שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הכללית חסכה אנרגיה - וגם 4.5 מיליון שקל
    קופת החולים הציגה את הפעולות שנקטה ב-2011 כדי להתייעל מבחינה אנרגטית, בהן איסוף 11 טון תרופות ישנות, החלפת 14 אלף נורות בזבזניות ומיחזור ציוד אלקטרוני. היעד הבא: שכל בתי החולים של הקופה יקבלו תן תקן ירוק

    קופת חולים כללית חסכה למעלה מ-4.5 מיליון שקלים במהלך שנת 2011, זאת בזכות התייעלות אנרגטית, מעבר לטכנולוגיות ידידותיות לסביבה ושימוש בחומרים ממוחזרים. כך עולה מנתונים שהוצגו בכנס "הסביבה 2050" שנערך היום (ג') בתל אביב.

     

    עוד בערוץ כלכלה ירוקה:

     

    במושב שעסק באתגרים הסביבתיים של מערכת הבריאות בעקבות הצטרפות ישראל ל-OECD, הוצגו הפעולות שנקטה "כללית" במהלך השנה שעברה והחיסכון שהן הניבו. בתוך כך הודגם כי 2 מיליון שקלים נחסכו בעקבות הצבת מתקנים לטיפול בפסולת רפואית בבתי החולים, וכמיליון שקלים נחסכו תודות להתקנת משאבות חום ב-5 בתי חולים, שביטלו את השימוש בסולר.

     

    עוד פורט, כי הותקנה תכנית PowerPlug במחשבי קופת החולים, שמשביתה את פעילות המחשבים באופן אוטומטי בשעות הערב והלילה ושהובילה לחיסכון של כ-1.5 מיליון שקל בשנה בעלויות חשמל. על פי נתוני הכללית, צריכת החשמל ירדה בסך הכל ב-1% בכל בתי החולים והמרפאות במהלך השנה.

     

    בקופת החולים נעשו פעולות נוספות כמו איסוף 11 טון תרופות ישנות, בנייה ירוקה במבנים, החלפת 14 אלף נורות פלורסנט בנורות חסכוניות יותר, שימוש בנייר ממוחזר ומיחזור ציוד אלקטרוני באמצעות עמותת "אקולוגיה לקהילה". השנה מתכוונת הכללית להרחיב את השימוש באמצעים דיגיטליים לצורך שליחת הזמנות ומסירת חשבוניות. החיסכון הצפוי: כ-30 מיליון דפי נייר בשנה.

      

    גדי כהן, ראש חטיבת לוגיסטיקה, תשתיות ומערכות מידע בכללית, אמר כי לצד אימוץ טכנולוגיות ופתרונות "ירוקים", קופת החולים פועלת ליצור מעורבות מצד הלקוחות באמצעות פרויקטים כמו איסוף תרופות ישנות, איסוף סוללות ועוד. כהן הוסיף כי היעד הוא שכל בתי החולים של הכללית יקבלו תו תקן ירוק ממכון התקנים בתוך כשנתיים.

     

    התעשייה

    בכנס הוצגו גם נתוני התאחדות התעשיינים לפיהם התעשייה בישראל השקיעה כ-3 מיליארד שקל אשתקד, בטיפול בנושאים הקשורים באיכות הסביבה. מהנתונים עולה כי כ-27% מההשקעות התבצעו בתעשיות הכימיקלים והמוצרים הכימיים, מוצרי פלסטיק וגומי, כ-21% בתעשיות מוצרי המתכת, מכונות ורהיטים, ו-17% בתעשיית זיקוק נפט ומוצריו וייצור דלק גרעיני.

     

    בנוסף עולה מהנתונים, כי 9% מההשקעות התבצעו בתעשיות המזון, המשקאות ומוצרי הטבק, 4% בכרייה ובחציבה, 3% במוצרים מינרליים אל-מתכתיים, 2% בתעשיית הנייר ומוצריו, הוצאה לאור ודפוס, 1% בתעשיית המתכת הבסיסית ו-1% בתעשיית הנעליים, עור ומוצריו.

     

    עוד מעריכים בהתאחדות, כי 43% מההשקעות הסביבתיות הופנו לתהליכים וטכנולוגיות בתחום האוויר והאקלים, 30% לטכנולוגיות ותהליכים לטיפול בשפכים, 9% לטיפול בפסולת מסוכנת, 8% לטיפול בפסולת בכלל ו-10% לנושאים שונים בתחום איכות הסביבה, בתוכם טיפול בריחות, מיחזור ועוד.

     

    לדברי עו"ד עידית רייטר, ראש תחום איכות הסביבה במשרד עו"ד פרופ' יובל לוי ושות', הרגולציה הסביבתית בישראל החמירה בשנים האחרונות, מה שגרר החמרה בקנסות, שימוש בעיצומים כספיים ועליה במספר התביעות הייצוגיות.

     

    "חברות הבינו שרק באמצעות ניהול מניעתי מושכל של הסיכונים הסביבתיים הנוצרים כתוצאה מפעילותם, הן יוכלו לצמצם את חשיפתן להליכים מנהליים או משפטיים" הסבירה. "השלב הבא צריך להיות ניצול הזדמנויות, עידוד החברות לאימוץ טכנולוגיות כחול-לבן ויישום מדיניות של אכיפה גמישה מצד הרשויות בתקופת הביתא של אותן טכנולוגיות ישראליות".

     

    אשר גרינבאום, משנה למנכ"ל כיל ויו"ר איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות, טען בכנס כי הטיפול בתחום איכות הסביבה לא מסייע רק לסביבה ולציבור הרחב, אלא משתלם גם מבחינת התעשייה עצמה. לדבריו, התייעלות אנרגטית לא רק חוסכת משאבים כספיים רבים בתהליכי הייצור, אלא ממצבת גם את הארגונים כ"ידידותיים לסביבה" ואף פותחת עבורם דלת להשתלבות בחו"ל.

     

    אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, הדגיש שהתעשייה צריכה אופק רגולטורי על מנת שתוכל לעמוד בדרישות הסביבתיות, מבלי שכושר התחרות שלה ייפגע בשווקים הגלובאליים. אחרת, הוא הזהיר, צפויה פגיעה בתעשיות הקטנות והבינוניות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים