תנו לצעוד בשקט, ועופו לי עם האופניים מהמדרכה
איך קרה שמדרכות העיר תל אביב הופקעו מרגלי תושביה, בעידוד וברשות העירייה, והכל בשם עידוד הרכיבה על אופניים. למרב יודילוביץ', אחת שצועדת, נמאס שדורסים אותה. והיא כועסת
זה התחיל כרעיון מצוין, עוד אחד מאלה שמטרתם להכניס את עמישראל למשפחת העמים. מישהו בעיריית תל-אביב-יפו זיהה את הפוטנציאל הטמון בעמדות השכרת אופניים, והחליט לגייר עוד טרנד שעשה זה מכבר מהפכה בְּבִּירוֹת תרבות מרכזיות בעולם.
- אופניים
ב-ynet. כל מה שרציתם לדעת:
- אופניים בישראל - לא כל מה ששמעתם הוא נכון
- אופניים מקרטון שישנו את העולם - תוצרת ישראל
_wa.jpg "המדרכה עמוסה? זה לא מפריע לרוכבי האופניים (צילום: ירון ברנר)")
אלא שבישראל, כמו בישראל, טרנדים הופכים לאפידמיה. כך שבדרך עקומה משהו, למרות רצון אמיתי לטפל באיכות הסביבה והחיים של כולנו, נכשלנו. שכן איכשהו, לצד מענה חביב לבעיות אקולוגיות, מצוקת חנייה, פקקי תנועה ועודף משקל של יותר ממחצית הישראלים, הופקעה המדרכה התל אביבית מהולכי הרגל הוותיקים, ועברה לרשות רכבי אופניים מעודכנים, תוך יצירת מפגע כוחני ודורסני, לא פחות עבור כל מי שמעדיף לגעת עם הרגליים בקרקע, ולא רק בדוושות.
בימי טרום אזרוחו של הטרנד, סומנו בשדרות העיר מסלולים מיוחדים לרוכבי אופניים. וזה עבד, מעולה אפילו. מה ששכנע כנראה את פרנסי העיר להעתיק את הפתרון המוצלח גם למדרכות. אז מה אם שם לא מדובר רק בנתיב רכיבה תחום, אלא בבלגאן כלל לא מאורגן של תחנות אוטובוסים, פחי אשפה, כסאות וספסלים וקטנועים חונים ועצים? הוסיפו לכל העצמים הלא תמיד דקורטיביים האלה גם רוכבי אופנים נמרצים, ועכשיו תבלו בהולכי רגל מכל המינים והסוגים והגדלים. כעת קוראים יקרים, בואו וננסה לזהות את המשתתפים החלשים יותר באורגיית המדרכה הזו.
זה אולי המקום להזכיר שתי נקודות חשובות. הראשונה, המדרכה שתוארה זה עתה היא מהיותר רחבות שיש, זו השמורה לצירי תנועה ממש מרכזיים כמו רחוב אבן גבירול למשל. שם המדרכה ממש רחבה. מה קורה כשמדובר במדרכה סתם, לא כזו שנותנת סימנים באזורים המוגדרים? כמובן שבלגאן גדול פי כמה. הנקודה השניה מתייחסת לחוק עזר עירוני בו נקבע כי "ברחובות בהם אין שבילים לאופניים, יש לרכוב על הכביש בסמוך למדרכה הימנית ולא על המדרכה". זהו חוק עזר עירוני, אותו יש לאכוף כמובן במדינה שומרת חוק.
אז כתוב. בעיריית תל-אביב-יפו מתייחסים לתקנות שהם עצמם תקנו, כאל המלצה. לא הרבה מעבר לכך. לעזאזל אמהות עם עגלות, לעזאזל מוגבלי תנועה, אזרחים מן המניין, בעלי כלבים או סתם כאלה שמסרבים להיכנע לטרנדים ומתנגדים עקרונית לספורט - זכותם. זאת אומרת, הייתה זכותם, שכן מדרכותיה של תל-אביב-יפו הופקעו וההולכים בה מסתכנים ברמיסתם.
עבור רוכבי האופניים ולנוחותם, סימנה העירייה מסלולים בלעדיים על הכביש, ושבילים משותפים ברחובות רחבים במיוחד. פעולה המבהירה כמובן כי בעירייה מבינים היטב את נחיצות ההפרדה בין הולכים על שתיים לבין מדוושים על שניים. רק לא מבינים שם, כך נראה, שכדאי לאכוף את החוק. הולך רגל שיחצה באור אדום או שלא במעבר חציה, יסתכן בקנס של 200 שקלים. רוכב אופניים שירכוב על מדרכה ויסכן את בריאותם של הולכי רגל, יסתכן בדריסת אדנית.
העירייה בוחרת כמובן, הלכה למעשה, להעלים עין. העירייה מעדיפה, הלכה למעשה, לעודד את הרכיבה (ואת ההשכרה) על חשבון תושביה שנהנים יותר מהליכה. ובדרך, מסלקת אותם מהשטח השמור להם. על-פי חוק. וזה עקום, איך שלא תביטו בזה.
אכיפת חוקי עזר עירוניים תוריד את רוכבי האופניים מהמדרכות, ותחזיר את התחושה שגם לסתם תושבים שמחויבים בתשלום ארנונה, כאלה שאוהבים לטייל ברחובות העיר, יש זכויות. צריך גם לזכור שלעירייה יש ניסיון עם מלאכה לא פופולארית שמכניסה הרבה כסף לקופה. אם יש לכם רכב ואתם גרים בתל אביב, אתם ודאי יודעים למה הכוונה.
לפנייה לכתב/ת 
