שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המבקר על נתיב האגרה: תכנון לקוי ופגיעה בנהגים
    מבקר המדינה מעביר ביקורת נוקבת על תכנון נתיב האגרה בכניסה לנתיבי איילון. עוד מבהיר המבקר כי הנתיב פוגע בנהגים בציר התנועה הראשי, ואף עשוי לפגוע בהקמת מסילת רכבת נוספת. אם תרצה המדינה להקימה, תיאלץ להעתיק את הנתיב בהשקעה אדירה

    הנתיב המהיר בכניסה לתל-אביב: תכנון לקוי, חוסר תיאום, ופגיעה בנהגים בנתיבי איילון. דו"ח שמפרסם היום (ג') מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, חושף שורת ליקויים וכשלים בתכנון והקמה של הנתיב המהיר בכניסה לתל-אביב. מהדו"ח עולה כי הפרויקט עלול לפגוע בעתיד בהקמת מסילת רכבת רביעית בפרוזדור איילון, וכי אם יוחלט על הקמת מסילה שכזו - תידרש המדינה להשקיע סכומי-עתק בהעתקת הנתיב.

     

    עוד בערוץ הרכב של ynet:

     

    הנתיב המהיר: פגיעה בפיתוח הרכבת (צילום: עוז מרון) (צילום: עוז מרון)
    הנתיב המהיר: פגיעה בפיתוח הרכבת(צילום: עוז מרון)

     

    מדוע פגעו בפוטנציאל השימוש?

    המבקר גם מציין כי נהגים רבים כלל אינם יכולים לעשות שימוש בנתיב. לדבריו, "הנהנים העיקריים הם כלי רכב המגיעים מכיוון ירושלים, מודיעין, רמלה ולוד, המתחברים לכביש מס' 1 לפני מחלף שפירים". אולם, נהגים המבקשים להשתלב מכביש 412 מצפון או מכביש 4 מצפון ודרום, וכן מי שיוצאים משדה התעופה בן-גוריון - לכל אלה, כך מוסיף המבקר, "אין גישה ישירה לנתיב, ועקב כך נפגע פוטנציאל השימוש בנתיב והכנסותיו".

     

    יתרה מכך, המבקר מבהיר כי הפעלת הנתיב המהיר פוגעת בכלל הנהגים, שאינם עושים בו שימוש. "הכניסה לתל-אביב בכביש מס' 1 ממחלף גנות עד גשר קיבוץ גלויות, מתבצעת בחלק מהכביש באמצעות חמישה נתיבים, בחלקו בארבעה ובסופו בשלושה נתיבים עד נתיבי איילון", כותב המבקר. "כדי לפנות מקום לסלילת 100 המטרים האחרונים של הנתיב המהיר, צומצמו שלושת הנתיבים של כביש מס' 1 לשניים, והדבר גרם לצוואר בקבוק".

     

    מהדו"ח עולה עוד כי משרדי האוצר והתחבורה החלו לקדם את הפרויקט לפני שאושר החוק המאפשר את הפעלתו, וכי המכרז לסלילתו פורסם לפני שהסתיימה הסדרה תכנונית וסטטוטורית של קטעים מכביש 1, הנמצאים בשטח הפרויקט. הליקויים גרמו בין השאר לסכסוך עם הזכיינית שהקימה את הנתיב, ובעקבות זאת הופסקו העבודות במקום. הסכסוך עם הזכיינית גרם לדחיית פתיחת הנתיב לתנועה: המבקר מבהיר כי הקמת הפרויקט אמורה הייתה להסתיים עד הרבעון הראשון של 2010, אך רק בינואר 2011 הוא נפתח לתנועה.

     

    תחנת הרכבת שנעלמה

    אחד הליקויים החמורים עליהם מצביע המבקר, נוגע לשילובה של רכבת ישראל בפרויקט, או ליתר דיוק - אי-שילובה. "אחד הרכיבים העיקריים בפרויקט, עוד מתחילתו, היה תחנת הרכבת שתוכננה להיבנות", כותב המבקר. "למרות התכנון, הקמת התחנה במתחם לא נכללה במסמכי המכרז, מאחר שכבר פועלות בקרבת מקום שתי תחנות רכבת - תחנת כפר חב"ד ותחנת נתב"ג".

     

    אלא ששתי התחנות אינן משרתות את מי שמשתמשים בנתיב המהיר, וכך נפגע פיתוח התחבורה הציבורית במקום. "הקמת התחנה הייתה עשויה להגדיל את הביקוש לנסיעה ברכבת מצד אלו שלא ירצו לשלם 'אגרת גודש' ומצד אלו שהגיעו ללא רכב", מסביר המבקר. "מכאן, שהקמתה של תחנת רכבת הייתה מאפשרת לשפר את שירותי התחבורה הניתנים לציבור".

     

    הנתיב המהיר: נוצר צוואר בקבוק לנוהגים בנתיבי איילון (צילום: חיים זרזר) (צילום: חיים זרזר)
    הנתיב המהיר: נוצר צוואר בקבוק לנוהגים בנתיבי איילון(צילום: חיים זרזר)

     

    חמור מכך: המבקר מציין כי תכנון לקוי של הפרויקט יגרום לכך שהמדינה תידרש להשקיע בעתיד סכומי-עתק בהעתקתו למיקום סמוך, וזאת כאשר יוחלט על הקמת מסילת רכבת רביעית באיילון. המבקר כותב כי כבר ב-2002, כאשר הוחל בגיבוש הפרויקט, ידעו כל הגורמים המעורבים "כי הפעלת הנתיב בתוואי זה, עלולה לפגוע בפיתוח תוואי עתידי של מסילת רכבת בין צפון הארץ לדרומה".

     

    אלא שלמרות זאת, משרדי האוצר והתחבורה המשיכו בקידום הפרויקט, מבלי שניסו למצוא פתרון לבעיה. במקום זאת, כך ממשיך המבקר, משרדי הממשלה "התחייבו להוציא סכומים גדולים להעתקת חלק מהנתיב, בעת שיוחלט להקים את המסילה הרביעית, בלא שציינו את מקור התקציב שיידרש". לדברי המבקר, לליקויים בתהליך קבלת ההחלטות יהיה מחיר יקר: כאשר יוחלט על הקמת המסילה - "תידרש עלות כספית משמעותית להוצאות הפרויקט".

     

    נקודה נוספת שנוגעת לתחבורה ציבורית, היא שירותי ההסעות שמציעה הזכיינית למי שמשאירים את מכוניתם במתחם "חנה וסע" של הפרויקט. המבקר מסביר כי "במתחם ניתנים שירותי הסעות בשני קווים בלבד (בזמן ביצוע הביקורת ב-2011, ש.ה). אין במתחם מערכת הסעה לנוסעים שצריכים להגיע למקומות מרכזיים אחרים, והדבר מצמצם את מספר הנוסעים שכדאי להם להחנות במתחם ולנסוע בנתיב המהיר באמצעות ההסעות".

     

    יש מכרז, אין תכנון

    ליקוי תכנוני נוסף עליו מצביע המבקר, נוגע לקטע הסופי של הנתיב המהיר - קטע כביש בכניסה לנתיבי איילון, שאורכו כ-600 מטר. לקראת חתימת החוזה בין המדינה וחברה קבלנית שזכתה במכרז, התברר כי יש חוסר התאמה בין המצב הסטטוטורי של קטע הכביש והתוכנית לביצוע שנמסרה לזכיינית. במלים פשוטות, המצב החוקי של אותו קטע כביש פשוט לא איפשר את ביצוע העבודות בתחומו.

     

    המדינה התקשתה למצוא פתרון לליקוי התכנוני, והתוצאה לדברי המבקר הייתה סכסוך קשה עם הזכיינית, שנמשך כשנה, וגרם בין השאר להפסקת העבודות. "משרד האוצר ומשרד התחבורה ביצעו מכרז לסלילת הנתיב המהיר, בלי שחלקים מכביש מס' 1 הוסדרו מהבחינה התכנונית והסטטוטורית", מסכם המבקר. למעשה, הסכסוך שהתעורר בין הצדדים היה כה חמור, עד כי במהלכו אף ביקשה הזכיינית את ביטול הסכם הזיכיון.

     

    תוצאת הליקוי התכנוני הייתה דחייה בפתיחת הנתיב המהיר לתנועת כלי רכב, והגדלת "רשת הביטחון" שנדרשה המדינה להעמיד לזכיינית - התחייבות לתשלום
    שיעור מסוים מההפרשים בין יעד הפדיון השנתי שנקבע בהסכם, ובין ההכנסות בפועל. המבקר מוסיף כי הזכיינית גם קיבלה "הבטחה כי תקבל מהממשלה תשלום בסך שליש מהפדיון השנתי של השנה הראשונה להפעלת הפרויקט".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס
    צילום: גיל יוחנן
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים