ימנים או שמאלנים, אתם חייבים ללמוד ערבית

בּתחְכְּי ערבּי?

(את/ה מדבר/ת ערבית?)

יש להניח כי רובכם לא הבין את השאלה. מי שהבין אותה במגזר היהודי יענה ככל הנראה: "שְוַיֵה" או "קַלילַן" (מעט). בתקופה זו, של מבחני הבגרות בתיכונים, עולה השאלה אם אין מקום לצמצם את כמות המבחנים בתיכונים. ברצוני להעלות את השאלה ההפוכה: האם אין צורך להוסיף מבחנים הנחוצים לחיים?

תלמידים בישראל מחויבים להיבחן באנגלית ובלשון עברית, אך לא במקצוע הערבית (שפה רשמית בישראל, יש להזכיר). מקצוע הערבית לדוברי עברית הוא חובה רק עד כיתה ט' - וניתן לבחור ללמוד צרפתית או שפה אחרת. רוב תלמידי ישראל אינם ניגשים למבחני בגרות בערבית.

כפילות השפה הערבית והשוני בין ספרותית ומדוברת מציב קשיים נוספים. ברוב בתי הספר מלמדים בכיתות ה'-ו' ערבית מדוברת באותיות עבריות ובחטיבת הביניים (ז'-ט') ערבית ספרותית באותיות ערביות. התוצאה, כמו שאומר הביטוי הערבי: "מַאסֵכּ בַּטיחֵין פי אְיד" - תופס שני אבטיחים ביד אחת (כלומר שניהם נופלים). רוב עם ישראל אינו יודע ערבית, מאחר שהערבית המדוברת נשכחת והספרותית דורשת הרבה יותר שעות הוראה ושנות לימוד.

העובדה שמקצוע הערבית אינו חובה למבחן הבגרות, אינה סממן לבעיה לשונית גרידא, אלא היא מצביעה על בעיה קשה בהרבה. האם זהו מצב הגיוני כאשר עשרים אחוז מאזרחי ישראל הם ערבים, ומדינה זו מוקפת ביותר מ-200 מיליון דוברי ערבית? לא זו בלבד שתלמידינו אינם יודעים ערבית, אלא שתולדות המזרח התיכון מהווים פרק שולי ביותר בתוכנית הלימודים בהיסטוריה, המתמקדת רובה באירופה. בשנים האחרונות החלו תלמידים בתיכונים ללמוד את מקצוע "עולם הערבים והאיסלאם", אולם היוזמה הברוכה לא קיבלה את התמיכה הראויה ממשרד החינוך, ועדיין לא אומצה על-ידי רוב בתי הספר.

מכאן, שאנו מגדלים דור מנותק מאזור המזרח התיכון לשונית ותרבותית. גם יהודים שמוצאם מארצות ערב אינם יודעים עוד ערבית כהוריהם, כי נולדו בארץ. הם אינם מתענגים עוד על שירה ערבית ואינם מכירים את יופי השפה ואת עושרה, כמו הוריהם. בכל שנה בוחרים פחות תלמידים ללמוד במגמת ערבית וגם באוניברסיטאות החוגים לשפה וספרות הולכים ומידלדלים. בהעדר הסברה ראויה, התלמידים שואלים את עצמם: לשם מה אני צריך ללמוד ערבית?

מקצוע במבחן - כתבות נוספות ב-ynet:

משוואה עם שברים: כך צנח מקצוע המתמטיקה

דרושה תפנית בעלילה. לימודי הספרות גוססים

השפה התחתונה: כך הפכה העברית למקצוע נחבט

אין ספק כי למידת הערבית כרוכה במגזר היהודי בשבירת מחסום העוינות. מצב המלחמה של ישראל עם מדינות ערב מאז הקמתה והסכסוך הערבי-ישראלי הבלתי פוסק, הופכים את הערבית ל"שפת האויב". גם בהקשר זה, של השימוש בערבית לצורכי צבא ומודיעין, אין ספק כי הירידה המתמדת ברמת הערבית של בוגרי בתי הספר ובמספר התלמידים הרוכשים את השפה, מציבה את מדינת ישראל בסכנה חמורה.

רק האוכל מזרחי

למורי השפה הערבית שליחות חשובה ביותר, הם אלה אשר פותחים בפני התלמידים היהודים אשנב למזרח התיכון, והם גם מכינים חלק מהם לשירות חשוב בחיל המודיעין. כל ביטחונה של מדינת ישראל נשען על ההתרעה המודיעינית שמפיקים בוגרי מקצוע הערבית בתיכון. במילים אחרות, המורים לערבית מסייעים לביטחון מדינת ישראל בהווה ובונים את הגשר לשלום בעתיד.

נשאלת השאלה, מדוע ממשלת ישראל - ומשרד החינוך בפרט - אינה מתייחסת להוראת הערבית ברצינות הראויה. שאלה זו חורגת מהתחום הפוליטי, שהרי הוראת הערבית מחזקת את האינטרסים של כל המפלגות והזרמים הפוליטיים. השליטה בערבית נחוצה למי שמעוניין להבין את שכנו על מנת להשיג עליו יתרון אסטרטגי וגם למי שמעוניין לקיים עמו יחסי שלום. האם אנו רוצים לגדל דור החי בבועה, או שמהלך כעיוור ברחוב?

ילדינו נחשפים רק לאוכל מזרחי, אינם מבינים את האסלאם והנצרות, את המהפכות הערביות, את התרבות הערבית ואת ערכיה. הם נחשפים לעולם הערבי אך ורק דרך חדשות על טרור ופיגועים.

 הילדים רואים את הפועל הערבי, את המוכר או הקבלן כל יום אך אינם מכירים את עולמם. חוסר ההכרה מונע אמפתיה והבנה של מצוקות המיעוט הערבי בישראל ומנציח את האדישות של החברה הישראלית כלפי סביבתה. מצב זה חמור פי כמה בקרב הנוער, האדיש ממילא למציאות בשל היותו שקוע בעולם וירטואלי של אייפוד, אייפון, יוטיוב וכדומה. היציאה של הנוער מהבועה תלויה בהחלטה של ממשלת ישראל לחבר את העם היהודי דרך השפה הערבית אל המזרח התיכון. חיבור זה יוכיח לנו ולסביבתנו, כי מטרתנו להישאר ולהשתלב באזור הזה.

ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מלמד ערבית ומרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון, בבית הגפן ובמכללת הגליל. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות", יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010