ילד, יש לי סיפור ישן בשבילך

הספרות שמקריאים ההורים לילדים הופכת לחלק מהם. כולנו זוכרים בחיבה סיפור זה או אחר, יודעים לצטט סיפור או שיר אהובים ומדקלמים בקלות את הספרים שליוו את ילדותנו. אך בין הספרים הרבים, ישנם מעטים שנותרים בלבנו גם בבגרותנו. ספרים שלהם תרומה לעיצוב זהותנו, שגם ברבות השנים הם עדיין מרגשים ומפעימים אותנו. ספרים שהיינו רוצים שדור העתיד יכירם ויגדל עליהם.

עוד כתבות בערוץ הספרים :

• קלאסיקה שהפכה לקומיקס
• על החדש של יוכי ברנדס
• אורה אחימאיר חוזרת לצפת
  

הסופרת והמשוררת מיכל גוברין מספרת כי "היו ספרי ילדים שאיתם נישאתי על כנפי הדמיון עד השמים בתחושת התגלות של אור ושל יופי, והיו ספרים שפערו את החושך והבליחו מתוכו צללים. כזה היה 'שבעת העורבים' על פי האחים גרים בעיבוד לאה גולדברג. כשאמי הקריאה לי בקולה העשיר, המתנגן, את סיפור הילדה הקטנה שאחיה הפכו בקללה לעורבים שחורים כפחם", היא מספרת, "כשצילומי בובותיה של עמליה סרקין ובהם אחים סביב באר או ילדה בודדה העבירו בי רעד, לא ידעתי שגם לי היה פעם אח שצל שחור כעורב לקח".

לאה גולדברג. "מעשה בעורבים" נכתב אחרי השואה(צילום: באדיבות מכון גנזים)

"על מה חשבה לאה גולדברג כשעיבדה מעשייה זו חמש שנים אחרי השואה, שבה איבדה את אביה?" תוהה גוברין ומוסיפה, "על מה חשבה אמי, שאיבדה בה את בנה, כשהקריאה את תיאור הילדה היוצאת לחפש את אחיה? ומה גילה הסיפור והחביא כאחת לכל הילדים, שכמוני גדלו בתכלת צחה של עברית ושאת הוריהם אפף צל העורבים של אגדות אירופה?"

המהדורה העכשווית של הספר עם איוריה של רינת הופר, "מיטיבים לשמר את האור והצל שבסיפור", לטענתה של גוברין. ואם פתחנו באגדות אירופה, נמשיך דווקא עם יצירה ישראלית. איש התקשורת והסופר קובי מידן בחר בשיריו של המשורר זאב (אהרון זאב).

"טוב לי להיות קטן"

"ראשית", מסביר מידן, "ברור שאי אפשר לבחור 'ספר אחד', זאת פיקציה. שנית, בחרתי משהו שלא ממש מובן מאליו שאכן יעבור לדור הבא. כלומר, לא 'פו הדב', לא 'עוץ לי גוץ לי', לא גרוסמן; הם לא זקוקים לפיקציה. שלישית, שורה: 'כולם רוצים להיות גדולים, אני לא. טוב לי להיות קטן'".

קובי מידן. ישנם ספרים שלא זקוקים לפיקציה(צילום: יוסי צבקר)

"אני זוכר את עצמי נתקל בשורת הפתיחה הזאת כילד ומרגיש שמצאתי בן ברית בעולם (נדמה לי לפעמים שזה הסיפור הגדול עם טקסט, מציאת בן ברית בעולם). מה פרוש בן ברית? מישהו שלוחש באוזניך אמת מושתקת. מישהו שעושה את זה תוך שהוא יורד על ברכיו ומביט בעיניך, מגובהן, במבט אופקי. מישהו שעושה זאת במילים נכונות, על כל פנים נכונות בעבורך: משוחררות ממשקל החרוז ההכרחי או הפעמה הקפואה ובכל זאת, ואולי בשל זאת, מרוויחות את האיכות המדויקת-רוטטת: שהיא שירה".

"שיריו של המשורר זאב נגעו בי כך בילדותי", מוסיף מידן. "יש בהן רגישות ילדית, מבט תמה ומהורהר על העולם, לבדיות חמוצה-מתוקה. הרשים אותי כילד שהוא היה קצין חינוך ראשי בצה"ל (אלוף משנה!). הרשים אותי שהוא היה ממניחי היסוד לגלי צה"ל. יש פרס ספרותי נחשב על שמו, והייתי שמח אם גם הדורות הבאים יכירו אותו".

