שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מיאנמר: פוטנציאל של 30 מיליון מנויי סלולר
    המדינה מתעוררת לעידן חדש לאחר עשורים ארוכים של בידוד פוליטי וכלכלי, והיא רעבה להשקעות ולטכנולוגיות ומוכנה לעודד אותן באמצעות הטבות מס. בין התחומים שעשויים לעניין את הישראלים: חקלאות ימית וטלקומוניקציה. רק חשוב לזכור: מיאנמר היא עדיין אחת מ-4 המדינות המושחתות ביותר בעולם

    בראשית הייתה יפן, היא החלה את ההתפתחות הכלכלית של מזרח אסיה. אחריה הצטרפו הנמרים הצעירים, מדינות דוגמת טאיוון, דרום קוריאה וסינגפור, כל אלה היום הן מדינות מפותחות בעלות רמת חיים מערבית ויותר מכך. אחריהן עלו על הרכבת הנוסעת כל אלה שהיום נלחמות להצטרף גם הן לקרון המחלקה הראשונה: וייטנאם, פיליפינים, אינדונזיה, הודו וכמובן סין. כלכלת העולם עוברת מזרחה. השגשוג, לעתים יותר ולעתים פחות, הולך ומתפשט בכל רחבי המזרח ואליו מצטרפת כעת גם מיאנמר.

     

     

    המדינה הזאת הידועה יותר בשמה הקודם בורמה, דחוקה היכן שהוא בין הודו לתאילנד, וכמעט בלתי מוכרת לקהל הרחב בישראל. היא נאבקת עם אפגניסטן על התואר המפוקפק של המדינה הנחשלת ביותר באסיה, ומסומנת כ"הדבר הבא".

     

    בניגוד להודו, וייטנאם וסין שהתלבטו לאורך שנים אם לפתוח את כלכלותיהם למערב. במקרה של מיאנמר המערב הוא זה שסירב להיפתח אליה. מאז שנת 1962 נשלטת הארץ על ידי חונטה צבאית, חבורת גנרלים אשר משמרים את שלטונם לעתים על ידי הבטחות לרפורמות פוליטיות שלא ממומשות, ולעתים על ידי שליחת הצבא לרחובות וביצוע טבח המוני במפגינים. כל אלה גרמו למערב להתלכד סביב סנקציות דיפלומטיות וכלכליות על מיאנמר שהגבילו מאוד את הסחר שלה עם העולם הגדול, ובכללו עם ישראל.

     

    השינוי התאפשר מהרגע בו החלו הגנרלים לבצע רפורמות דמוקרטיות אמיתיות, גם אם חלקיות בשלב זה. ב-2011 נבחר לראשונה נשיא אזרחי על ידי הפרלמנט, תיין סין, גנרל בדימוס. אסירים פוליטיים, ובכללם המנהיגה אונג סן סו צ'י, שוחררו ממאסרם, ומנהיגים מן העולם דוגמת הילארי קלינטון ובאן קי-מון הביעו את האמון הזהיר שלהם בתהליך הדמוקרטי על ידי ביקור בעיר הבירה.

     

    היקף סחר מזערי

    כלכלת מיאנמר נחנקה לאורך השנים על ידי ההסגר הבינלאומי, עיקר הסחר היה עם סין מצד אחד, ועם סוחרי סמים מצד שני, לא מקור לגאוה ולא מקור לשגשוג. נכון להיום היא ברמת תפוקה אפסית, התשתיות ירודות והיקף סחר החוץ מזערי, ויש לפיכך לאן לשאוף ולאן לטפס, אולי בגלל זה היא מוגדרת כ"הדבר הבא" של אסיה. לדוגמא, היקף הסחר הכלכלי בין ישראל למיאנמר הוא אחד מהנמוכים ביותר של ישראל באסיה. בשנת 2010 עמד הסחר הכולל בין המדינות על 3.1 מיליון דולר בלבד.

     

    באופן טבעי הפער הטכנולוגי העצום מול ישראל גורם לכך שהיצוא הישראלי יהיה טכנולוגי יותר: מכונות וציוד חשמלי, דשנים וכימיקלים, ציוד רפואי, מוצרי דלק וציוד מחשבים. מן העבר השני היבוא ממיאנמר הוא בעיקרו של מוצרי חקלאות ומוצרים מוגמרים פשוטים: פירות ואגוזים, עץ ומוצריו, וריהוט ואביזרים לבית.

     

    הנתונים הללו בהשוואה ל-2009 מייצגים גידול של 187% ביבוא ממיאנמר לישראל, שינוי עצום באחוזים אך לא גדול בערכים מוחלטים. עיסקה טובה אחת יכולה, בהיקפים כאלה, לשנות לחלוטין את המאזן השנתי.

     

    פטור ממס הכנסה ועלויות שכר נמוכות

    מה הלאה? לקשר המסחרי בין ישראל למיאנמר יש פוטנציאל לא רע להמשך הדרך. מיאנמר משופעת במחצבים ועץ, והיא מייצרת מוצרי חקלאות, טקסטיל וריהוט במחירים נמוכים. מן העבר השני בתקופה זאת של היפתחות אל הסחר העולמי - המדינה רעבה להשקעות ולטכנולוגיות, בעיקר במה שנוגע לצרכי יצור, אנרגיה ופיתוח ענף המיכרות.

     

    מיאנמר מציעה לשם כך הקלות ואף פטור ממס הכנסה למשך 3 השנים הראשונות להשקעה. ישראל זוכה לשם טוב במדינה, ובעיקר בתחום הטכנולוגי והחקלאי. הממשלה מעוניינת בהשקעות ישראליות, בין אם הן במתכונת של Joint venture או חברה בבעלות זרה מלאה.

     

    לעת עתה התשתיות במדינה לוקות בחסר, ויקח זמן עד אשר ישודרגו. רמת ההשכלה נמוכה, וקיים היצע מועט של כוח מיומן טכנולוגי. לחברות המקומיות חסר נסיון בפעילות בינלאומית, ולמעשה גם החקיקה בתחום זה עדיין צריכה לעבור התאמה אל צרכי השוק העולמי.

     

    עם זאת, ואולי בגלל זאת, כלכלת מיאנמר צפויה לעלות מדרגה בשנים הבאות, והשקעות בה יכולות לשאת תשואה נאה. במיאנמר עלויות השכר נמוכות, יש בה בסיס טוב לגידולים טרופיים וסוב-טרופיים, שטחים גדולים המתאימים לחקלאות, צריכת דגים גדולה בקרב האוכלוסיה היוצרת ביקוש לחקלאות ימית וחקלאות בריכות, ומיקום גיאוגרפי המהווה בסיס טוב ליצור המיועד לשוקי הודו, דרום סין ותאילנד.

     

    לאלה הפועלים בתחום הטלקומוניקציה כדאי לקחת בחשבון שהממשלה המיאנמרית הכריזה על תוכנית פיתוח רחבה בתחום זה ובשנים הקרובות צפויים להתווסף בה כ-30 מיליון טלפונים סלולאריים.

     

    מעטפות וקשרים בחלונות הגבוהים

    בין השורות עולות אפשרויות עסקיות רבות, בעיקר עסקאות עם המימשל שהוא עדיין בעל ההון העיקרי במדינה. חיוני לזכור כי מיאנמר היא עדיין אחת מ-4 המדינות המושחתות ביותר בעולם, על פי מדד השחיתות העולמי, בצמוד לסומליה, אפגניסטן וצפון קוריאה. זה לא קל.

     

    על מנת להגיע אל המכרזים הללו לא מספיקות מעטפות, צריך קשרים, בעיקר קשרים אל חלונות המימשל הגבוהים. מעט מאוד זרים נוכחים לאורך זמן במיאנמר ויכולים לספק שירות זה, ומעטים מהם הם ישראלים. כאשר הקשר הולך ונרקם יש צורך להתנהל על פי התרבות המקומית ולשם כך יש להכיר אותה. צריך להתחכך בגנרלים מצד אחד ובפקידי מימשל צעירים מצד שני (שביניהם שוררת לעתים קרובות תחרות ואף איבה) ומי שמסייע לתהליכים מצפה לתגמול האישי שלו.

     

    בנוסף לכל מה שנכתב עד כה, גם התרבות המקומית מהווה אתגר. מיאנמר היא מדינה בודהיסטית אדוקה ומסורתית שהיתה מסוגרת מן העולם לאורך עשרות שנים, ושבה הדברים מתנהלים בקצב שונה מאשר במערב. בעת ניהול עובדים או בעת שיווק לשוק הפנימי יש לקחת בחשבון את הרגישויות המקומיות, ובשלב הראשון כדאי להכיר אותן. גם כאן, כמו במרבית חלקי מזרח אסיה, הדרך האל ההבטחה הכלכלית עוברת דרך ההבנה הבין-תרבותית.

     

    טל רשף מנהל את פורום אסיה – ישראל לעסקים, יועץ לפיתוח עסקי ועסקים באסיה , מחבר הספר המדריך הישראלי לעסקים בסין. מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחאת נזירים נגד השלטון במיאנמר
    צילום: רויטרס
    צילום: מיכל כרמון
    מקדשים במיאנמר
    צילום: מיכל כרמון
    טל רשף
    מומלצים