שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בלי חרדים וערבים. הזינוק במבחנים הבינלאומיים
    תלמידי ישראל טיפסו 17 שלבים במבחנים. יש מי שסבור שההישג כולו שלהם, אחרים תוהים אם הם אומנו במיוחד. דבר אחד בטוח: כ-22% מהתלמידים - חרדים, ערביי מזרח ירושלים ותלמידי חינוך מיוחד - כלל לא נכללו, שיא בין המדינות שנסקרו

    בניכוי החרדים ו(חלק מ)הערבים. אחרי פרסום ההישג המרשים של תלמידי ישראל במבחני המתמטיקה, המדעים והקריאה הבינלאומיים, רבים מבקשים ליהנות מהקרדיט, אבל יש מי שמרימים גבה לנוכח הזינוק המשמעותי במתמטיקה – מהמקום ה-24 ב-2007 למקום השביעי בשנה שעברה. נתון אחר מפחית גם הוא מההתלהבות: מעיון בדו"ח מרכז ההערכה שאחראי למבחנים, TIMSS & PIRLS, עולה כי כ-22% מאוכלוסיית התלמידים לא נכללו בהערכה. מדובר בחרדים, בערבים בבתי ספר במזרח ירושלים ובתלמידי החינוך המיוחד. אך לא בכך טמון ההסבר לשיפור, שכן גם בפעם שעברה הוחרגה אותה אוכלוסייה, בשיעור דומה.

     

    הנתונים: ישראל מקום 7 בעולם במתמטיקה, הפערים נשארו

     

    על פי דו"ח מרכז ההערכה, בסך הכול הוחרגו 22.6% ב-2011. ארבע שנים קודם לכן לא נכללו 22.8%. זהו נתון בולט במיוחד כשמשווים אותו עם שיעור ההחרגה במדינות אחרות. מיד אחרי ישראל ניצבת מבחינה זו ארה"ב, עם 7.2% החרגה. בשאר המדינות יש שישה אחוזי החרגה ופחות, ובכחצי מהן פחות משני אחוזים. אולם, כאמור, זה אולי נתון מדאיג בפני עצמו, אך אין זו הסיבה לשיפור. 

     

    שר החינוך מתגאה: זינקנו במבחנים הבינ"ל    (צילום:אבי חי)

    שר החינוך מתגאה: זינקנו במבחנים הבינ"ל    (צילום:אבי חי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ד"ר יורם הרפז, ראש התוכנית לארגון ותכנון מערכות חינוך במכללה האקדמית בית ברל, מעלה את האפשרות שהתלמידים הוכנו באופן ממוקד להצליח בבחינות. "לא יכולה להיות עלייה מהירה כזו. הייתה פה כנראה הכנה מאוד מכוונת ושיטתית לבחינה ואז הילדים אכן הצליחו, אבל בעיניי אין לזה שום משמעות".

     

    "אימון עוזר לשקף את היכולת האמיתית"

    פרופסור לאה קסן, נשיאת מכללת לוינסקי, סבורה אף היא שייתכן כי אימון תרם לשיפור ההישגים, אך רואה זאת כגורם חיובי. "אני חושבת שבמהלך השנים גם המורים לומדים כיצד לענות על השאלות הללו, ואז הם מאמנים את התלמידים. ייתכן שההישגים הנמוכים בשנים הקודמות נבעו מכך שהתלמידים לא ידעו כיצד לענות על השאלות, ואימונם בהחלט עוזר לשקף את היכולות האמיתיות שלהם".

     

    מה לא בסדר בנתונים? (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    מה לא בסדר בנתונים?(צילום: אוהד צויגנברג)

     

    נתניהו וסער מתגאים בהישגים (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    נתניהו וסער מתגאים בהישגים(צילום: אוהד צויגנברג)

    נציגי המורים, המנהלים והתלמידים זוקפים את ההישגים לזכותם. "נראה שאם מסמנים מטרה אז אפשר להגיע אליה, והדבר קרה לא מעט בזכות נחישותם של המורים שבעבר האשימו אותם בכישלונות החינוך", אמרה פרופסור ציפי לבמן, נשיאת סמינר הקיבוצים.

     

    אך גם לבמן הופתעה ונותרה חסרת הסבר לנוכח השיפור במתמטיקה: "קשה לי להאמין שמדינה שלמה יכולה לבצע קפיצת מדרגה כה גבוהה תוך זמן קצר ולהציג תוצאות טובות יותר מפינלנד, ארה"ב ואנגליה, שנחשבות למעצמות חינוך".



