האלה, אם לא מטפלים בהם, עלולים לחבל בקשר החל מראשיתו כך שכל התחלה היא סוף חדש.
זה מתחיל בדייט הראשון, כשאת אומרת לעצמך: "היה אחלה דייט, אבל הוא במילא לא יתקשר", וממשיך כשהוא מצהיר על אהבתו ואת חושבת: "עכשיו הוא אוהב, אבל בטח יעזוב אותי כמו הקודם". כל הפחדים האלה משפיעים על ההתנהגות שלך, שבתורה משפיעה על ההתנהגות שלו, כך שאם לא תנטרלי אותם הם יהיו בבחינת נבואה שמגשימה את עצמה.
השפעת המטענים באה לידי ביטוי גם בהמשך הקשר, כאשר בני הזוג מעמידים אחד את השני במבחן. אם נבדוק באופן מתמיד את בן הזוג, תוך כדי שנציב בפניו מכשולים ונחכה שימעד היכן שמעדו קודמיו, הרי שבסופו של דבר אנחנו אלו שנגרום לו להיכשל במבחן.
תודעה ובחירה חופשית
זה לא משנה מה אנחנו גוררים איתנו מקשר קודם – זה יכול להיות חשש מאובדן עצמאות, מבגידה או מקנאות. אם נאשים את בן הזוג בכך שהוא מסתיר מאיתנו דברים, בגלל ניסיון מר עם בן זוג קודם, הרי שהנוכחי ירגיש ש'מחפשים' אותו ויתחיל בעצמו להסתיר מאיתנו. יחסים הם דו צדדיים, אנחנו מי שאנחנו וגם מי שאנחנו כפי שאנו משתקפים דרך עיניו של בן הזוג. אם נתנהג כלפי הפרטנר בצורה מסוימת, באינטראקציה בינינו, בסופו של דבר, הוא יהפוך להיות כזה.
הדרך לחמוק מ'הלופ' הידוע מראש היא לא פשוטה. יהיה זה נאיבי מצידנו להאמין שנוכל שוב לקפוץ ראש לתוך קשר, בעיניים עצומות ובנאיביות של ההתחלה, שנצליח לאהוב כאילו מעולם לא נפגענו, ושלא נפחד בקשר הבא. עם כל הרצון להגיע אליו עם דף נקי, איננו ממוכנים כמו מחשב, כך שלא נוצרנו עם כפתור אתחול בלב.
מה שכן ניתן לעשות זה להיכנס לקשר הבא עם המון מודעות. במקום לבחון את בן הזוג עלינו לבחון כל הזמן את עצמנו ולזהות את המקומות בהם אנו משליכים עליו את הפגיעות שלנו מהעבר, את המקומות בהם באינטראקציה בינינו לוקחות חלק גם רוחות הרפאים של העבר. שנייה אחרי שאנחנו חוששים, כועסים או פגועים מבן הזוג, אבל רגע לפני שאנחנו מגיבים, עלינו לעצור ולשאול האם לרגשות האלה יש קשר אליו או שמא הסיטואציה נקשרה אצלנו אסוציאטיבית לרגש ישן.
מעיוורון לפיקחון
כפי שלקטועי גפיים יש לעיתים מחושים באיבר החסר, כך הלב שלנו סובל מכאבי פנטום, ויש לזהות מתי סיטואציה נוכחית מעלה זיכרון של כאב מן העבר שחלף לו ואינו איתנו כבר. מודעות למקום שלנו היא תנאי ראשון להצלחה של קשר חדש. לא ניתן לטאטא את הדברים מתחת לשטיח ולקוות שהקשר יצליח, בעיקר בגלל שאין מתחתיו מקום מרוב השלדים שהסתרנו שם.
זיהוי נקודות התורפה שלנו מקשריי העבר רצוי שיתקיים לא רק בינינו לבין עצמנו, אלא גם כלפי חוץ, באמצעות אמירה ברורה כלפי הפרטנר - היכן המקומות הבעייתיים עבורנו. תקשורת ודיאלוג כן עם בן הזוג, במידה והוא רגיש במידה מספקת, יוכלו להבהיר לו מהן ההתנהגויות שאינן קשורות אליו בהכרח, ולקבל אותן בהתאם.
יחד עם הקסם הטמון באהבה תמימה של ילדות, קיים קסם גם באהבה בשלה של בגרות. למרות ניסיונות כושלים ולמרות צלקות המכסות פצעים שבעבר דיממו, אנו שבים ושמים מבטחנו באדם אחר, אך הפעם לא מתוך עיוורון אלא מתוך פיכחון ופיקחון.
כל תחנות הביניים שבדרך מלמדות אותנו דבר או שניים על עצמנו, על מי שאנחנו שואפים להיות ועל מי שאנחנו שואפים להיות איתו.
אנשים שתופשים זוגיות כעניין שאינו של מה בכך, שכן הם מודעים לקשיים שהיא עלולה להביא איתה, גם לא ייקחו אותה כמובנת מאליה, ויוכלו לקחת אותה למקום אמיתי וגבוה יותר.
אהבתם את הכתבה? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים
לפנייה לכתב/ת 
