הפרפר הנצחי מאורס לאחרת! לבכות או לצחוק?
עידן היה בשבילי הבחור הזה שלא הצלחתי לגרום לו להתחייב, ה"פרפר הנצחי" שכל כך אהב נשים עד שלא יכול היה להחליט על אחת. הוא התייחס אלי מקסים אבל סירב למסד את הקשר. היום גיליתי שהוא מאורס לאחרת
"Idan is now engaged to Shirly". זאת ההודעה שהתנוססה השבוע בפינה הימנית של מסך הפייסבוק שלי. בחיי, לא ידעתי אם להיקרע מצחוק או לפרוץ בבכי.
עוד בנושא:
זה רק סקס: שוכבת עם היזיז עד שיגיע האחד
אז אנחנו יזיזים? אני לא יודעת מה אנחנו בעצם
עידן (שם בדוי), היה בשבילי הבחור הזה שלא הצלחתי לגרום לו להתחייב, ה"פרפר הנצחי" שכל כך אהב נשים, עד שלא יכול היה להחליט על אחת. הבעיה היא שעידן לא ניחן בתכונות הרעות האלה שהופכות גבר 'שחקן' למניאק. למעשה הוא ממש-ממש נחמד, ויש לו את היכולת לגרום לכל אחת להרגיש שהיא המיוחדת היחידה.
הכול או כלום
לפני כמה שנים זכיתי בעונג להיות אחת מאותן "יחידות מיוחדות", ולתקופה מסוימת זה אכן היה תענוג. היה לנו חודש של כיף, בו בילינו לילות ארוכים ואכלנו ארוחות בוקר מפנקות במיטה. אפילו אכלתי פעם ארוחה עם חבריו, וקיבלתי שלל הודעות חמודות במהלך היום, אך לאורך כל הזמן הזה לא נראו סימני מחויבות או מיסוד הקשר.
כשראיתי שאנחנו מבלים זמן רב ביחד ואני מתחילה לפתח רגשות, הגיעה שיחת ה"יחסינו לאן" הידועה לשמצה, או כמו שאני קוראת לשלב הזה - שלב ה-All In, מונח ידוע מעולם הפוקר. זהו ה'הכול או הכלום' שאחריו או שיוצאים מופסדים ללא פרוטה, או שלוקחים את כל הקופה. בדרך כלל, הימור מסוג זה מול גברים פרפרים כמו עידן, מסתיים בהפסד צורם לצד הנשי.
מהניסיון שלי ושל חברותיי לאורך השנים, בחור שלא מוכן להתחייב או שלא מוכן לקשר רציני, יעדיף להיפרד כידידים מאשר להפוך את הקשר למחייב עם אותה בחורה, גם אם כיף לו איתה מאוד. למה? התשובה לדעתי טמונה בהבדלים הבסיסיים בין המינים. כשאשה נמצאת עם מישהו זמן רב, מבלה איתו ימים כלילות, שוכבת איתו וישנה איתו ועוד כשהסקס טוב, היא נקשרת אליו.
לכן, גם אם בתחילת ההיכרות היא לא הייתה בראש של משהו רציני, באיזשהו שלב היא תפתח רגשות ותבקש למסד את הקשר. כך היה וכך יהיה. ככה אנחנו בנויות, וזה אפילו לא תלוי בגבר מסוים - אנחנו יכולות להיקשר גם לשימפנזה התאילנדית המצויה, אם נבלה איתה מספיק זמן, נשכב איתה מספיק פעמים ונרגיש איתה מספיק בנוח.
כיף לי איתך אבל אינני מאוהב בך
אבל גברים עובדים אחרת. יש להם יכולת לבלות עם אשה, לשכב איתה, לישון איתה כפיות ולנהל שיחות נפש, אבל לא להיקשר אליה ברמה שאנחנו נקשרות. הם יכולים למשוך ככה חודשים, ובתום התקופה עדיין להעדיף להישאר לבד מאשר להתחייב אלינו, בייחוד אם יוצב בפניהם אולטימאטום שכזה. ואכן, התשובה הכנה אך הכואבת שקיבלתי, הייתה בסגנון: "טייק איט אור ליב איט, זה מה יש".
כשהבנתי שאני יכולה להישאר בקשר יזיזות פלוס או לעזוב את הבחור לנפשו, בחרתי בדלת מספר שתיים, ובזה נגמר הסיפור. היו לו מספר מאהבות שבחרו בדלת הראשונה בתקווה ש"הן יהיו האחת שיגרמו לו לרצות להתחייב". אחת מאותן מאהבות הייתה הגברת שירלי (שם בדוי), ארוסתו היום. ולכן, באופן טבעי ברגע שראיתי את בשורת האירוסין, האינסטינקט הראשוני שלי היה לקנא בה. איך ייתכן שדווקא היא הצליחה לרתום אותו ואני לא? מה יש בה שאין בי?
אבל מהיכרות עם הסיפור אני יודעת, שהיא עברה איתו משהו כמו ארבע שנים של יזיזות ללא מחויבות, עד שהצליחה סוף-סוף להכניס אותו לזוגיות. לכן הופתעתי כל כך לשמוע את בשורת האירוסין. ואני שואלת את עצמי - האם ה״נחלה״ הזאת באמת שווה שנים קשר יזיזות שהיית רוצה למסד והגבר לא מעוניין בכך?
כשגבר שנמצא איתי בקשר כזה אומר לי שהוא לא מעוניין בזוגיות, זה משתי סיבות בלבד: או שהוא לא רוצה זוגיות בחייו כרגע בכלל, או שהוא לא רוצה זוגיות איתי, באופן ספציפי. שתי הסיבות לגיטימיות, אך מניסיוני - הן לא ניתנות לשינוי. המקרה של שירלי ועידן שייך לאותם מקרי קיצון חד פעמיים, שאינם מעידים על הכלל.
להיות האחת
במשך השנים ראיתי כל כך הרבה בנות מבזבזות חודשים ואף שנים מחייהן על קשרי ביניים כאלה ואחרים עם בחורים שבילו איתן שעות, אך לא רצו להתחייב. גם אם אותו בחור אמר להן את כל האמת בפנים והן ידעו בדיוק איפה הן עומדות, הן תמיד נשארו שם מסיבות כמו נוחיות ורגשות, ותמיד קננה בלבן התקווה והמחשבה ש"אולי מתישהו הוא יבין", "אולי איתי הוא ירצה" או התרוץ המוכר: "אבל זה לא רק סקס, אנחנו גם מדברים מלא וישנים כפיות". נכון, זה לא רק הסקס. אבל זה לא מספיק.
ואחרי שהבנתי את זה, לא רק שאני כבר לא מקנאה באותה שירלי, אני אפילו קצת מרחמת עליה ועל כל הבנות שנשארות בקשרים האלה בתקווה ש"אולי הוא ישנה את דעתו". גם אני הייתי פעם כזו. פעם הייתי מנסה ״לאלף״ ו״לביית״ בחורים שלא רצו בכך, בתקווה ש״איתי הם כן ירצו״. היום אני יודעת ומבינה שאני לא אהיה הבחורה הזאת, ואני גם לא רוצה להיות.
אילוף הסורר
אני לא רוצה לנסות "לאלף" בחור שלא מוכן לזוגיות, לא משנה אם הוא נראה כמו עוז זהבי, חכם כמו איינשטיין, מצחיק כמו סיינפלד והוא היחיד שגורם לי לגמור.
אני רוצה להיכנס לזוגיות עם מישהו שמוכן לכך ובאמת רוצה להיות שם, ובאמת רוצה להיות שם איתי. איזה מן קשר אוכל לפתח עם מישהו שעושה לי טובה שהוא נכנס לזה איתי? זוגיות זה דבר מספיק קשה בפני עצמו, אז עוד עם מישהו שלא רוצה בה?!
ועם ההבנה הזאת החלטתי שעם "בעיות משמעת" אני לא מתעסקת. אני לא רוצה לחנך, לביית, לאלף, להכריח או להציב אולטימאטומים לאף אחד. אם להיכנס לזוגיות, אז רק עם מישהו שמוכן לכך.
אני מקווה בשבילכן, בנות יקרות שלי שנמצאות במצבים האלו, שלא תרשו לעצמכן לבזבז עוד רגע קט על אדם שלא מעניק לכן את מה שאתן באמת רוצות. אבל אם כבר החלטתן לעשות זאת, תפסו שיחה עם שירלי, אולי היא תלמד אתכן איך עושים את זה. אני מהמשחק הזה פרשתי.
לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים
לדף הפייסבוק של עדי רם
לפנייה לכתב/ת 
