שתף קטע נבחר

אחרי האג: אם הפלסטינים יהיו חכמים נהיה בבעיה

בית הדין הבינ"ל קבע כי אין לו סמכות לחקור את המתרחש בשטחים, כי הרשות אינה מדינה. אבל בישראל מסבירים כי אם הפלסטינים לא יהיו שוב שלומיאלים, ויידעו לבקש הכרה מעצרת האו"ם ולא ממועצת הביטחון, בפעם הבאה כבר נהיה בבעיה

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג קבע אתמול (ג') כי לפי שעה אין לו סמכות שיפוטית לחקור את המתרחש בשטחים הפלסטיניים, אבל מומחים ואנשים בעלי ניסיון בישראל מזהירים כי אם הפלסטינים ינהגו ביתר חוכמה בפעם הבאה שיבקשו מהאו"ם להכיר בהם כמדינה, ישראל עלולה למצוא את עצמה במבוכה ותחת חקירה של אותו בית דין.

 

בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" ביקשו הפלסטינים מבית הדין לחקור את "פשעי" ישראל מאז יולי 2002, אולם בית הדין הבינלאומי בהאג הבהיר כי הוא אינו יכול לעשות זאת, כיוון שלרשות הפלסטינית אין מעמד של מדינה מוכרת. בישראל בירכו על הקביעה אך הביעו הסתייגות מחלק מההערות של בית הדין בהודעתו. ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" הגדיר את ההודעה "מסוכנת", והביע חשש שהקורבנות - ישראלים ופלסטינים - לא יזכו לצדק.

 

פרופ' אבי בל, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת בר-אילן, מסביר שכדי שבית הדין בהאג ידון בנושא מסוים ותהיה לו סמכות לגביו, ה"פשע" וה"פושע" צריכים להיות שניהם בשטחי מדינה המכירה בכוחו של בית הדין. ישראל מעולם לא חתמה על אמנת רומא, שהיא היסוד של בית הדין, ולכן בית הדין בהאג אינו רשאי לשפוט את הנעשה בשטחה. עם זאת, אם הפלסטינים היו מקבלים הכרה כמדינה וטוענים לריבונות בשטחי הגדה המערבית, בית הדין היה מחויב לדון בבקשתם ולפסוק בנושא.

 

אחרי הפצצה בעזה ב"עופרת יצוקה" (צילום: AP) (צילום: AP)
אחרי הפצצה בעזה ב"עופרת יצוקה"(צילום: AP)

 

למרות הדברים האלה, פרופ' בל מסביר שכיוון שישראל אינה מכירה בבית הדין והוא לא רשאי לזמן את אזרחיה או מנהיגיה למוסדותיו, הדיון היה מתקיים במקרה כזה שלא בנוכחות ה"נאשמים" או שהייתה נעשית פנייה למדינות אחרות באירופה בבקשה שיסגירו את מנהיגי ישראל כשאלה מבקרים בשטחן.

 

פרופ' בל מדגיש שמכאן עולה כי ישראל חייבת לקחת בחשבון שאם תהיה פריצת דרך מדינית וייחתמו הסכמי שלום עם הפלסטינים, באותו הרגע היא תהיה חשופה לתביעות רטרואקטיביות עד עשר שנים לאחור. "זו עלולה להיות בעיה מדינית לא פשוטה. לכאורה ניתן לומר שאם ישראל בטוחה בצדקתה, אז כדאי שתלך לבית המשפט והצדק ייצא לאור, אבל צריך להבין שהסיבה לכך שישראל לא מכירה בבית הדין בהאג נעוצה בכך שמדובר במוסד משפטי המושפע מאינטרסים מדיניים ופוליטיים".

 

אלון ליאל: עדיף היה להם ללכת לעצרת

בל מדגיש כי זו גם הסיבה לכך שארה"ב אינה מכירה בבית הדין הבינלאומי. "בנוסף, ההליך המשפטי עצמו הוא מורכב ובעייתי, שכן במהלך הדיונים ה'נאשמים' מחויבים לשבת בכלא בהאג במשך חודשים או שנים עד לבירור תוצאות המשפט, והניסיון מלמד שכאמור לא מובטח שהתוצאות יהיו טובות לישראל".

