השוק החופשי
איך קובעים כמה שווה שחקן כדורגל? כישרון, יכולת, גיל, מבנה פיזי, פציעות ועוד פרמטרים רבים מרכיבים את המשוואה המסובכת, אבל בכדורגל כמו בכדורגל - לא מדובר במדע מדויק. אורי קופר - הכל מקצועי
יש אנשים שלא צריכים לחשוב פעמיים לפני שהם רוכשים משהו בחנות. הכיס כל כך עמוק שאין סיבה לבדוק את הפרטים הקטנים או להשוות מחירים. אחד האנשים האלה הוא נשיא אינטר, מאסימו מוראטי, שאחד התחביבים העיקריים שלו הוא קניית שחקני כדורגל. "בשבילי לקנות שחקן זה כמו בשבילך לרכוש מכונית", אמר פעם לעיתונאי איטלקי. "אתה קונה, משתמש לשנה, שלוש או עשר שנים, ואז מוכר למי שמשלם לך הכי הרבה".
ים של תקצירים ב-ynet ספורט
- מכבי ת"א ואשדוד צמודות, ק"ש במשבר / תקצירי ליגת העל
- תקצירי הליגה האנגלית: הבישול של בניון, הצמדים של ויין רוני ואדין דזקו
- החמצתם את הניצחון הדרמטי של מכבי ת"א על סיינה ביורוליג? יש לכם הזדמנות לראותו בעמוד התקצירים
מוראטי הוא אולי מומחה בבזבוז כספים על שחקני כדורגל (לפי הערכות הוציא יותר מ-700 מיליון יורו עד היום על רכישת שחקנים), אבל ההקבלה בין תחום הרכב לבין הכדורגל חוטאת לאמת. אמנם, כמו בכדורגל, מרכיבים רבים משפיעים על מחיר רכב - מביצועיו על הכביש ועד בטיחותו - אבל ההבדל המשמעותי הוא שלשוק הרכב יש תמחור, יש קשת מחירים ברורה. לוי יצחק עשה מזה קריירה. כשאנחנו מעוניינים במכונית מסוימת אנחנו יודעים כמה מקובל, פלוס מינוס, לשלם עליה. בכדורגל, לעומת זאת, המסחר חופשי לחלוטין. חופשי מדי.
שוויו של שחקן בשוק הווירטואלי נגזר ממגוון רחב של פרמטרים. כישרון, טכניקה, פיזיולוגיה, מנטליות. לפעמים קשה להבין איך הצדדים הגיעו להסכמה דווקא על סכום מסוים. מתמטיקה חקוקה בסלע אין כאן, אבל היגיון (לפחות לפעמים) דווקא יש. אז איך נקבע שווי השוק של שחקן? מה הם הפרמטרים החשובים יותר ופחות? כיצד אפשר להשפיע על הסכום הסופי? והאם יש איזה שמאי כדורגלנים שיבדוק את הסחורה ויקבע מחיר?
המרכיבים העיקריים המשפיעים על שוויו של כדורגלן ברורים: יכולתו הנוכחית ופוטנציאל ההתפתחות שלו. רמתו של השחקן אינה, כמובן, נתון אמפירי. היא תלויה בדעותיהם השונות של בעלי מקצוע. עם זאת, תפקידו של השחקן במגרש משפיע מאוד על המחיר (שחקני התקפה שווים יותר) וגם זהות הקבוצה שממנה הוא מגיע. קבוצה תשלם יותר על שחקן מהליגה ההולנדית מאשר על שחקן דומה שמשחק בישראל. גם הפוטנציאל, בדומה ליכולת הנוכחית, הוא דעה סובייקטיבית, אבל כמובן שהגיל משחק כאן תפקיד משמעותי. ככל שהשחקן צעיר יותר כך מחירו עולה.
הנה מרכיבים נוספים המשפיעים על שווי השוק:
• ביטוח במקרה של כישלון. קבוצות רבות משתדלות לרכוש רק שחקנים שיהיה להם ביקוש גם אם לא יצליחו בקבוצתם החדשה, כדי שאפשר יהיה למכור אותם הלאה בהפסד קטן. בן שהר, לדוגמה, גדל בצ'לסי ועשה לעצמו שם באירופה. לכן, גם אם הוא לא מצליח בהולנד או בצרפת, עדיין "יש לו שוק". לגילי ורמוט, לעומת זאת, אין שוק כזה למרות שהוא שחקן איכותי יותר.
עוד ב-ynet ספורט:
- אריק זאבי תלה את החליפה
- סופית: בוטלו כל תאריו של לאנס ארמסטרונג
- האוהד שתקף שוער ייכלא ל-16 חודשים
- אוהדי הפועל ת"א טוענים: "זכינו ליחס מחפיר במלחה"
• פציעות. שחקן שעבר פציעה קשה או נפצע באותו מקום יותר מפעם אחת, מאבד אחוז עצום משווי השוק שלו. כמו בכל דבר בחיים, גם כאן הקונה מנסה לנהל סיכונים: שחקן מועד לפורענות רפואית יירכש בסכום נמוך יותר.
• סכומים ששולמו בעבר. נהוג ששווי השוק משתנה בהתאם לסכומים ששולמו על השחקן בפועל. אם איתי שכטר נרכש לפני שנה בשני מיליון יורו, הסכום הזה הופך לשווי שלו. מכאן הוא יכול לעלות או לרדת בהדרגה, בהתאם לביצועיו בקבוצתו החדשה.
• שחקנים דומים. שווי שחקן נקבע גם לפי הסכומים המשולמים על שחקנים דומים (ביכולת ובתפקיד) מאותה מדינה.
• אורך החוזה. ככל שלשחקן חוזה ארוך יותר מחירו גבוה יותר.
שווי השוק של שחקן לא מעיד בהכרח על גובה הסכום שישולם עבורו בפועל. ישנן דרכים רבות להשפיע על המחיר - פעולה שהקבוצה המוכרת, המועדון הרוכש וסוכנו של השחקן מנסים לעשות. למשל, פרסום בתקשורת שמנצ'סטר סיטי מוכנה לשלם 4 מיליון יורו עבור ניר ביטון יכול לגרום לקבוצה אחרת לשלם סכום גבוה משוויו המוערך, שהוא נמוך יותר.
אריק ואן דר ברג מאוניברסיטת רוטרדם חקר את התנהגות שוק ההעברות בשנים האחרונות. המסקנה העיקרית שלו: השוק בבלגן. ואן דר ברג מציע להפריד בין שווי שוק כמספר המבטא הערכת יכולת ופוטנציאל ובין הסכום בפועל שקבוצה משלמת על השחקן. בנוסף, ככל שהמועדון הרוכש גדול יותר כך הוא ישלם יותר. בדיוק כמו ההבדלים ברכישת מוצר מסוים בשוק או בחנות יוקרה.
אם כן, אין פה מדע מדויק. והאמת, כשאתם שומעים על ערכם הכספי של שחקנים, בדרך כלל המקור שעליו מסתמכים הוא חובבני לחלוטין (בקרו באתר הפופולרי ביותר, TRANSFERMARKT). עם זאת, בשנים האחרונות קם לראשונה גוף שמתמחה בעניין. מדובר בחברה קטנה שיושבת בלברקוזן שבגרמניה, שאנשיה פיתחו סדרת נוסחאות המשקללות את הנתונים הרלוונטיים שמעבירים אליהם סקאוטים.
חלק גדול מאנשי המקצוע הבכירים בגרמניה כבר משתמשים בשיטה המוערכת, אבל הנוסחאות ושיטת הפענוח נותרות סודיות. באמצעות תכתובת מיילים עם יוצרי הנוסחאות הרכבנו את רשימת הישראלים היקרים בליגה. התוצאה: שישה מעשרת השחקנים ברשימה ייפגשו הערב במשחק המרכזי של המחזור בין הפועל ת"א למכבי חיפה - בהחלט מפגש יוקרתי.
השינוי של דשאן
יש מי שנוטה לזלזל בעוצמת השפעת ההחלטות שמקבל מאמן כדורגל תוך כדי משחק, בהשוואה למאמנים בענפים אחרים. סיבה מרכזית לכך היא שמאמן כדורגל לא צריך לסמן איזה תרגיל לשחק בכל התקפה, ומספר החילופים והשינויים שהוא יכול לבצע מוגבל. מאמן נבחרת צרפת דידייה דשאן הוכיח בשבוע שעבר אחרת, כשמהלך גאוני אחד שלו עצר סוף סוף את השור הספרדי הבלתי ניתן להכנעה.
נבחרת ספרד לא רק זוכה בטורנירים הגדולים. היא גם לא מאבדת נקודות במשחקי המוקדמות. אלופת אירופה והעולם ניצחה ב-24 משחקי מוקדמות רצופים, והפעם האחרונה שאיבדה נקודות הייתה לפני יותר מחמש שנים. את כל המשחקים האלה ניצחה בדומיננטיות המוחלטת שהתרגלנו לראות ממנה. דומיננטיות שאף מאמן לא מצא לה פתרון.
ואז הגיע דשאן. בדקה ה-57, בפיגור 1:0, הוציא המאמן את הקשר האחורי מקסים גונאלון והכניס במקומו את מתיו ולבואנה. ההוראות שקיבל ולבואנה - למרות היותו פליימייקר יצירתי - היו לבצע לחץ קבוע על צ'אבי אלונסו, שבהיעדר בוסקטס לידו (שיחק כבלם) החזיק לבד את הקישור האחורי. בנוסף, במקום להשאיר את הקשרים המרכזיים שלו למשימות הגנה, דשאן הורה להם להצטרף ללחץ. השניים - מטואידי וקבאייה - שמרו אישית על צ'אבי ואינייסטה. במלים אחרות: לחץ של שלוש על שלוש שהיה יכול לחשוף את צרפת מאחור, אבל בפועל הצליח למנוע את הטיקי־טקה.
צרפת השיגה אמנם את הנקודה שלה רק בדקה ה-94, אבל השוויון בהחלט הגיע לה. הטריקולור זכו בכדור שוב ושוב בחצי השעה האחרונה, והיו טובים יותר מאז השינוי שביצע דשאן. עכשיו נשאר לראות מי ימשיך את הניסוי הזה מול הספרדים.
לפנייה לכתב/ת 
