שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "אלברט נובס": לא קל להתחפש לגבר

    "אלברט נובס" הוא סרט מוזר, אבל בזכות האלטרנטיבה המגדרית שהוא מציע וההופעה הכובשת של גלן קלוז, הוא מצליח להיות יותר מעוד דרמה תקופתית

     

    "אלוהים, מה מביא אנשים לחיות חיים אומללים שכאלה", מסכמת אחת הדמויות ב"אלברט נובס" ("Albert Nobbs") את סיפור הסרט. ואכן, הסרט שבו גלן קלוז מגלמת אישה אירית שחיה רוב חייה כשהיא מחופשת לגבר, עוסק בעליבות כמצב קיומי.

     

    ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:

     

     

    לפני שלושה עשורים גילמה קלוז את דמותו של נובס, מלצר במלון דבלינאי בשלהי המאה ה-19, בהפקה שהועלתה באוף-ברודווי. מאז היא חלמה להביא את הסיפור (שמתבסס על נובלה משנת 1895 מאת הסופר האירי ג'ורג' מור) אל המסך. הבמאי ההונגרי הגדול, אישטוון סאבו ("מפיסטו"), אמור היה לביים את העיבוד הקולנועי בשנת 2001, אבל הפרויקט לא יצא לפועל מסיבות תקציביות.

     

    כעת, סופסוף, זוכה חלומה של קלוז (שגם השתתפה בכתיבת התסריט, והפיקה) לראות אור מקרנה, הפעם בבימויו של רודריגו גרסיה ("דברים שאפשר לדעת עליה"), בנו של סופר הריאליזם הפנטסטי המהולל.

     

    גלן קלוז ומיה ואסיקובסקה ב"אלברט נובס". שאלות על זהות מגדרית  ()
    גלן קלוז ומיה ואסיקובסקה ב"אלברט נובס". שאלות על זהות מגדרית
     

     

    נובס, אם תרצו, הוא האיש-שלא-היה-שם. איש קטן וביישן, בעל שיער אדמוני והליכה נוקשה, שפניו עוטות כלום הבעה. תפקידו הוא לשרת את האורחים הקבועים במלון הקטן בו הוא מועסק – בהם רופא שיכור (ברנדן גליסון) ואריסטוקרט הולל (ג'ונתן ריס מאיירס) – אך בעיקר להיות שקוף. קולו שקט ומונוטוני, ודוק של עצב תמידי שפוך עליו.

     

    אורחי המלון המנוהל ביד רמה על ידי מטרוניתא ססגונית (פולין קולינס) מנסים אמנם לתהות על קנקנו של האיש, שנאלץ לחיות כפי שחי על מנת לפרנס את עצמו (מדובר בעבודה שנשים לא היו נשכרות לשמש בה), אבל רוב הזמן מתייחסים אליו כאל רהיט.

     

    כאשר אל המלון מגיע יוברט (ג'נט מקטיר), צבע בעל גוף חסון הנשוי לאישה נאמנה – נדהם אלברט לגלות (מה שהצופים מודעים לו למין ההתחלה), שמדובר למעשה באישה כמותו המציגה עצמה בציבור, כמו גם בחייה הפרטיים, כגבר.

     

    אט-אט מבין אלברט שגם הוא יכול לנהל מערכת יחסים זוגית. הוא מתחיל לחזר אחר חדרנית צעירה (מיה וושיקופסקה, "אליס בארץ הפלאות"), וחולם לפתוח חנות טבק שמעליה יגור ביחד עם אשתו היפה. אלא שהחדרנית הנ"ל מנהלת במקביל רומן עם איש התחזוקה של המלון, ומנצלת את עניינו הרומנטי של אלברט בה כדי לסחוט ממנו את חסכונותיו.

     

    אחווה נשית בעולם של גברים אלימים

    סרט מוזר, "אלברט נובס". על פי רוב נושאת ההתחפשות של נשים לגברים ולהיפך איכויות קאמפיות (ע"ע "ויקטור ויקטוריה") או שהיא מזוהה עם סרטי אימה ("פסיכו" ושות'). מה שמשונה בסרט הוא העובדה, שאיש אינו מבחין במה שאנו, הצופים, שמים לב אליו מיד – שנובס הוא אישה. יתר על כן, נדמה שנובס עצמו/ה אינו שם לב, ואולי מעדיף להתעלם, מכך שיוברט אף הוא – היא.

     

    ככל שמדובר ביצירה ספרותית, ההיבטים הללו פועלים במישור המטפורי – תיאור של עולם פטריארכלי דכאני, שבו נשים נאלצות להסוות את עצמן כדי לשרוד. אך בקולנוע הדימוי הופך לממשי. אם הצופים מבחינים בנקל במה שהדמויות האחרות לא – מה זה אומר על הדמויות הללו ועל מידת הריאליזם של הסרט?

     

    וכאן מגלה הבמאי גרסיה פן מעניין. ההתחפשות ב"אלברט נובס" אינה נתפסת כספקטקל ססגוני (ע"ע "פרסיליה מלכת המדבר"), אלא כחיזיון אוטופי כמעט של אחווה נשית בעולם שבו גברים, כמעט ללא יוצאים מן הכלל, הם אלימים, שיכורים, מתעללים ונצלנים (אלברט עצמו, ברגע נדיר של גילוי לב, מספר כי החליט להפוך לגבר אחרי שחווה אונס קבוצתי בגיל 14).

     

    וכך, אל מול האישה הצעירה והמניפולטיבית (המופעלת על ידי גבר), מייצגות שתי הנשים המופיעות כגברים אלטרנטיבה רגשית ועצמאות כלכלית. אם לחזור אל התמיהה שהועלתה לעיל – זה לא שאלברט אינו מבחין שלפניו אישה בתחפושת, אלא שזו מייצגת בעבורו את מימושה של פנטזיה. הפנטזיה של כינון "עולם נשי", מחתרתי, בתוך מסגרות גבריות נוקשות שמבקשות ליצור יחסי תלות מגדריים.

     

    הישגו של "אלברט נובס" הוא באופן שבו גם אנו, הצופים, נעתרים לפנטזיה הזו; באופן שבו אנו תופסים את אלברט ויוברט לא כשני "פריקים", אלא כגברים-נשים שפועלים מעבר להגדרות המקובלות, התרבותיות, של מגדר. זו אולי לא אמירה חתרנית או מקורית במיוחד ("בנים אינם בוכים" היה, מבחינה זו, סרט מעניין הרבה יותר), אבל היא הופכת את הסרט ליותר מעוד דרמה תקופתית נוסח "אחוזת דאונטון".

     

    להצלחתו של הסרט תורמת גלן קלוז הנפלאה בהופעה מדודה וכובשת, שנעה על גבול המנייריזם אך אף פעם לא חוצה אותו. דברים דומים אפשר לומר על מקטיר הנהדרת (שתי השחקניות היו השנה מועמדות לאוסקר), שהסצינה בה היא חושפת את שדיה התפוחים בפני אלברט-קלוז הנפחד היא אחת הטובות בסרט.

     

    אכן, לא קל היה להיות אישה באירלנד של המאה ה-19. "אלברט נובס" מעלה שאלות בדבר זהות מגדרית והקשר שלה למעמדות חברתיים נוקשים ודקורום. התוצאה, כאמור, היא סרט מוזר, אך לפחות הדמויות הראשיות בו מצליחות להיות יותר מכך.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    גלן קלוז ב"אלברט נובס". נפלאה
    לאתר ההטבות
    מומלצים