 

מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, ד"ר אלון ליאל, מסביר כי הפעם ישראל אמנם נחלצה מחקירה של בית הדין הבינלאומי, אולם מדגיש גם הוא כי אם הפלסטינים יחליטו בשנים הבאות לפנות שוב למוסדות האו"ם בבקשה שיכירו בהם כמדינה, ישראל יכולה למצוא עצמה בבעיה.

 

ליברמן. שיבח את אנשי משרד החוץ (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
ליברמן. שיבח את אנשי משרד החוץ(צילום: גיל יוחנן)

 

"הסיבה שהפלסטינים נמצאים כרגע באו"ם על תקן משקיפים בלבד ולא כ'מדינה חברה', היא ההתנהלות השלומיאלית שלהם בספטמבר האחרון, אז הם פנו להכרה כמדינה במוסדות האו"ם. הטעות של הפלסטינים הייתה שהם בחרו בערוץ של מועצת הביטחון, המקנה הכרה מלאה במדינה על כל המשתמע מכך, ולא בערוץ של עצרת האו"ם, שהיה מקנה להם את הסטטוס 'מדינה לא-חברה' בלבד, מבלי להעניק להם זכויות של מדינה חברה באו"ם".

 

ד"ר ליאל מסביר כי העצרת היא אמנם שלב מתחת למועצת הביטחון, אך היתרון של ההתקדמות ההדרגתית הוא שבעצרת הפלסטינים היו נהנים מרוב מובטח לבקשתם לקבל הכרה כמדינה, ואז היו יכולים לפנות לשלב הבא מעמדה של כוח והכרה בינלאומית. "בנוסף, במקרה כזה בית הדין בהאג היה חייב לדון בעניינם ולשפוט אותם, שכן אז לפחות טכנית הם היו מוגדרים כמדינה".

 

אמנסטי: זו הפרה של אמנת רומא

ליאל מדגיש כי בהחלטתו לא הכריז בית הדין הבינלאומי למעשה שהוא אינו מוכן לדון בסכסוך הישראלי-פלסטיני, אלא התמקד רק בעניין טכני של הגדרה משפטית. "לעומת זאת, אם הפלסטינים יחליטו בשנים הבאות לפנות שוב למוסדות האו"ם, אבל הפעם למוסדות העצרת ולא מועצת הביטחון, אז ישראל בהחלט עלולה להיות בבעיה בכל הקשור לסמכות של בית הדין בהאג לשפוט את הנעשה בשטחים".

 

חיילים במבצע "עופרת יצוקה" (צילום: AP) (צילום: AP)
חיילים במבצע "עופרת יצוקה"(צילום: AP)

 

שר החוץ אביגדור ליברמן שיבח את אנשיו בעקבות הודעת בית הדין. "מעטים מבינים כמה עבודה הושקעה בנושא הזה", אמר ליברמן בעקבות ההחלטה, "שמרנו על זה הרחק מהתקשורת. מגיע שאפו למשרד המשפטים והפרקליט הצבאי הראשי, אבל אין ספק שאנשי משרד החוץ עשו את זה בצורה הכי מקצועית, דיסקרטית ושקטה, בדיוק כמו שעשינו בוועדת פאלמר (שחקרה את אירועי המשט לעזה), בוועדת גולדסטון (שחקרה מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם את אירועי "עופרת יצוקה") ובצונאמי המדיני שהתפוגג (בקשת הפלסטינים מהאו"ם להכרה במדינתם בספטמבר)".

 

ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" מצדו תקף את ההצהרה של בית הדין הבינלאומי, והגדיר אותה "מסוכנת".

"ההצהרה של משרד התובע של בית הדין כי הוא אינו יכול לבחון טענות לגבי פשעים שבוצעו במהלך העימות בעזה ב-2009-2008, פירושה כי סביר להניח שהקורבנות - פלסטינים וישראלים - לא יזכו לעשיית צדק".

 

"זו החלטה מסוכנת המעמידה את בית הדין הפלילי הבינלאומי בפני האשמות של הטיה פוליטית ואינה עולה בקנה אחד עם עצמאותו של בית הדין", אמר מארק מרזינסקי, מנהל קמפיין הצדק הבינלאומי של אמנסטי אינטרנשיונל. "כמו כן, זוהי הפרה של אמנת רומא, אשר קובעת במפורש כי עניינים אלה צריכים להילקח בחשבון על ידי שופטי המוסד".


פורסם לראשונה 03/04/2012 23:57

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
תקיפת משרדו של איסמעיל הנייה בעופרת יצוקה
צילום: AFP
מומלצים