אדוה בולה. סוד הקסם של הספר טמון במכתבים(צילום: יניב כחלון)

השחקנית והסופרת אדוה בולה מספרת כי "בתור ילדה היתה לי חיבה גדולה לספרים הכתובים כיומנים, הרי אין קרבה גדולה מזו לנפשו של הגיבור. כל כך הזדהיתי עם הגיבורה עד כי לעתים נדמה היה לי, כי כישרון הכתיבה האמיתי הוא אינו של הסופר אלא של הגיבור שכותב את היומן. באותו האופן נראתה לי ג'רושה אבוט, גיבורת הספר 'אבא ארך רגליים', כסופרת נפלאה שיום אחד תגדל ותהיה מוכשרת ממש כמו ג'יין וובסטר, מחברת הספר.

"הספר 'אבא ארך רגליים' היה ספר שמאוד אהבתי ועל אף שידעתי את סופו שבתי וקראתי אותו", היא מסבירה. "הספר מספר על ג'רושה, יתומה שחיה בבית יתומים, שיום אחד מסתבר לה כי עשיר מסתורי מתכונן לממן את לימודיה בקולג'. אותו אפוטרופוס אלמוני מתנה את המימון בשני תנאים: האחד שלא תנסה לגלות מיהו, והשני שהופך את הספר למקסים כל כך, הוא שתכתוב לו מכתב בכל חודש. המכתבים ממוענים לאבא ארך רגליים, שג'רושה מכנה אותו כך כי ראתה את צלו בחטף והוא נדמה לה כמו איזה עכביש ארוך רגליים".

"אבא ארך רגליים". לשוב ולקרוא, למרות שיודעים את הסוף (עטיפת הספר)

"כתיבת המכתבים לאפוטרופוס הזר עושה עבור ג'רושה את מה שעושה לרוב הכתיבה, היא מפיגה את בדידותה ומאפשרת לה את ההתבוננות. מכתב אחרי מכתב התוודעתי אל נפשה של ג'רושה, כל כך יפה הם כתובים, ההומור, הרגישות, נקודת המבט המיוחדת והשנונה שלה על החיים שבו את לבי, והפכו את הספר עבורי לבלתי נשכח, כזה שללא ספק ארצה להעביר לילדי".

מקורצ'אק ועד למפעל השוקולד

סופרת הילדים והעורכת נירה הראל התנסתה בעברה בבחירות מהסוג הזה, כשערכה את האנתולוגיה "חברים על המדף", שכללה מבחר מספרות הילדים העולמית. בהמשך, בחרה גם שירים אהובים לילדים, באנתולוגיה "שרשרת הזהב". 

"במבי" של דיסני. הפך למותג

"עריכת כל אנתולוגיה", היא מסבירה, "היתה כרוכה בתהליך ארוך שעמד בסימן של עונג רב, בצד קושי לבחור, קושי לדרג יצירות אהובות, קושי להעדיף אחדות ולוותר על אחרות. בשני המקרים התלבטתי ארוכות,

שיניתי את דעתי כמה וכמה פעמים, והספק אם היטבתי לבחור, ניקר במוחי זמן רב".

"במבי" בתרגום החדש. סיפור נוגע ללב על עופר איילים

"הפעם התבקשתי לבחור ספר אחד בלבד! והקושי להחליט היה כפול ומכופל.

בסופו של דבר הגיעו לקו הסיום שלי ארבעה ספרים: 'יותם הקסם' מאת יאנוש קורצ'ק; 'בן המלך והעני' מאת מארק טוויין; 'במבי' מאת פליקס זאלטן; 'צ'רלי והשוקולדה' מאת רואלד דאל. ארבעתם ראויים בעיני לעבור מדור לדור ואני מוקירה את הסופרים שכתבו אותם".

"האחד שבחרתי מביניהם הוא 'במבי' - סיפור חייו המרתק והנוגע ללב של עופר איילים, מלידתו עד בגרותו. ספר, שהוא ספרות משובחת מהך ושיר אהבה ליפי הטבע מאידך. הספר הנפלא הזה, שנכלל גם ב'חברים על המדף', זכה לאחרונה בתרגום חדש, ובזכותו יוכלו קוראי עברית ליהנות ממנו גם בעתיד. בחירתי ב'במבי' היא, בין השאר, מחמאה לתרגומו של מיכאל דק ומחווה לזכרו של זאלטן, שהעופר, פרי רוחו, הפך למותג מסחרי המזוהה עם דיסני".