שתף קטע נבחר

המשוואה של פישר: לקצץ או להעלות מסים?

בבנק ישראל לא מתרשמים מצמצום החוב הציבורי של המדינה. לפי דו"ח שמפרסם הנגיד, הממשלה תצטרך לקבוע סדר עדיפויות חדש ולהחליט מה יקוצץ: הוצאות הביטחון שצפויות לגדול בשנים הקרובות או צמצום המחויבויות שלקחה על עצמה הממשלה בעקבות דו"ח טרכטנברג

בנק ישראל משגר אזהרה לממשלה - ההוצאות גדלו ויש למצוא להן מימון. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הציג היום (ד') את הדו"ח השנתי של הבנק המרכזי שיוגש לשר האוצר ולראש הממשלה. בראש הדו"ח עומדת האזהרה כי המצב הביטחוני המשתנה במזרח התיכון, בשילוב עם יישום המלצות ועדת טרכטנברג להנהגת חינוך חינם מגיל 3 יידרשו מהממשלה לקבל "הכרעות משמעותיות" בנוגע לניהול תקציב המדינה.

 

 

"צעדי המדיניות שאישרה הממשלה בעקבות מסקנות הוועדה הגדילו את הפערים בין עלות תכניות הממשלה לשנים הקרובות לתקרת ההוצאות הקבועה בחוק" נכתב בדו"ח. "והטיפול בפערים אלו יחייב הכרעות משמעותיות".

 

ככלל, בבנק ישראל טוענים כי הם מרוצים מתוצאות המחאה וממסקנות ועדת טרכטנברג, בעיקר מהעלאת המסים הישירים. לכל אורך הדו"ח נמתחת ביקורת בוטה על מתווה הפחתות המס של ממשלת נתניהו, שבוטל בהמלצת הוועדה. "ביטול מתווה הפחתת המסים היה החלטה חשובה, התומכת ביעד הממשלה להפחתה מתמשכת של יחס החוב הציבורי לתוצר", נכתב בדו"ח.

 

עם זאת, בבנק מביטים לעתיד וחוששים מההתפתחויות שיבואו כתוצאה מהמשך הגידול בתקציב הביטחון ומהתפתחויות שליליות בהכנסות המדינה ממסים. "קביעת סדרי העדיפויות תדרוש התנהלות מסודרת יותר בעניין תקציב הביטחון, שמתוקצב מדי שנה בסכומים נמוכים משמעותית מאלו המאושרים בדיעבד", מציינים כלכלני הבנק המרכזי בביקורת ישירה על אופן ההתנהלות של משרד הביטחון, משרד האוצר והוועדות בכנסת.

 

מוטרדים מהשתלבות חרדים וערבים

לצד הגידול העתידי בהוצאות הביטחון בעקבות השינויים באזורנו, מוטרדים בבנק מההתחייבויות ארוכות הטווח של יישום חוק חינוך חובה מגיל 3 ומפוטנציאל הצמיחה העתידי של המשק הישראלי, בהתחשב בחלקם ההולך וגדל של הערבים והחרדים באוכלוסיה, אוכלוסיות שסובלות משיעור תעסוקה נמוך.

 

ניכר כי כלכלני הבנק אינם מתרשמים במיוחד מכך שיחס החוב לתוצר של המשק יורד וטוענים כי השנה הופחת החוב בעיקר באמצעות תמלוגים מהפרטת חברות ממשלתיות וממכירת קרקעות.

 

בבנק רוצים לראות הפחתת חוב שנובעת מתכנון נכון ומתקציב ממשלתי שבו ההכנסות עולות על ההוצאות. "הגירעון בתקציב הממשלה היה גבוה רק במעט מזה שתוכנן", נכתב בדו"ח. "אך רמתו אינה מאפשרת הפחתה נוספת של יחס החוב לתוצר, ותוואי ההוצאות והמסים אינם תומכים בירידה של הגירעון בשנים הקרובות, ודאי לא לרמות הקבועות בחוק".

 

מה זה "הכרעות משמעותיות"?

בדו"ח לא מפרטים כלכלני הבנק האם בכותבם "הכרעות משמעותיות" הם מתכוונים להעלאת מסים או לקיצוץ בתקציב המדינה. בפרסום האחרון של הבנק בנושא, מחודש פברואר, ציינו כלכלני הבנק כי יש להתחיל לאסוף כסף מסעיפים לא מנוצלים בתקציב ולהעבירו לרזרבה לשם כיסוי הגירעונות שנוצרו. מהלך זה הוא למעשה קיצוץ בתקציבי המשרדים.

 

עם זאת, בהופעה מול ועדת הכספים בחודש דצמבר לא פסל נגיד בנק ישראל א האפשרות שהמסים יעלו כדי לממן את הגידול בהוצאות הביטחון של המדינה. "אם המדינה תגיע למסקנה שיש צורך להגדיל את תקציב הביטחון, ובזה אני לא מומחה, אז יהיה צורך להגדיל את תקציב הביטחון. אבל אין צורך לממן את זה דרך גירעון, אלא באמצעות מסים ושינוי סדרי עדיפויות", אמר פישר לחברי הכנסת.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
האם נידרש לבחור בין כיפת ברזל לקצבאות?
צילום: EPA
מומלצים