     

    הפערים עדיין גדולים

    על אף הקפיצה הגדולה בשלושת המקצועות בשני המגזרים, הן היהודי והן הערבי, וכן בכל הרמות הסוציו-אקונומיות, עדיין קיימים פערים בין שני המגזרים. "אי-שוויון הוא תמיד דבר שלילי, וכדי להגיע לצמצום הפערים צריך להשקיע הרבה יותר במגזרים החלשים. בארבע השנים הללו בהחלט נרשמה השקעה באוכלוסיות החלשות יותר, ומגמה זו צריכה להימשך", אמרה לבמן.

     

    פרופסור קסן סבורה שהפתרון לאי-שוויון נעוץ בגיל הרך. "כדי להתגבר על הפער בין יהודים לערבים יש להפנות יותר משאבים לגיל הרך וכך ליצור בסיס התחלתי שוויוני יותר".

     

    אריה לוקר, יו"ר איגוד המנהלים, התייחס גם כן לפער בין יהודים וערבים: "משרד החינוך השקיע בשנים האחרונות רבות בחינוך הערבי, והאוכלוסייה הערבית התחילה להתייחס יותר ברצינות לבית הספר. אני מקווה שבמבחן הבא יצטמצם הפער עוד יותר. לא צריך להיות שום הבדל בין המגזר הערבי למגזר היהודי".

     

     

    לוקר הוסיף כי רפורמת "עוז לתמורה", המאפשרת שעות לימוד פרטניות, צריכה להביא לצמצום הפערים הסוציו-אקונומיים. "אנו יודעים שהורים בעלי יכולת כלכלית שולחים את ילדיהם לשיעורים פרטיים, שמאפשרים את צמצום הפערים. ברגע שבית הספר מאפשר שעות פרטניות ניתן לצמצם את הפערים גם בקרב התלמידים שבאים מרקע סוציו-אקונומי נמוך".

     

    "מדובר בפרי עבודתם של המנהלים והמורים, וכמובן שצריכות להינתן המחמאות לשר החינוך שהחזיר חלק גדול משעות הלמידה לחטיבות הביניים", סיכם לוקר.

     

    גם מועצת התלמידים הארצית שיבחה את משרד החינוך. "ההישגים שהפגינו התלמידים הם תוצר של עבודה קשה שלהם ושל מוריהם, והם מהווים מקור גאווה למדינת ישראל כולה. יש לציין כי התוצאות נובעות באופן ישיר מתהליכים ארוכים שמבצע משרד החינוך זה שנים רבות, ושאנו זוכים להשתבח בתוצאותיהם כעת. המדד היחיד שנותר לנו להשתפר בו הוא הפער בין הישגי התלמידים היהודים לחבריהם הערבים, שנותר בעינו. אין לנו ספק שהמשך העבודה הקשה לצמצום הפערים יישא פרי".  

     

    "כאשר מציבים יעדים מדידים - יש הישגים"

    משרד החינוך לא התייחס באופן מיוחד להחרגה של חרדים, ערביי מזרח ירושלים וילדי החינוך המיוחד מההערכה, וזקף את ההישגים לזכות הצבת יעדים ברורים ופיתוח אמצעים להשגתם. "מדובר במדגם ענק של אלפי תלמידים שלמשרד החינוך אין כל השפעה עליו. הנתונים מעידים על היכולת של מערכת החינוך להצליח. כאשר מציבים יעדים מדידים - יש גם הישגים".

     

    מבחן TIMSS, המתקיים אחת לארבע שנים, בדק ידע במתמטיקה ומדעים של תלמידי כיתות ח'.

    במחקר השתתפו 240 אלף תלמידי כיתה ח' מ-42 מדינות ברחבי העולם. בישראל השתתפו בו 4,699 תלמידים מכיתות ח' מ-151 בתי ספר.

     

    מבחן PIRLS, המתקיים אחת לחמש שנים, בדק את הידע בקריאה בשפת אם של תלמידי כיתה ד'. המחקר מתמקד בבחינת מיומנויות הבנת הנקרא, השגת יעדי קריאה, התנהגויות ועמדות כלפי קריאה. במחקר השתתפו כ-255 אלף תלמידי כיתות ד' ב-45 מדינות ברחבי העולם. בישראל השתתפו בו 4,186 תלמידי כיתות ד' מ-152 בתי ספר.


    פורסם לראשונה 11/12/2012 23:34

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים