שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    במזרח למדנו שיעור גדול על אהבה וזוגיות

    "למרות שחשוב לך שתמיד אהיה מאושרת, בטיול למדתי שיש פעמים בהן שום דבר לא ישמח אותי, זה פשוט האופי שלי. מצד שני, ידעתי לזהות את החיובי גם במקומות הגרועים ביותר שהגענו אליהם". זרוב ותומאסו ממשיכים לטייל ומסכמים תקופה של כמעט שנה במזרח הרחוק

    תומאסו

    בשמונת החודשים האחרונים בהם אנחנו חורשים את דרום מזרח אסיה, ראינו המון. סביר להניח שבניגוד להרבה ישראלים אחרים, לא יצאתי לטיול כדי "לחפש את עצמי", אבל כשהשארתי את היהירות בחדר של ה'גסטהאוס', הצלחתי להתבגר ולהתפתח בקצב מואץ. הייתי אומר שבטיול שכזה אפשר ללמוד בשבוע מה שבחיי שיגרה לא לומדים בחצי שנה. למשל, למדתי שיותר מנופים, יותר מאטרקציות תיירותיות, שפות ומאכלים חדשים, מה שמעניין אותי בטיול בחו"ל זה המפגש עם אנשים חדשים.

     

    זרוב

    נו באמת, לצאת לטיול כדי 'לחפש את עצמך' זה כל כך ניינטיז. הרבה יותר מעניין זה לחפש אנשים אחרים – והאנשים שפוגשים כשמטיילים, נוטים להיות מעניינים במיוחד. לכל אחד מהם סיפור משלו, סיפור שלא הייתי מצליחה להמציא, לא משנה כמה שיעורי כתיבה הייתי לוקחת. מצד שני, בגלל שהמפגשים כל כך קצרים ואקראיים, למדתי לקחת בעירבון מוגבל כל אדם חדש וכל סיפור שיש לו למכור לי. זה לא מפריע לי ליהנות מסיפורים שאני לא מאמינה להם ומהאנשים שמספרים אותם.

     

     

    תומאסו

    ולזה צריך סבלנות. אחרי שלושה חודשים בהודו ושמונה חודשים של טיול באסיה כולה, יש לי הרבה יותר ממנה. למדתי להיות סבלני כלפי אנשים שלא מדברים את השפה שלי, למדתי לחכות באיפוק לאוטובוס ואז לשבת על התחת 28 שעות בדרך לא דרך. למדתי שהמרחקים בישראל הם קטנים, פיזית ונפשית. למדתי שרחוק מהבית, אנשים נהיים יותר פתוחים וסבלניים לקבל את השונה.

     

    דומה מול שונה

    זרוב

    אני הופתעתי עד כמה שונה יכול להיות שונה. ההבדל בין ישראלי דתי לישראלי חילוני למשל, זעום לעומת ההבדל בין ישראלי מהמעמד הבינוני להודי מהמעמד הבינוני. גם אם שניהם מדברים אנגלית, תפישת העולם שלהם שונה מכדי שיוכלו להבין זה את זה.

     

    תומאסו

    עוד משהו שהבנתי הוא עד כמה קל לנו לסובב את המידע שאנחנו קולטים ולחשוב שהוא קשור אלינו איכשהו. אבל עד כמה שאנחנו מרוכזים בעצמנו, באופן אבסורדי ככל שהמקום בו נמצאים שונה ומנותק מכל מה שהכרתי, כך הוא מכריח אותי להיות חלק ממנו.

     

     

    למדה להיות סבלנית כלפי אנשים חדשים. אליזרין וויסברג (צילום: אליזרין וויסברג תם אשחר) (צילום: אליזרין וויסברג תם אשחר)
    למדה להיות סבלנית כלפי אנשים חדשים. אליזרין וויסברג(צילום: אליזרין וויסברג תם אשחר)

     

    זרוב

    באופן משונה, זה היה יותר קל ממה שחשבתי שזה יהיה. כי עם כל ההבדלים, למדתי עד כמה בני האדם דומים: הרבה יותר מכפי שהם שונים זה מזה. חיוך פירושו חיוך בכל מקום בעולם, והוא צורת תקשורת הרבה יותר גלובאלית מאי-מייל או מאותיות.

     

    תומאסו

    עם כמה שכולנו בני אדם, והדמיון בין התרבויות והעמים גדול מהשוני, בכל זאת ראית כמה דברים שונים בכל מקום, לא?

     

    סטטוס קוו

    זרוב

    בעיקר ראיתי סוגים חדשים של מערכות יחסים, ולמדתי שיעור על אהבה. האהבה שאנחנו מכירים ורגילים אליה היא לא סטנדרט עולמי. ראינו אהבה שמבוססת על אינטרסים כלכליים בלבד בתאילנד ובפיליפינים. בהודו לעומת זאת, המשפחה שלך קובעת עבורך עם מי תתחתן, ולא האהבה. אני חושבת שנפל בחלקנו מזל גדול, להיות שני אנשים שבחרו אחד את השנייה מתוך רצון עצמי, ולא מתוך שידוך שנכפה עלינו.

     

    תומאסו

    כל מה שלמדתי על עמים אחרים מתגמד לעומת כמה שהתבגרתי במערכת היחסים שלנו.

     

    זרוב

    באמת התבגרת, בזכות כל המכשולים שרק טיול מסביב לעולם יכול להציב לך. התמודדת בגבורה עם תנאי קיצון פיזיים, עם מכשולים בירוקראטיים, עם אלף תרמיות ועם אשה אחת שאין לה אף אחד חוץ ממך כדי לפרוק את העצבים שלה עליו. אני, מצדי, למדתי שאני יכולה לסמוך עלייך ברגעים הכי עגומים, מסובכים ומבלבלים.

     

    תומאסו

    את תמיד יכולה לסמוך עלי, חוץ מזה למדתי שגם כשאני לא אשם, לפעמים עדיף לקחת אחריות. שלפעמים, רק גאווה מיותרת עלולה להפריע לזוגיות, ושהאמת כל כך יחסית, שאין לי בעיה לחשוב שאני הכי צודק בעולם ועדיין לעשות את ההפך, אם זה הופך אותך למאושרת.

     

    זרוב

    המאמצים שלך לגרום לי אושר מעוררים בי המון הערכה, אבל בטיול למדתי שיש פעמים בהן שום דבר לא ישמח אותי, זה פשוט האופי שלי. גם בגן עדן טרופי אני יכולה למצוא על מה להתלונן. מצד שני, ידעתי לזהות את החיובי גם במקומות הגרועים ביותר שהגענו אליהם. המסקנה היא שהאושר שלי תלוי בי ובנקודת המבט שלי יותר מאשר במקום, בתנאים או באנשים המקיפים אותי.

     

    תומאסו

    אני מניח שזה נכון, אבל יש לזה גם היבט חיובי: חוסר הסיפוק שלך מהעולם מביא אותך לדחוף קדימה ולנסות דברים חדשים כל הזמן. כשאני הסתפקתי באוכל מערבי כמו המבורגר ופיצה, את ניסית עשרות מאכלים חריפים, מגוונים ומעניינים, חלקם עשויים מאיברים שלא ידענו שאפשר להגיש כארוחה. למדתי שההבדלים בינינו יכולים בקלות להביא לעימות, אבל משמשים המון פעמים כקרש קפיצה לחוויות חדשות.

     

     

    זרוב

    וכל החוויות החדשות האלה אפשריות רק כששומרים על ראש פתוח. אז כן, בחודשים האחרונים למדתי שיעורים בבישול, בנהיגה, בשפות ובכל מה שכתבנו עליו עד כה. מה שכן, נדמה לי שהדבר הכי חשוב שלמדתי, הוא כמה עניין וידע אפשר למצוא בכל מקום ובכל אדם סביבנו. רק צריך לשמור על סקרנות בריאה, ולא לתת לפחד, לעצלנות ולמוסכמות לעכב אותנו מללמוד.

     

    תומאסו

    למדתי שלתת עצות פחות שווה מלקבל אותן, שעוברים ללמד רק אחרי שעושים, והרבה. למדתי שמה שאני יודע, חושב ומרגיש, יכול להיות בדיוק אותו הדבר והפוך לגמרי ממישהי שנמצאת לידי וחווה את אותם הדברים בדיוק. למדתי שהכי חשוב זה לצאת לדרך.

     

     

    בואו להיות חברים שלנו גם בפייסבוק. לעמוד של ערוץ יחסים, לחצו כאן

     

     

    אליזרין וויסברג ותם אשחר עזבו הכול וטסו לירח דבש ללא הגבלת זמן, במזרח. הם מטיילים כבר 10 חודשים וזה הטור הזוגי שלהם. יש להם גם בלוג ובו כל החוויות מהטיול, וכן עמוד מעריצים בפייסבוק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אליזרין וויסברג תם אשחר
    "לחפש את עצמך זה ניינטיז". זרוב
    צילום: אליזרין וויסברג תם אשחר
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים