פרץ של גבורה: שני אחיו נהרגו, הוא גויס בצו 8
14 שנה לאחר שאחיו הבכור אוריאל נהרג בדרום לבנון, ושנתיים וחצי לאחר שאחיו אלירז מצא את מותו ברצועת עזה, התייצב אביחי פרץ לשירות מילואים בתמיכתה המלאה של אמו מרים: "כל הורה בארץ יודע שיש מצבים שבהם נקראים לדגל"
גם אחרי ששניים מבניה של מרים פרץ נהרגו בקרבות, היא לא מאבדת אפילו קמצוץ מרוח הלחימה שלה. ביום חמישי האחרון קיבל בנה השלישי אביחי צו 8. הוא לא היסס לפני שהתייצב - וקיבל את תמיכתה של אמו. "כל הורה בארץ יודע שיש מצבים שבהם נקראים לדגל", אמרה פרץ אתמול ל"ידיעות אחרונות".
מבצע "עמוד ענן
" - כל הכתבות
"בהתחלה הוא לא גילה לי שגייסו אותו", מספרת מרים, "הוא קודם דיבר עם האחיות שלו והתייעץ. רק אחרי כמה שעות הוא סיפר לי שקיבל צו 8. חשוב שנבין - הילדים שלי ממשיכים שירות מילואים רגיל גם אחרי שאלירז נפל. אבל אני לא יכולה לומר שאני לא חרדה".
מבחינת אביחי, אין שום התלבטות: "זכותי להשתתף בהגנה על הארץ והעם שלנו. אמי הוכיחה שהאמונה שלה חוצה את מרחבי החיים וגם את המוות והיא מלווה אותי בכל החלטה".
רגע לפני השבת, התייצב אביחי בבית עם מדים. "שלומית, אלמנתו של בני אלירז בני בדיוק הייתה אצלי עם הילדים", מספרת מרים, "וכשאביחי נכנס הוא הניף אותם אל על". פרץ אומרת כי נכדתה גילי נוהגת לצהול "זה חייל של אבא" כשחבריו לנשק של אביה מרימים אותה, "אבל הפעם כולנו היינו קפואים. כי רק מישהו אחד היה מניף אותם ככה".
"תושבי הדרום מוסרים את נפשם מדקה לדקה"
למרים פרץ שישה ילדים, וארבעת בניה שירתו בסיירת גולני. הבכור אוריאל נהרג בהיתקלות בדרום לבנון, השבוע לפני 14 שנים. אחיו הצעיר אלירז, ששירת גם הוא בגולני, נהרג לפני שנתיים וחצי בתפקיד סגן מפקד גדוד 12 של גולני, בהסתערות על גדר רצועת עזה. גם שני הבנים הקטנים, אביחי ואליאסף, שירתו בסיירת גולני, וכיום משרת אביחי במילואים בחטיבת אלכסנדרוני.
"אנחנו קרובים לחג החנוכה", אומרת פרץ, "והמכבים של היום הם חיילי צה"ל ותושבי הדרום. אנחנו נלחמים כאן על ילדינו. לא רוצים לכבוש עוד שטח, אלא בסך הכול רוצים שהילדים של אלירז וילדי ישראל כולם יחיו בשלווה".
בינתיים פרץ, המשמשת כמפקחת במחוז ירושלים של משרד החינוך, עסוקה בארגון פעילויות הפוגה לתלמידי הדרום. "פעם התווכחתי עם אלירז, מהי משמעותה של מסירות נפש", היא מספרת, "כשאמרתי שאוריאל מסר את נפשו, אלירז ענה ש'זו היתה מסירות נפש חד פעמית. את מוסרת את נפשך כל יום כדי לחיות'. ואני אומרת עכשיו שתושבי הדרום מוסרים את נפשם מדקה לדקה, כדי להמשיך לחיות בצל הדבר הזה".
לפנייה לכתב/ת 
