שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    רוצים להשתתף בתיאטרונטו? תתכוננו לשלם

    הנהלת פסטיבל "תיאטרונטו" המתוקצב ב-800,000 שקלים, משלמת לכל הפקה שמשתתפת בתחרות 2500 שקלים, שמתחלקים בין כלל יוצריה. "הם צריכים להיות מאושרים שנותנים להם להופיע", אומר מנכ"ל הפסטיבל

    על הזכות להשתתף בפסטיבל התיאטרונטו משלמים שחקנים ויוצרים מכיסם אלפי שקלים. התקציב שהקצתה הנהלת הפסטיבל לכל אחת מהפקות התחרות השנה הוא סכום מגוחך של 2500 שקלים, שמהווים כ-2.5% בלבד מתקציבו הכולל של הפסטיבל. גם הנוהל המקובל בתחום הפרינג' של חלוקת הרווחים מהכנסות הקופה בין המוסד המארח (עד 30%) לבין היוצרים - נמנע מההפקות המשתתפות בתחרות, שהיא למעשה ליבת הפסטיבל.

     

    בהנהלת התיאטרונטו, שמתקיים 22 שנים ברציפות, מבינים ככל הנראה כי על מזבח הצורך בחשיפה, מוכנים שחקנים ויוצרים לוותר על זכויותיהם לתשלום הולם ואף לשלם מכיסם על השתתפות. השאלה הנשאלת היא, האם כשמדובר בפסטיבל שנתמך מכספי ציבור בהיקף של מאות אלפי שקלים, אין מקום לחייב את הגופים המזמינים בתשלום נאות לאמנים?

     

    הקוף של קפקא. שיתוף פעולה עם תיאטרון חיפה סייע בידי היוצרים לקזז עלויות (צילום: מרב יודילוביץ') (צילום: מרב יודילוביץ')
    הקוף של קפקא. שיתוף פעולה עם תיאטרון חיפה סייע בידי היוצרים לקזז עלויות(צילום: מרב יודילוביץ')
     

    מרבית היוצרים והמשתתפים בפסטיבל לאורך השנים מקבלים על עצמם את התכתיב בלית ברירה ומפחדים להגיב בשמם. שלא לייחוס אומרים כמה מהם ל-ynet: "זה שאמן רוצה ליצור, לא אומר שצריך לנצל אותו. התיאטרונטו הוא פלטפורמת חשיפה נהדרת ועדיין, אנחנו עובדים חודשים על הצגה וגם מבלי להחשיב את שכר השחקן, עלויות התשלום ליוצרים והצוות הטכני שמְתַפעל כל הצגה יכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים. 2500 שקלים לכלל היוצרים בכל הפקה ולכל תקופת החזרות והפסטיבל, זה אפילו לא דמי כיס. הנהלת הפסטיבל לא עובדת בהתנדבות וכשתקציב הפסטיבל עומד על מאות אלפי שקלים, אתה שואל את עצמך לאן הולך הכסף?".

     

    גם כשמדובר בהצגות יחיד, שהן זולות באופן יחסי לתפעול, עלויות ההפקה עבור יוצרים פרטיים שאינם קשורים בגופים ממוסדים אינן דבר של מה בכך. עיצוב תאורה, עיצוב והפעלת סאונד, שכר למלחינים או לעורכים מוזיקליים, שכר במאי, שכר שחקן, עיצוב במה וייצור תפאורה, יכולים להסתכם באלפי שקלים. "יש איזו זחיחות מזלזלת שכזו ביחס כלפי שחקנים ויוצרים בתיאטרונטו", אומרים המשתתפים ומדגישים: "גם אם זה חוקי, זה מסריח".

     

    חודשים של עבודה של יוצרים ושחקנים תמורת 2500 שקל (צילום: ז'רר אלון) (צילום: ז'רר אלון)
    חודשים של עבודה של יוצרים ושחקנים תמורת 2500 שקל(צילום: ז'רר אלון)
     

     

    לאורך שנים רבות טענו בפסטיבל כי הוא משרת את האמנים לצרכי חשיפה כך שגם אם הרווח מהשתתפות בו אינו מיידי, הוא מקפל בתוכו פוטנציאל כספי עתידי. "אפשר להתייחס לכל אירוע אמנותי כפוטנציאל לחשיפה ולומר בכך שלמעשה אין כל סיבה לשלם ליוצרים כיוון שהוא ישמש אותם הלאה. זה טיעון מגוחך", אומרים היוצרים ותוהים: "מדוע החליטה הנהלת הפסטיבל לשלם לכל הפקה דווקא 2500 שקלים, שמכסים בקושי את עיצוב התאורה ולא 500 או 5000 שקלים? על פי מה התחשיב? האם לא יותר פשוט לומר שאין תקציב לאמנים במקום להתבדח על חשבוננו?".

     

    יוצרים אחרים טוענים אולי מתוך הרגל: "באנו לתיאטרונטו בעיניים פקוחות ועם ידיעה ברורה מה הם תנאי הקבלה. לא הונו אותנו. אנחנו יוצרים חופשיים וההחלטה מה נכון לנו ומה לא מבחינה אמנותית, בידינו. אין כאן ניצול במובן המובהק של המילה כיוון שלא כפו על אף אחד להשתתף במסגרת זו. נכון שעבדנו שלושה חודשים ללא תמורה והשקענו כסף מכיסנו, אבל כשהחומר בוער בעצמותיך, אתה פשוט עושה. התיאטרונטו מעמיד לרשות היוצרים מערך פרסומי ושיווקי, משרד יחסי ציבור, שכר אולמות וציוד. זה אולי לא מצדיק אי תשלום לאמנים אבל זה שְווה כסף. הנהלת הפסטיבל אמרה לנו יותר מפעם אחת שהם נותנים פלטפורמה ומכאן הם מקווים שההצגות יזכו להמשכיות בזכות קנייני תרבות שמגיעים. זו אפשרות".

     

    במסיבת עיתונאים שנערכה לקראת הפסטיבל אמר המנכ"ל, יעקב אגמון, כי התקציב לשנת 2012 נאמד ב-800 אלף שקלים. בראיון ל-ynet, שנערך בתום הפסטיבל ולאחר סיכומי המאזן התקציבי, אומר אגמון כי הסכום שצוין במסיבת העיתונאים נסמך על נתוני תקציב שהעמידו משרד התרבות, עיריית תל אביב וגורמים פרטיים לטובת הפסטיבל אשתקד ואינם רלוונטיים לשנה הנוכחית. "זו היתה שנה גרועה מאוד מבחינה תקציבית ואני מדבר על תקציב שפחת בהיקף של כ-200 אלף שקלים", אומר אגמון.

     

    גודל תקציב התמיכות השנתי של מוסדות תרבות וגופים מתוקצבים בישראל, בהם פסטיבלים, נחשב מזה שנים לתעלומה שנפתרת רק בדיעבד, לקראת סוף שנת התקציב ולאחר שמרבית הפעולות של המוסדות כבר נעשו. רבים מהמוסדות נאלצים להתמודד עם תמיכות השומרות במקרה הטוב על סטגנציה - ובמקרה הרע, מצטמצמות מסיבות שונות.

     

    גם המצב הכלכלי במשק, שהוביל לפיחות בהיקפי רכישת הכרטיסים, השפיע משמעותית על תקציביהם של מוסדות ופרויקטים תרבותיים שונים. אגמון מדגיש כי לצד קיצוצים משמעותיים בתקציבים ציבוריים, גם קרנות וגורמים פרטיים שתמכו בעבר בפסטיבל, ביטלו השנה את תמיכתם. "כשאתה יודע רק אחרי שסגרת את תכנית העבודה כמה כסף יש לך, אתה בבעיה", אומר אגמון וטוען: "על מנת לכסות עלויות הוצאתי השנה מכיסי כ-100 אלף שקלים". יש להדגיש כי משכורתו של המנכ"ל, כפי שעולה מפירוט התקציב של הפסטיבל, עומדת אף היא על 100 אלף שקלים, סכום הגבוה פי 40 מזה שמקבלת כל הפקה.

     

    האם הרצון של יוצרים ושחקנים להיחשף בכל מחיר מנוצל? (צילום: מרב יודילוביץ) (צילום: מרב יודילוביץ)
    האם הרצון של יוצרים ושחקנים להיחשף בכל מחיר מנוצל?(צילום: מרב יודילוביץ)
     

     

    לטענת אגמון ההחלטה לוותר על חלוקת הרווחים ממכירת כרטיסים ובמקומה להעניק לכל הפקה סכום קטן אך קבוע מראש, פועלת למעשה לטובתם: "מדובר באולמות קטנים שברובם יש כ-50 מקומות ישיבה. אם ההפקות יקבלו רק אחוזים מההכנסות כפי שנהוג בפרינג', אמצא רמאי ונוכל. צריך לזכור שההפקות מקבלות תאורה, הגברה, יחסי ציבור, צילום, זכויות שימוש בצילומים, פרסום בתכנייה והפצת כרטיסים, ליווי אמנותי של במאים מקצועיים ואפשרות לזכות בפרס כספי בתחרות. הפסטיבל משלם גם את שכר האולם ואת שכר הטכנאים שמפעילים את ההצגות. אם היוצרים היו נאלצים לשלם את כל זה בעצמם, ההפקות האלה לא היו רואות אור".

     

    מול התקציבים המצטמצמים, עלויות הפסטיבל, לדברי המנכ"ל, הולכות וגדלות. התקציב שמקצה הפסטיבל לשכר האולמות בתיאטרון הסמטה, התיאטרון הערבי-עברי ואולם כליף נאמד ביותר מ-60 אלף שקלים לחמישה ימים. עלויות השכרת ציוד התאורה וההגברה, מהנדס בטיחות, מהנדס חשמל, טכנאים ומנהלי אולמות, קופאים, צלם מקצועי, פרסום, מנהל טכני ואבטחה, פודיומים לבמת מחול ופירוק ותמיכה בהצגות, נאמדות לדברי אגמון בסכום כולל של כ-185 אלף שקלים. לצד הסעיפים התקציביים המפורטים מונה אגמון גם תשלום של 30 אלף שקלים לחברי הוועדה האמנותית, בראשה הוא עומד, שכללה השנה את הבימאית רביד דברה, המחזאית גורן אגמון והיוצרת דניאלה מיכאלי - והוצאות המשרד נאמדות בסכום של 25 אלף שקלים.

     

    "אני לא מערער על כך שיש עלויות להעלאת הפקה בתיאטרונטו, אבל העובדה היא שכל שנה אנחנו מקבלים 100 הצעות של יוצרים שרוצים להופיע אצלנו. זה אומר משהו", אומר אגמון ומדגיש: "הם צריכים להיות מאושרים שאנחנו נותנים להם להופיע. הפסטיבל הוא חותמת איכות ואני לא מרגיש צורך להתנצל על כך". לדברי אגמון בנוסף לתנאים שהעמיד לרשות היוצרים, הוזמנו הפקות התחרות להציג בתום הפסטיבל גם בתיאטרון הערבי-עברי שבניהולו, תמורת חלוקת הכנסות ממכירת כרטיסים. "סדרתי להפקות התחרות מופעים מרוכזים גם בתיאטרון חיפה ואנסמבל הרצליה ואם זה נקרא ניצול שחקנים, אני מוחה על כך בתוקף", הוסיף ואמר: "יצרתי להם נישה של אפשרות מורחבת וזה לא שאני עושה טובה לאף אחד, אבל יש כאן חיבור של אינטרסים שכולם יוצאים ממנו נשכרים".

     

    לאור הנתונים אומר אגמון כי האופציות שעומדות בפניו הן לקיים את הפסטיבל בתנאים הנוכחיים או לוותר עליו. "כל חיי המקצועיים הם קרב בלתי פוסק. אני לא מחשיב את עצמי כקדוש מעונה, אני יודע שזה חלק מהעניין, אבל יש בידיי שתי אופציות: לעשות בתנאים הנוכחיים ולספוג ביקורת או לחדול ולהיות זך כבדולח. 22 שנה הפסטיבל הזה מתקיים ולאורך שנותיו הוא היה מקפצה לכוחות חדשים שנכנסו בזכותו לשוק. אני נורא שמח על כך וזה כשלעצמו ניצחון".

     

    שחר בוצר, מנכ"ל איגוד השחקנים, שח"ם, אומר בתגובה: "אנו מצפים שהמדינה תגלה אחריות ותתנה תקצוב פסטיבלים בקריטריונים ברורים של התנהלות כספית ראויה ותשלום ליוצרים כולם. נכון וראוי שכספי ציבור יועברו רק באופן שמבטיח כי אחוז מסוים מתקציב של כל הפקה יוקצה לשכר ראוי של יוצריה, כפי שנעשה בתחום הקולנוע".

     

    בעיריית תל אביב מאשרים כי היקף התמיכה בפסטיבל השנה הצטמצם ב-30 אלף שקלים והוא עומד כעת על סכום של 120 אלף שקלים. "הם טענו שהמצב קשה וכשהעירייה מתקשה לפתוח גני ילדים השנה, הם מקצצים בכל שאר התחומים", אומר אגמון. ממשרד התרבות לא נמסר כל מידע על היקף התמיכות בתיאטרונטו לשנת 2012 אך עם זאת גורמים במשרד טוענים כי בחודש פברואר הועברו להנהלת הפסטיבל מקדמות בשיעור של 20% מתקציב הפסטיבל אשתקד.

     

    בתגובה רשמית מטעם דוברות המשרד נכתב: "בשנת 2011 תוקצב הפסטיבל על ידי משרד התרבות בסכום של 200 אלף שקלים. שנה קודם לכן הוזהרה ההנהלה כי עליה למלא אחר ההתחייבויות הכספיות שלה לאמנים. בעקבות כך העבירה הנהלת הפסטיבל למשרד התרבות מכתב בו היא מתחייבת להסדיר את התשלומים לאמנים. בימים אלה שוקדים במשרד על גיבוש מבחני תמיכה לפסטיבלים ובמסגרתם יקבל נושא זה ביטוי על מנת לוודא שהאמנים מתוגמלים על עבודתם. בעקבות טענות האמנים השנה, בכוונת המשרד לערוך בירור עם הנהלת הפסטיבל".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אגמון. הפסטיבל הוא חותמת איכות
    צילום: מרב יודילוביץ
    לאתר ההטבות
    מומלצים