מה נשאר מההכרזות על חוק אוויר נקי? תספורת
ההצעה המקורית: הקצאה של 690 מיליון שקל לטיפול בצמצום נזקי האוויר בישראל. ההצעה החדשה: 225 מיליון שקל. בשקט בשקט, התוכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר בישראל תעלה לאישור הממשלה - בנוסח רזה בהרבה מזה שהוצע בהתחלה
בממשלה מסתמכים על הזיכרון הקצר של הציבור: התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר אמורה לעלות היום (ד') סוף כל סוף לאישור הממשלה, אך בנוסח רזה בהרבה לעומת התוכנית המקורית שהוצגה בחודש דצמבר: תקציבי התוכנית קוצצו מ-690 מיליון שקל בין השנים 2012-2020, מתוכם 290 מיליון שקל בין 2012-2013, ל-225 מיליון שקל בין 2012-2016. התוכנית מוגשת לממשלה מתוקף חוק אוויר נקי, שאושר בכנסת לפני 5 שנים.
- עתירה לבג"ץ: הממשלה לא מיישמת חוק אוויר נקי סוגרים חשבון: לא רוצים שתנשמו אוויר נקי
- תוכנית נגד זיהום האוויר: 1.5 מיליארד שקל ייחסכו
מדובר רק בהבדל אחד מתוך הבדלים רבים נוספים, שנמצאו בהשוואה שערכו בארגון אדם טבע ודין, בין הנוסח שיוגש לממשלה לבין נוסח המקורי שגובש במשרד להגנת הסביבה. התמונה שמצטיירת היא, כי היעדים שהתוכנית החדשה מציבה, יועילו פחות בהפחתת זיהום האוויר שכולנו נושמים.
חוק אוויר נקי נועד לתת פתרון מערכתי לבעיית זיהום האוויר בארץ באמצעות תקנים, מערכי ניטור ואכיפה וקנסות מרתיעים. למפעלים ותחבורה. החוק, שאושר ב-2008 ונכנס לתוקף ב-1 בינואר 2011, הורה על הכנת תוכנית לאומית רב שנתית עד ל-1 בינואר 2012.
התוכנית הופצה בזמן על ידי המשרד להגנת הסביבה, אך אישורה התמהמה לאחר שבאוצר לא מצאו את 690 מיליון השקלים שנדרשו למימון שלה. בעקבות עתירה שהגישו אדם טבע ודין והקואליציה לבריאות הציבור, בג"ץ הורה לממשלה לפני כשבועיים לאשר את את התוכנית. זו אכן תוגש כעת לאישור לממשלה, אבל אבל בארגון קובלים שקיימים הבדלים בולטים לעומת התוכנית שאושרה במקור.
האוטובוסים הנקיים יחכו
כך למשל מתברר, כי סעיפים רבים צומצמו בהצעה החדשה. בתוך כך, התוספת לתכנית הגריטה של כלי רכב ישנים, צומצמה מ-120 מיליון שקל לשנים 2012-2013 ל-35 מיליון שקל בשנים אלו. בנוסף, בוטל תקצוב לשיפור מערך הניטור הסביבתי וירד סעיף לעידוד מפעלים להקים מתקנים המאפשרים לצמצם את צריכת האנרגיה והזיהום שנגרמים בתהליכים תעשייתיים.
בנוסף, בוטלה תמיכה שתוכננה לקרן שתקדם הצטיידות באוטובוסים עירוניים עם זיהום מופחת, בוטלה הכנסת שיקול סביבתי בתכנית העידוד של משרד התמ"ת להעברת מפעלים לפריפריה, וקוצץ תקצוב לצורך הרחבת בסיס הידע בנוגע להשפעת זיהום האוויר על בריאות הציבור.
גם חברת החשמל מרוויחה מהנוסח החדש, שאינו כולל הוראה לכלול גם את עלויות הנזק הסביבתי של זיהום האוויר, כשיקול בהחלטה איזה תחנות כוח להפעיל לפי הביקושים המשתנים, כפי שהופיע בהצעה המקורית.
ההחלטה איזה תחנות כוח להפעיל – כזו שמונעת בגז או כזו שמונעת בפחם, מתקבלת כיום רק על פי שיקולים טכניים וכלכלים של עלות הדלקים. "התכנית המקורים הייתה להכליל שיקולים סביבתיים בהחלטה זו, כלומר שנזקי הזיהום יכללו בהחלטה, וכך תהיה עדיפות להפעלת תחנות מעוטות זיהום על פני תחנות מזהמות יותר", מציינים בארגון.
"התקפלות של הממשלה"
עוד קובלים בארגון, כי הצעת המחליטים גם אינה מפרטת את המשמעויות של הקיצוץ הכספי מבחינת התועלת הכלכלית למשק וצמצום התחלואה ותמותה. התכנית המקורית לעומת זאת, כללה הערכה כי התקציב בסך 690 מיליון שקל, יביא לחיסכון משקי של כ-1.5 מיליארד שקל.
בארגון מוסיפים, כי סעיפים מסוימים כן הושארו בתכנית החדשה אך ללא הקצאת כוח האדם הדרושה. בנוסף, להבדיל מהתוכנית הישנה – ההצעה אינה כוללת פירוט של הקצאת הכספים לפי אמצעים שונים, משרדי ממשלה שאחראים לביצוע ושנים שבהן יוקצה הכסף.
"שר האוצר אינו מבין שאנו עוסקים בדיני נפשות והוא יהיה האחראי לכך שהעדר תקציבים מתאימים להתמודדות עם זיהום האוויר בישראל יוביל ליותר מחלות, ליותר מקרי מוות ולהפסדים של מיליארדי שקלים משק הישראלי", אמר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין.
"נוסח הצעת המחליטים הנוכחי הינו התקפלות של הממשלה בפני ההישגים של חוק אוויר נקי וגם היא לא היתה מונחת על שולחן הממשלה אלמלא עתרה אדם טבע ודין לבית המשפט העליון", הוסיף. "ממשלה שחפצה בשמירה על בריאות תושביה ובשמירה על הסביבה חייבת להסיר את נוסח התוכנית הנוכחית מסדר היום ולהחליפה בתוכנית שאפתנית ובלתי מתפשרת".
לפנייה לכתב/ת 
