פאנק ג'וז
מסתבר שיש הרבה דרכים להיות יהודי. הסרט הדוקומנטרי Punk Jews עוקב אחר סיפורם של קהילות המבטאות את זהותן היהודית בדרכים לא מסורתיות
השאלה “מיהו יהודי?” מטרידה את בני השבט עוד מימי אברהם אבינו. “אברהם היה מנתץ אלילים", כותב סול סודין, מפיק הסרט Punk Jews, “הוא היה מנהיג שנאלץ לעזוב את בית אביו ולסלול את הדרך שלו לקדושה. אברהם היה לא רק היהודי הראשון, אלא גם הפאנק ג'ו הראשון".
הסרט הדוקומנטרי 'פאנק ג'וז' עוקב אחר תנועה חדשה ביהדות אמריקה. 'פאנק ג'וז' מספר את סיפורם של יהודי השוליים של שנות ה-2000, אלה אשר ממציאים מחדש את ההגדרה "מיהו יהודי?” .
על היצירה הקולנועית הבועטת אחראית קבוצת של יוצרים צעירים זוכי פרס האמי: הבמאי ג'סי זוק-מן, וזוג המפיקים אבן קליינמן וסול סודין.
אחד מכוכבי הסרט הוא ייץ ג'ורדן, אמן היפ-הופ הומוסקסואלי אפרו-אמריקאי, הידוע בשם הבמה שלו Y-Love, אה כן, הוא גם יהודי אורתוכדסי. לפני כארבע שנים הזמין Y-Love את החבר'ה לאירוע שישנה את חייהם. 'צ'ולנט' הוא לא רק התבשיל של סבתא לשבת ונשק כימי ידוע, אלא גם מסיבת אנדרגראונד שבועית שפתוחה לכל הנונקונפורמיסטים של היהדות. 'צ'ולנט' הוא מקום מפלט לצעירים יהודים רבים שלא מוצאים את מקומם בקהילותיהם. הם באים בשביל להתפרק. הם בשביל להתבטא. הם באים בשביל לחקור, להכיר ולשמוע יהדות חדשה. דרך מסיבות ה'צ'ולנט' הכירו היוצרים את הדמויות שבסרט.
לא קל להיות יהודי אורתודוכסי אפרו אמריקאי בברוקלין. “משה רבנו בכבודו ובעצמו לא היה מצליח להשיג דירה בברו פארק, בטח שלא עם אישתו הכושית מסודן", מסביר Y-Love עם חיוך ציני כאוב. מסתבר ש Y-Love לא לבד, יש היום קהילה מכובדת של יהודים אפרו אמריקאים וביניהם שייס ראשון, או בשם העט שלו 'מה נשתנה'. 'מה נשתנה' פונה בבלוג שלו לקהילה שסופגת "גזענות בריבוע", גם כי הם יהודים וגם כי הם שחורים. בניגוד ל Y-Love שעבר גיור, 'מה נשתנה' הוא יהודי אורתודוכסי דור חמישי. הוא אפרו אמריקאי משני הצדדים, הוא לא מאומץ, הוא לא אתיופי ואמא שלו יהודיה לגמרי. את הבלוג שלו החל לאחר מפגש חברתי בו גילה שהוא לא לבד, שיש עוד יהודים אמריקאים צעירים בדיוק כמוהו, לא לבנים. המטרה היתה לספק להם מרחב מפגש בו יוכלו לדבר, להחליף חוויות ומועקות וליצור קהילה יהודית חזקה מסוג אחר. 'מה נשתנה' הוא רק אחת משש הדמויות המוצגות בסרט. כולם יהודים בכל נפשם ומאודם שמחפשים את הדרך שלהם, כמו אברהם אבינו, ויוצרים קהילות חדשות של ילדים אבודים.
אז מה זה 'פאנק ג'וז' בעצם?
קליינמן: “לא כל הדמויות בסרט הן פאנקיסטים שמנגנים אקורדים משולשים במהירות האור. הסרט חושף קהילה שמבטאת את הזהות היהודית שלה בדרכים לא מסורתיות, ששואפת לשבור סטריאוטיפים חברתיים וללכת אחרי מה שהם מאמינים, גם אם כל העולם נגדם”.
סודין: בעיניי 'פאנק ג'וז' זה שם שחוזר על עצמו. להיות 'פאנק' זה להיות מחוץ לנורמה. כיום בארה"ב גם לבחור להיות יהודי זה לבחור לחיות מחוץ לנורמה”.
לאן הלאה?
קליינמן: “זה סרט של שעה, אין שום דרך שהיינו מצליחים לתעד תרבות שלמה של רנסנס, של התחדשות, שקורת בכל העולם. אין שום דרך לבטא את כולה בשעה אחת".
סודין: “צילמנו בסופו של דבר 12 דמויות, אותן צמצמצנו בקושי רב לשש, וככל שצילמנו הגיעו אלינו עוד ועוד סיפורים ואנשים מדהימים. החלום שלנו הוא כמו החלום של כל יוצרי קולנוע - שכל העולם יראה את זה. הייתי שמח אם נמצא את עצמנו מפיקים סדרה כמו 'עקרות בית אמיתיות' רק במקום עקרות הבית 'פאנק ג'וז אמתיים'. זה עתה סיימנו לחגוג את חג החנוכה, תקופה שבה אנחנו יוצאים מן החושך אל האור. אני מקווה שנמשיך להביא אור לעולם, נמשיך להפוך אותו למקום טוב יותר, ושתמיד נמשיך להיות פאנק ג'וז”.
קליינמן: “אמן”.
