שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    זימה וליידי בויז: זרוב ותומאסו עושים את בנגקוק

    תומאסו: "בשבילי, בנגקוק היא הרבה יותר מתעשיית מין משגשגת ונשים יפות ועניות שרק מחפשות גבר זר שיציל אותן מהקשיים". זרוב: "מסכנות, לא ידעו שכל הכסף אצל אשתך". אליזרין וויסברג ותם אשחר חוזרים לעיר החטאים, ולא מבינים למה כולם טוענים שהיא טובה רק לרווקים

    זרוב

    יש! נוסעים לבנגקוק! שוב!

     

    תומאסו

    לי לקח יומיים להבין שזו עיר שאני רוצה לחיות בה. התאהבתי. אני לא מבין למה כולם טוענים שזו עיר שטובה לרווקים.

     

    עוד בנושא:

    זוחלים מהסוג האישי: ירח דבש תאילנדי  

    מאז תאילנד לא עשיתי את זה עם שני גברים

    הצעת נישואין בכתובת אש על חוף תאילנדי

     

    זרוב

    תחשוב כמה כיף היה לנו בעיר המדהימה הזאת בתור זוג, ותדמיין כמה כיף יהיה לרווק נטול מחויבות במועדונים הסליזים שמלאים בתאילנדיות צעירות שזורקות את עצמן לרגליך, או ברובע התיירים שמלא בסקנדינביות, שם כל אחת יותר גבוהה וחטובה מהשנייה.

     

    עיר הפיתויים, לרווקים ולזוגות השובבים

    תומאסו

    הנשים זו לא הסיבה העיקרית שאני כל כך אוהב את העיר הזאת. בשבילי, בנגקוק היא הרבה יותר מתעשיית מין משגשגת, ונשים יפות ועניות שרק מחפשות גבר זר שיציל אותן מהקשיים או לפחות - יממן להן את הלילה הבא. יש בה אוכל מגוון ועשיר, יש בה אלף ואחת אטרקציות, שווקים זולים שפתוחים 24 שעות ביממה - שבעה ימים בשבוע, ואנשים שמחייכים אליך כל הזמן.

     

    אבל את צודקת. לרווק המצוי, הפיתוי במועדונים גדול פי כמה וכמה מאשר לנו, הנשואים. בפעם היחידה שיצאתי לבלות עם חבר ובלעדייך, התנפלו עלי נשים ממוצאים אתניים שונים. הבדל של שמיים וארץ מלבלות בתל אביב עם הישראליות הקשוחות.

     

    זרוב

    אתה יודע שהן רצו אותך רק בשביל הכסף שלך. מסכנות, לא ידעו שכל הכסף אצל אשתך.

     

    תומאסו

    איך זה היה בשבילך, אישה לבנה, באחד מהמקומות התיירותיים ורוויי המין בעולם?

     

    זרוב

    במקום להיבהל ולהתחבא מכל הזימה ברחובות, צללתי פנימה, אל לב השחיתות. סחבתי אותך למקומות מפוקפקים כל כך, שאין סיכוי שהיה לך אומץ להתגלגל אליהם בלעדיי, כמו מועדון החשפנות שכל הנשים בו היו גברים. אוי, זה היה אדיר!

     

    אנחנו לא קהל היעד הרגיל של המקום הזה, והיינו היחידים שם. מרגע שהתיישבנו ועד שסיימתי את הבירה שלי, קיבלנו הצעות שלא חשבתי שאפשר לקבל, והזדמנות למשש איברים מסוגים שלא הכרנו עד אותו היום. זה היה מרחיב אופקים, אתה לא חושב?

     

    תומאסו

    בטח. מאותו ערב ובכלל מאז שלושת החודשים שבילינו בתאילנד, אני לא מסתכל על "ליידי-בויז" באותו אופן. אני יודע שרוב הישראלים, במיוחד חברי הפייסבוק שלי, מגיבים בהמון פחד וחרדות מעצם הרעיון של הקיום שלהן. כל פעם שהעלינו תמונה של תאילנדית יפה, ישר שאלו אותנו מתי היא עשתה ניתוח לשינוי מין.

     

    זרוב

    נכון! כמה פחד, בורות ודעות קדומות. לא כל תאילנדית שובבה שמשרבבת שפתיים בחושניות מול המצלמה, היא זונה שהייתה פעם גבר, יש סיכוי שהיא רק זונה.

     

    ליידי בויז זה מגניב. זרוב ותומאסו מבלים (צילום: תם אשחר, אליזרין וויסברג) (צילום: תם אשחר, אליזרין וויסברג)
    ליידי בויז זה מגניב. זרוב ותומאסו מבלים(צילום: תם אשחר, אליזרין וויסברג)

     

    ניצול הדדי

    תומאסו

    גם הדעות שלי לגבי זנות התגמשו מאד. בבנגקוק, הזנות או מין תמורת טובות הנאה, נעשה בדרך מאד שונה מאשר בתל אביב, בישראל או בעולם המערבי. על אף שכולם יודעים שלא מדובר באהבה, התחושה במועדונים היא של שמחה, זרימה והנאה. התאילנדיות במועדונים רוקדות ונהנות, שותות אלכוהול ומדברות אחת עם השנייה יותר מאשר עם ה"לקוחות" שלהן.

     

    למעשה, לא ברור מי מנצל את מי: התיירים הלבנים שמקבלים מין מנשים שבמדינת המוצא שלהם לא היו מסתכלות עליהם, או התאילנדיות שעושות כיף חיים ולפעמים קצת כסף מהצד מה"פלאנגים" הטיפשים. רק הסיפורים ששומעים כשמדברים איתן לעומק, מחזירים אותך למציאות הקשה של עוני ונזקקות.

     

    זרוב

    הסטטיסטיקות אודות הזנות בתאילנד מחרידות. לא יודעת אם זה מדויק או עדכני, אבל קראתי איפשהו שכ-50% מהזונות הן נשאיות איידס. אי אפשר לומר שאין בתאילנד אומללות, מצוקה וניצול. ראינו אותה בפטאיה, עיר מחרידה שידועה לשמצה בתעשיית המין שלה. שם הנשים נראו מסכנות, מנוצלות ומיואשות.

     

    בבנגקוק לא ראיתי את זה. ראיתי חיי לילה גועשים, מרגשים ורוויי יצרים. ראיתי גברים ונשים, תיירים ומקומיים, שאוהבים לבלות, להשתכר ולהזדיין אחד עם השני. כמעט כמו תל אביב, רק עם שני הבדלים מרכזיים: האחד – אין עכבות, בושה או משחקי כוח מתישים בהם צריך לשחק אותה קשה להשגה כדי לשמור על הכבוד שלך, והשני הוא שלפעמים, כסף הוא חלק מהמשוואה.

     

    "התנפלו עלי נשים ממוצאים אתניים שונים" (צילום: תם אשחר, אליזרין וויסברג) (צילום: תם אשחר, אליזרין וויסברג)
    "התנפלו עלי נשים ממוצאים אתניים שונים"(צילום: תם אשחר, אליזרין וויסברג)

     

    האהבה המושלמת

    תומאסו

    דווקא בפטאייה, אחד המקומות המכוערים שהייתי בהם בחיי, קיבלתי תובנה חדשה. זה קרה כשראיתי זוג שמורכב מקשיש שהולך יד ביד עם צעירה תאילנדית בת לא יותר מ-25. האינסטינקט הראשוני שלי היה לחוש בחילה עזה. אבל אז, המראה התחבר לי עם החוויה שעברנו בישראל כשהלכנו למופע חשפנות אליו הוזמנו ע"י חשפנית שהיא חברה טובה שלנו. כשראיתי אותה מתחככת באנשים מעולמות מאד שונים משלי, שנראו לי עבריינים גסי רוח, היה לי קשה מאד. אבל היא, בדיעבד, הסבירה שהיא נהנית מהעובדה שהיא יכולה להעניק תשוקה והנאה לאנשים בעזרת הגוף שלה. זאת תפיסה מאד לא שגרתית לישראל.

     

    זרוב

    נכון. בישראל, נשים לא אמורות להתגאות וליהנות מהגוף שלהן. להיות זונה זה טאבו, זה משפיל, זו הקללה הכי אסורה בבתי ספר יסודיים. בישראל, אשה יכולה להיות זונה או לא זונה, קדושה או קדשה. אין באמצע. בתאילנד זה אחרת: יש אמצע, יש סקאלה. כי איך קוראים לבחורה תאילנדית שיוצאת כבר חמישה חודשים עם בחור אמריקאי שהגיע לבנגקוק כדי ללמד אנגלית, ואיך קוראים לבחורה שלא תדרוש ממך כסף, אבל מאוד תעריך את זה שתכבד אותה בארוחת ערב ומשקאות?

     

     

    תומאסו

    בתאילנד, עושה רושם שהיחס למין וזוגיות כל כך שונה, שזה לא מופרך לנהל מערכת יחסים עם מישהו שהוא לא ה"אהבה המושלמת".

     

    זרוב

    תענה לי בכנות, אם לא היית מגיע לבנגקוק עם ה"אהבה המושלמת" שלך, מה היית עושה?

     

    תומאסו

    נחשי.

     

    אליזרין וויסברג ותום אשחר עזבו הכול וטסו לירח דבש ללא הגבלת זמן, במזרח. הם מטיילים כבר חצי שנה וזה הטור הזוגי שלהם. יש להם גם בלוג ובו כל החוויות מהטיול, וכן עמוד מעריצים בפייסבוק

     

     

    לכל הכתבות, העדכונים והסקרים - כנסו לעמוד המעריצים של ערוץ יחסים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: תם אשחר, אליזרין וויסברג
    דלי של שיכר, רגע לפני הבלאגן. זרוב וחברות מקומיות
    צילום: תם אשחר, אליזרין וויסברג
    צילום: תם אשחר, אליזרין וויסברג
    מי סו הורני, מי לאב יו לונג טיים. נשות ליווי מקומיות
    צילום: תם אשחר, אליזרין וויסברג
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים