ראיון אצל "האח הגדול": כשהמראיין חודר לחיים

בראיון עבודה, הנטייה הטבעית של המרואיין היא להרשים את המראיין ולשכנע אותו שהוא המועמד המתאים ביותר לתפקיד. בכל העצות שאנו נותנים להתנהגות נכונה בראיונות עבודה תמיד מושם דגש על הבעת רגשות חיוביים, מוטיבציה רבה והימנעות ככל האפשר מקטנוניות.

• תייגו אתכם שיכורים בפייסבוק. תתקבלו לעבודה?
• למה לא קיבלתי אותך לעבודה?
• איך עוברים ראיון עבודה בנעלי בית?
  

כל זה טוב ויפה, אך מה קורה כאשר מוצגת בפני המועמד שאלה שאינה לגיטימית? למשל, "מה תדירות יציאתך למילואים?" או "האם יש לך עבר פלילי?"

כשזה נוגע לנשים, הצגת שאלות לא לגיטימיות בראיון עבודה נפוצה עוד יותר. שאלות המנסות לברר בעדינות כמה ילדים יש למועמדת, באילו גילאים הם וכמובן, אם יש "סידור" עבורם. לעתים השאלות הנשאלות מקבלות ניסוח ידידותי ועקיף לבירור האם מדובר בנשואה טרייה שבטח תרצה להביא ילדים בזמן הקרוב.

למרות האפשרות שמאחורי השאלות הלא לגיטימיות מסתתרים אינטרסים אפלים, מעמד הראיון לא תמיד מאפשר למועמד להביע התנגדות לשאלה או להעמיד את המראיין על טעותו – שכן, מדובר בהחלפת כיסאות, שעלולה לעלות למועמד במשרה או פשוט להעכיר את האווירה שנבנתה.

רוצים את המשרה? אל תעשו מזה עניין

יעל פרימק, מומחית AllJobs לראיונות עבודה, מציעה למועמדים לחשוב על המטרה שלשמה הגיעו לראיון: "אם נשאלת שאלה לא חוקית במהלך ראיון עבודה ההחלטה איך להתמודד היא קודם כל של המועמד. אם הוא יאמר למראיין שהשאלה אינה חוקית, סביר להניח שהעבודה לא תהיה שלו. בכל מקרה אם המועמד חש שאינו מעוניין לעבוד במחיצת מעסיק ששואל שאלות כאלו ואחרות בראיון עבודה, אז כמובן שהוא יכול להשיב כרצונו ובהתאם להשקפתו בעניין זה. מצד שני, אם השאלה שעלתה אינה בוטה ופוגענית, אפשר לוותר על השיפוטיות ולהשיב בפתיחות וענייניות. הרי בסופו של דבר המטרה היא לעבור את הראיון בהצלחה".

פרימק מוסיפה "למרות התחושה הלא נוחה שמתלווה לשאלות כאלה, יש לקחת בחשבון כי יתכן שהמראיין הציג את השאלה בתום לב, מתוך עניין וסקרנות ותו לא. בנוסף, מראיינים רבים, בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים, אינם מראיינים כתפקיד עיקרי ולכן אינם בקיאים בנושא. לעתים מדובר במנהלים ובעלי עסקים שאינם אנשי גיוס הנאלצים לגייס עובדים בעצמם".

אפליה בקבלה לעבודה

כאשר כל אחד ואחת מאיתנו מגיעים לאותו רגע שבו הוצגה לנו שאלה לא רלוונטית לכישורינו ואנו חשים נפגעים מהעניין – האם יש לנו עילה לתביעה?

שאול הזנפלד, מומחה AllJobs לדיני עבודה מסביר: "המקור לחוק שקובע אילו שאלות אין לשאול לא היה דווקא שמירה על פרטיות, אלא ניסיון למנוע אפליה פסולה נגד אוכלוסיות חלשות או מוחלשות".

החוק מתמקד בדאגה שמא המעביד לא יפלה בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים.

תנאים מפלים

האיסור על אפליה חל גם על קביעת תנאים מפלים בעבודה, כמו למשל שכר נמוך יותר לאישה עבור אותו תפקיד שמבצע גבר, או "דילוג" בקידומי שכר על פלוני שעושה הרבה מילואים.

היה ומועמד נפסל לתפקיד לאחר שנשאל שאלות שמעידות על כך שהרקע לפסילתו היה אפליה פסולה על יסוד אחד או יותר מהפרמטרים הנקובים בחוק, פתוחה בפניו הדרך לתבוע תביעה נזיקית בעילה של אפליה פסולה, אך לשם כך עליו לעבור משוכות לא פשוטות. ראשית, שהתשובה לשאלה "האסורה" שנשאלה הייתה הבסיס לפסילתו. בעניין זה החוק הולך לקראת המועמד שכן בהינתן עובדות מסוימות מתהפך נטל ההוכחה והמעביד הוא זה שצריך להוכיח שהפסילה לא הייתה על רקע של אפליה אסורה.

שנית, יש להוכיח שנגרם נזק ובעניין זה החוק לא קבע מודל פיצוי ללא הוכחת נזק למעט במקרה שהפגיעה בעובד הייתה גם הטרדה מינית, שאז קיימת בידי בית הדין הסמכות לפסוק עד 50,000 שקל ללא הוכחת נזק".

עוד מוסיף עו"ד הזנפלד "לענייננו אם כן, התביעה למעשה אינה על הצגת שאלה לא הולמת אלא על אפליה פסולה בקבלה אלא על קיומה של אפליה אסורה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בנוסף, אם האבחנה מתחייבת מאופיו או ממהותו של התפקיד – אין מדובר באפליה פסולה (למשל קבלת גבר למשרת סבל או דובר עברית למשרת מתרגם).

אין "כלל אצבע" שבמקרה מסוים "כדאי" לפנות לבית הדין ובמקרה אחר – לא. אך אני בדעה שלבית הדין יש לפנות רק בנסיבות חמורות ועל בסיס עובדות קונקרטיות. התשומות הכרוכות בניהול הליך משפטי הן עצומות ולא מדובר רק בכסף, אלא בתהליכים הדורשים השקעה רבה וזמן יקר. לכן, אם אין הכרח, עדיף "להמשיך הלאה" בחיים. יחד עם זאת, ראוי לציין כי היו מקרים של הליכים בנושא אפליה פסולה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה שהסתיימו בהצלחה. למשל, עורכת דין שנפסלה לעבודה בשל הריונה הגישה תביעה וזכתה בפיצויים נכבדים של כמה חודשי משכורת, שכר טרחת עורך דין והוצאות - אך זה מקרה יוצא דופן".

הכותבת היא עורכת תוכן באתר AllJobs