בוטל אישום הריגה בעזה: 'המדינה לא עמדה לצדי'
ס' הואשם בהריגה בעקבות ירי בנשים פלסטיניות בעופרת יצוקה, אחרי שנתיים וחצי התביעה התקפלה והסתפקה בסעיף קל. "אני קורבן של גולדסטון, והמדינה לא עמדה מאחוריי", הוא אמר ל-ynet. ומה בתום 45 יום מאסר? "הטיול שאחרי צבא"
במשך שנתיים וחצי סומן ס', צעיר בן 23 מהצפון, כמי שהרג אשה פלסטינית מבוגרת ואת בתה במבצע עופרת יצוקה בעזה. "תיק הדגל" של הפרקליטות הצבאית וכתב האישום שהוגש ברקע דו"ח גולדסטון, התרסק כמעט לגמרי היום (א') בעסקת טיעון: סעיף ההריגה בוטל וס' הואשם בשימוש בלתי חוקי בנשק בלבד, בגינו ירצה 45 ימי מאסר בפועל ויורד לדרגת טוראי - כפי שאישר בית הדין הצבאי. "המדינה לא עומדת מאחורי לוחמיה", הוא אמר היום ל-ynet, בראיון ראשון אחרי שנשם לרווחה בהקלה גדולה.
ס' הגיע עם חברו לבית הדין, והקשיב בשקט לדברי התביעה, שחזרה בה מאשמה שכמעט שלחה אותו לשנים בכלא. בתום הדיון הסתפק בהצהרה קצרה לפרוטוקול: "אני מצטער על מה שקרה". כתב האישום החדש מציין כי המרחק בין ס' לקבוצת האזרחים שהתקרבה אל הכוח ולא עצרה למרות ירי האזהרה, היה בעת הירי 250-300 מטרים.
בית המשפט הצבאי שבראשו עמד השופט סגן-אלוף אחסאן חלבי, הרשיע כאמור את ס' בשימוש בלתי-חוקי בנשק. השופט ציין כי "אין פסול בתיקון כתב האישום. התיקון הוא תוצר של בחינת הקשיים הראייתיים שעלו. הירי של החייל הייתה חריגה חמורה". לדברי הסנגור, "זו הייתה תקלה מבצעית בימי מלחמה. הוא שמע יריות ולא ידע מי יורה, והגיב בירי מדורג לפי הנהלים".
בשיחה עם ynet ביקש החייל להודות על כך שהתביעה "הבינה את הטעות. הגבול כאן לעונש קשה וארוך היה מאוד דק. עכשיו אני רוצה לחזור לחיים נורמלים, ללמוד, לעשות את הטיול של אחרי צבא בחו"ל שכל החברים שלי עשו ואני לא יכולתי בגלל הדיונים". ס' עזר בפרנסת משפחתו כשעבד בשנה האחרונה כחשמלאי במפעל עופות בצפון, והוא חושש שיפוטר. "רק לא מזמן קיבלתי קביעות אחרי שעבדתי בתור עובד קבלן. אני מפחד שיפטרו אותי עכשיו שאשב בכלא חודש וחצי".
"היו לי מחשבות על כלא"
לאירוע עצמו, בלילה שבין 3 ל-4 באוגוסט 2009, מול אחת השכונות ברצועה, מתקשה ס' לחזור. "זה עבר לי הרבה בראש. מהתחלה הלכתי לשרת את המדינה שלי כלוחם ולהגן על התושבים, לתרום. עובדתית לא הייתה הוכחה שהרגתי מישהו. אני שמח שככה זה נגמר והדבשת ירדה לי מהגב. לא קל להסתובב כמעט שלוש שנים עם תיק כזה.
"האמנתי תמיד שאצא זכאי", הוא הוסיף. "אני מרגיש שאני חלק מהקורבנות של דו"ח גולדסטון. נקודתית, לגביי, מדינת ישראל לא עמדה מאחורי לוחמיה, ואסור שהמדינה תושפע מדו"ח כזה או אחר. היו לי כבר מחשבות כמה שנים אשב בכלא".
נציגת התביעה הצבאית, סרן בלה גחט, הודתה בדיון בבית הדין ביפו כי "היה קושי ממשי ראייתי להוכיח קשר נסיבתי בין האירוע למקרה מוות של אדם. עמדו מולנו גם הפערים שעלו מממצאי חומרי החקירה לבין הפערים שעלו מהתחקיר (המבצעי, י"ז)
שלא היה ניתן להציגם בפני בית הדין. לקחנו בחשבון גם את העובדה שהאירוע התרחש במהלך פעילות לחימתית של ממש ושהוא הודח מתפקידו מיד לאחר האירוע".
בעקבות הסדר הטיעון תובע ארגון זכויות האדם "בצלם" לפתוח מחדש את חקירת המשטרה הצבאית לבירור נסיבות מותן של שתי הפלסטיניות. ב"בצלם" אמרו כי "אם התקבלה טענת עורכי דינו של החייל שאין קשר בין הירי שבביצועו הודה לבין הרג האם ובתה, הרי שלמעשה חקירת שתי הנשיא מעולם לא מוצתה ועל מצ"ח לפענחו ובכפוף לממצאים, להביא את האחראים לדין".
סנגוריו של ס', עורכי הדין עודד סבוראי ומאיר קלינגר, הדגישו כי "הסדר הטיעון הוא תוצאה של שיח פרודוקטיבי בין הפרקליטות הצבאית להגנה. יש פער קיצוני ובלתי שגרתי בין כתב האישום המקורי לנוכחי. הנאשם שמע יריות לאחר שתיצפת כקלע הכוח על קבוצת האזרחים שנעה לעבר הכוח עם דגל לבן, על רקע התראה שקיבל הכוח כי מהקבוצה ייצא מפגע מתאבד או יורה. הוא ירה ירי מדורג שהחל לכיוון הרגליים והמשיך לירות למרכז הגוף רק לאחר שהקבוצה לא עצרה".
Read this article in English