"נמאס מהטרנד הלבן": 5 אדריכלים מסכמים שנה
הטרנדים העיצוביים הזוועתיים של השנה, תחזיות בתחום האדריכלות לשנה החדשה והחלטות עיצוביות עם משמעות: שאלנו את האדריכלים אלכס מייטליס, אורי הלוי, פיצו קדם, מיכי סתר וטולה עמיר מה הם חושבים על השנה שחלפה
אדריכל אלכס מייטליס: "שנתחיל להתייחס לשמש של ישראל"
בלונדון הוא מעצב בתי קפה, בברלין מלונות, בסין רהיטים, ברומניה שכונות - והכל בכלל התחיל מהבית שלו בשכונת פלורנטין בתל-אביב, שעיצב כמובן בעצמו. אדריאל אלכס מייטליס אף תכנן את בניין הפקולטה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, כאשר הוא לקח, כמובן, את המדבר ואת האקלים הישראלי בחשבון.
תחזית לשנה הבאה: "הייתי שמח לראות אדריכלות טובה יותר בארץ - יזמים שרוצים להשקיע יותר כסף ואדריכלים שישקיעו יותר זמן. הייתי שמח לראות גם פחות חפיפניקיות ויותר איכות מחשבתית וביצועית של אדריכלות".
הטרנד הזוועתי של השנה שעברה: "בעיני כל טרנד הוא זוועתי. עצם המילה 'טרנד' דוחה אותי, מכיוון שטרנדים הם שטחיים ועוסקים רק באיך שדברים נראים במקום להתעמק בחומר ובמה שהוא עושה. חשוב להבין שאדריכלות עוסקת קצת באסתטיקה ובעיקר באיכות ובתוכן, והטרנד של הטרנד הוא הזוועה שליוותה את השנה האחרונה. אבל אני בטוח שגם בעוד אלף שנה עדיין ישאלו מה יהיה הטרנד השנה".
החלטה עיצובית אחת לשנה החדשה: "אני מאחל לעצמי עוד עבודה ומקווה פשוט להמשיך לעבוד על פרויקטים, ושהמצב הפוליטי בארץ יאפשר לי להמשיך לעבוד קשה כמו היום".
נבואה אחת על עולם העיצוב הישראלי: "אני מקווה שאדריכלים ישראליים יתייחסו לעובדה שיש שמש בארץ ושבניינים בארץ לא ייראו כמו בשוויץ, ויתמודדו עם גורמים כמו צל ושמש. בעוד שאדריכלות הבאוהאוס הייתה כולה סביב עקרון השמש והצל, היום נדמה שקיימת התעלמות מוחלטת מהתופעה - כמו במקרה של הפארק החדש על הטיילת של יפו, שנבנה ללא טיפת צל, או כיכר הבימה שיצרה פצע פתוח בלב תל-אביב והפכה את החיבור בין שדרות רוטשילד לשדרות חן למחבת ענקית".
אדריכל אורי הלוי: "שום דבר דרמטי לא יקרה"
בנובמבר האחרון זכה חלל העבודה החדש של משרדי בואינג בתל-אביב, שתכנן משרדו של אורי הלוי-אורבך, להיכנס לרשימת 20 המשרדים הקוליים בעולם, בתחרות שיזמה חברת אוטודסק. היום ממשיך הלוי מהלוי-אורבך אדריכלים במגמה זו, עם עיצוב בתים פרטיים לצד עבודה על פרויקטים בסדרי גודל מרשימים כמו השוק הסיטונאי החדש.
תחזית לשנה הבאה: "האמת היא שאני לא רואה שום דבר דרמטי שיופיע ויתפתח מבחינה סגנונית בשנה הקרובה. יש שיפור אבולוציוני עדין במה שרואים כאן, אבל אני לא רואה איזושהי מהפכה במה שנראה. התשובה שלי היא more of the same".
הטרנד הזוועתי של השנה שעברה: "אני לא מתמצא בטרנדים, ומאוד קל לייצר על מסך המחשב מודלים שהפער בינם לבין הפרויקט שנבנה הוא גדול, אבל אני אשמח לראות פחות הדמיות ויותר בניינים איכותיים, מרגשים ומעניינים עומדים".
החלטה עיצובית אחת לשנה החדשה: "כמו בכל שנה, כדאי לנסות לא לקחת שום דבר לשנה הבאה אלא להתחיל מחדש. אני לא אדריכל שעובד בסגנון אחד שאני מזוהה איתו, ואני מאמין שלכל פרויקט יש את התשובה שלו - ולכן אקח איתי את כל הדברים שלא הספקתי לעשות בשנה שעברה, כמו שימוש רב בזכוכית והכנסת אור לתוך חללי הפרויקטים שלי".
נבואה אחת על עולם העיצוב הישראלי: "אני חושב שבשנה הבאה תהיה יותר הטמעה או אינטגרציה של מערכות ממוחשבות או דיגיטליות בתוך החלל שהארכיטקט עובד בו. אלה לא יהיו סתם מסכים, אלא מערכות בקרה ושליטה ומערכות שלומדות את המשתמש, ופלטפורמות זמינות כמו אייפונים ואייפודים ינהלו את הכל במחיר שפוי לחלוטין".
אדריכל פיצו קדם: "נמשיך לסבול ממעמד נמוך"
האיש שחושב שהמבנה העיצובי היפה ביותר בבית הוא הספרייה הישנה והטובה, הוא דווקא האדריכל שתכנן את חנות הדגל של ענקית הדיגיטל אפל בתל-אביב. ובכל זאת, מי שמכיר את בית רכטר המרשים, אותו תכנן מחדש אדריכל פיצו קדם, יכול בהחלט להבין את המקום הנכבד שבו תופסת הספרייה בכל הפרויקטים שלו.
תחזית לשנה הבאה: "אני חוזה את המשך מגמת השיפור העצום שיש ברמת התכנון בארץ. ההכרה שעיצוב ואדריכלות משרתים את האדם ולא להיפך, תמשיך לחלחל לעיצוב - כשהשיח הציבורי והמחאה החברתית העלו על השולחן נושאים שלא נלקחו בחשבון בעבר. אני מאמין שלפחות בפרויקטים ציבוריים תהיה מחשבה על דיור בר השגה ועל פתיחת אופציות דיור לזוגות צעירים".
הטרנד הזוועתי של השנה שעברה: "אני מאמין באדריכלות על זמנית ומאופקת ולא טרנדית, ולכן אני לא יכול להצביע על טרנד אחד ומיוחד שהיה דווקא בשנה שעברה. לפעמים האדריכלות בארץ מנסה לעשות שריר ולצעוק את הנוכחות שלה במרחב, וזה טרנד שמלווה את המרחב הציבורי כבר שנים רבות".
החלטה עיצובית אחת לשנה החדשה: "אני לוקח איתי, גם בשנה הבאה, את אותה החלטה עיצובית שלקחתי לאורך כל השנים: להיות נאמן לאמת האדריכלית שלי, להיות מאופק, קשוב לצרכים של המשתמש והסביבה, מדויק ולקחת אחריות על תוצאות התכנון של משרדי".
נבואה אחת על עולם העיצוב הישראלי: "כוחות צעירים ומוכשרים מפתיעים עם רוח עיצובית שמשלבת רעננות ובגרות, וימשיכו להפציע גם בשנה הבאה - כשהתחרויות הגדולות ימשיכו לדחוף את הענף למעלה ולחשוף עוד אנשים לאדריכלות טובה. מבחינה כלכלית אני לא צופה שום שיפור; הכוח אצל היזמים והאדריכלים, ועד שהם לא יתאגדו - הם ימשיכו לסבול ממעמד נמוך בשרשרת המזון המורכבת מיזם-מבצע-מתכנן".
אדריכל מיכי סתר: "נמאס מלבן בכל מקום"
אדריכל מיכי סתר, מי שעומד בראש משרד סתר אדריכלים, מתמחה פחות בבתי מגורים ובעיקר בעיצוב משרדים. הפרויקט הכי מעניין שהוא והמשרד עבדו עליו השנה היה תכנון משרדי גוגל בחיפה, לצד עבודות גדולות בתחום משרדי ההיי-טק, שבהם ניתן לכלול את החברות נייס, מוטורולה ו-HP. ובכל זאת, יש גם וילה אחת בתל-אביב.
תחזית לשנה הבאה: "בעבודה על התכנון של משרדי גוגל נוצרה אצלנו תפיסה אחרת של עיצוב מקום עבודה. יצרנו חוויה למי שנמצא במשרד, שאינה דומה לשום דבר אחר שנתקלתי בו בארץ מבחינת חלל עבודה וכיף באותו המקום. עד היום, הלקוחות הפוטנציאליים הרגילים היו משרדי פרסום, ועכשיו אנחנו מנסים לשכנע לקוחות נוספים לשנות כיוון. אין ספק שתפיסת העולם שלנו באשר לתכנון משרדים היא מעט שונה ממה שהייתה קודם, ואני מאמין שהשינוי שנוצר אצלנו ואצל אדריכלים נוספים יוביל בסופו של דבר להשפעה על עולם העיצוב ותכנון המשרדים".
הטרנד הזוועתי של השנה שעברה: "לא ראיתי משהו שצרם לי בעין, וקשה לי להתייחס לעבודות ספציפיות, אבל מה שאני כן יכול לומר בכלליות הוא שבתחום המשרדים, הצבע הלבן קצת נמאס עלי. היה השנה המון לבן. כולם אומרים לעצב בלבן בגלל שכולם יודעים לחיות עם זה טוב, ויש גם הסברים פילוסופיים על הגדלת החלל והניטרליות, אבל בעיני הלבן פשוט מצביע על חוסר יכולת לקבל החלטה. הכי קל לא להחליט - וזה מה שחלק מהאדריכלים והלקוחות עושים כשהם בוחרים בלבן בכל מקום".
החלטה עיצובית אחת לשנה החדשה: "אצלנו במשרד ננסה לשנות את תפיסת העיצוב מבחינת החוויה שניצור בשטח המשרדים בעיצוב שלנו. אולי אפילו ניקח את קונספט החוויה איתנו לבתים, שהם יחסית יותר שמרניים, אבל אין ספק שיש גם מקום לחידוש שם".
נבואה אחת על עולם העיצוב הישראלי: "בגוגל עשינו שימוש בהרבה חומרים ממוחזרים; תריסים משומשים, עבודות נגרות בעץ משומש, גלשני ים משומשים, קונטיינרים ואפילו חיפוי עץ שכולו עשוי משקופים משומשים, שבו אפשר לראות שיש עדיין מנעולים בפנים. אני מאמין שהטרנד הזה יכול לחדור לעיצוב הבית והמשרדים, וגם לאפשר חיסכון בכסף בשימוש כזה בחומרים - אבל זה כבר דורש שינוי תפיסות עולם".
אדריכלית טולה עמיר: "יש חוסר תשומת לב לדיור בר-השגה"
היא חקרה את מפעל ההנצחה בישראל מבחינה אדריכלית ותכננה מרכזי מבקרים רבים, לצד עיצובי מוצרים שונים כמו דלתות, מנורות ואפילו מזוזות. אך ביומיום של אדריכלית טולה עמיר, עיקר עבודות התכנון והעיצוב שלה ושל משרדה מתמקדים בבתים ובדירות פרטיות ובחיבור שלהם אל הקהילה.
תחזית לשנה הבאה: "תחזית עיצובית היא תחזית אופנתית קצרת טווח, שחשיבותה אינה מוטלת בספק, אך כשמדובר בתכנון קשה למדוד אותו בחודשים ותכנון לא יכול להשתנות בשנה, אלא צריך להספיק לאורך שנים רבות וצריך להתאים את עצמו לשינויים שחלים בצרכים. טרנד כזה או אחר יסמן את העשייה ברצף הזמן, אבל אינו אמור לשנות את הרעיון התכנוני. אני מקווה שהתכנון השנה יתחשב בצרכי הלקוח ויצליח, תוך שיתוף פעולה בין הלקוח למתכנן, ליצור משהו מקורי ונוח שמשמח ומעשיר את חיי היומיום".
הטרנד הזוועתי של השנה שעברה: "חוסר תשומת הלב לדרישה לדיור בר-השגה. העובדה כי לא הוצב פתרון לבעיה שמטרידה כל כך הרבה אנשים, במיוחד אחרי מחאת הקיץ הקודם".
החלטה עיצובית אחת לשנה החדשה: "השנה אני רוצה לנסות לעשות פשוט. יותר פשוט".
נבואה אחת על עולם העיצוב הישראלי: "נבואות אין לי, ואת תקוותי הבעתי בתשובה הראשונה הנוגעת לתכנון. אני מקווה שהתכנון השנה יתחשב בצרכים של הסביבה, של השותפים שלנו במשפחה ובקהילה הקרובה והאזורית. שישמור על שוויון בין הגילאים, בין המינים ובין הלאומים. ושנמשיך כמו שמאחלות מלכות היופי - עם בריאות, אושר ושלום עולמי".
הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הפנים מבית המגזין "בניין ודיור"