מגע מלא
מתן גביש מאמן קרב מגע כבר הרבה שנים. בסטודיו שלו, 'קרב מגע אקדמי', במנהטן הוא מאמן בין השאר גם את שוטרי משטרת ניו-יורק
מתן העביר את האימון בעצמו בסיוע שני מדריכים נוספים. "מי כאן בפעם הראשונה?" הוא שאל. אני מביטה מסביב, חמישה עשר בנים וחמש בנות, כולם נראים לי די בכושר. יד אחת בלבד מתרוממת, והיא שלי. אני תוהה אם זה יקנה לי הנחה כלשהי, אם לחדשים האימון קל יותר, התשובה היא שבדיוק להפך.
גילוי נאות, את מתן אני מכירה מהתיכון, סיימנו את הלימודים בתיכון "חשמונאים" בבת ים ב-99', ואז נפרדו דרכינו. מתן סיים את שירותו הצבאי כקצין קרב מגע בסיירת אגוז ומיד אחר כך הגיע לניו-יורק. "היה לי כרטיס לשלושה חודשים והתאהבתי בעיר הזאת, ”אומר מתן, ”היו לי כמה הצעות עבודה בארץ, אבל החלטתי שאני רוצה להשאר כאן“. מתן השלים תואר בפסיכולוגיה ומנהל עסקים באונברסיטת קולומביה, וקיבל התמחות בחברת האחזקות "ליהמן ברדרס", כשכוונתו הייתה להשתלב בוול סטריט. במקביל, כדי לממן את מחייתו ולימודיו, עבד כמאמן אישי. ב-2008 עם פשיטת הרגל של "ליהמן ברודרס" ונפילת שוק ההון, נגוז גם חלום הוול סטריט של מתן.
"עשיתי שינוי כיוון ועברתי ללוס אנג'לס לשנה, אבל קרב מגע היה תמיד ברקע. חשבתי למה לי בעצם לא לעשות את מה שאני יודע הכי טוב. אומנויות לחימה וקרב מגע זה בדם שלי, התחלתי להתאמן כבר בגיל שש והשתתפתי בתחרויות מגיל צעיר. היו לי הרבה שנים של ניסיון ואהבה גדולה לתחום הזה. באותה תקופה כבר היו לי עשרות תלמידים אותם אמנתי באופן פרטי, אבל זו היתה פרנסה צדדית ועד אותו הרגע, לא חשבתי על קרב מגע בתור קריירה".
כשחזר לניו-יורק, התחיל מתן לאמן קרב מגע באופן מקצועי. תחילה היו בכיתה ארבעה אנשים, אבל עד סוף שנת 2010 היו לו מאות תלמידים ומקום חדש לאימון במידטאון מנהטן. החדר בו מתקיימים האימונים לא גדול במיוחד, אך מאובזר היטב בשקי איגרוף, בובות ושלל מגינים. יש גם מכשירים למי שרוצה להעמיק באימון. על הקיר הראשי תלוי בגאוה דגל ישראל ולצדו דגל ארה"ב.
קרב מגע, שהפך לטרנדי בארצות הברית לפני כעשר שנים, הוא שיטת הגנה עצמית חדשה יחסית שפותחה לפני כ-50 שנה על ידי אימי ליכטנפלד. ליכטנפלד היה אתלט יהודי שגדל בצ'כוסלובקיה בשנות השלושים והתמחה בהיאבקות ובאגרוף. כשעלה לארץ ישראל, הצטרף ליכטנפלד ל'הגנה', והחל ללמד שם את תורת הלחימה ללא נשק שהייתה ידועה אז בשם 'קפא"פ' (קרב פנים אל פנים). השיטה התבססה בעיקרה על לחימה במקל, איגרוף מערבי וג'יו ג'יטסו. עם קום המדינה הוא מונה למדריך הראשי של צה"ל לקרב מגע וכושר גופני. בשנות השישים, החל ליכטנפלד לגבש תורה מסודרת, שהתבססה על ניסיונו הרב. השיטה אומצה בהדרגה בצה"ל וביחידות מובחרות, וב-1970 העניק לה משרד החינוך הכרה רשמית כאמנות לחימה. כיום, קרב מגע היא אחת משיטות הלחימה המקובלות בעולם בקרב פנים אל פנים והיא אף אומצה על ידי כוחות לחימה במדינות נוספות.
בתחילת האימון מתן מסביר את כללי הבטיחות, ואנחנו מתחילים. נושא האימון היום הוא 'איך להשתחרר מחניקות'. אחרי 20 דקות של אימון אירובי ולמרות עידוד ועצות של המדריכים לי כבר אין אויר. וזו רק ההתחלה. לאחר הסבר, מגיע שלב התרגול, אנחנו מתחלקים לזוגות ומתחילים לתרגל. רוב המתאמנים הם בגילאי 20-35. ויקטוריה, הבחורה שאליה צוותתי, נראת לי מקצוענית אבל אני מנסה לא לתת לזה להרתיע אותי. האימונים הם מגע-מלא (פול-קונטקט) ובלי רחמים, רוב התנועות והמונחים חדשים לי לגמרי ולמרות זאת, אני מרגישה שזה זורם. הפידבק של המדריכים והאדרנלין, מזרימים לי כוחות מחודשים. למרות הפצרות של מתן בויקטוריה, אני מרגישה שהיא מרחמת עליי. מזל. בדיעבד הסתבר לי שהיא אחת משתי הבנות שמתן מאמן באופן אישי, ולמרות החזות הצנומה כביכול, ויקטוריה מתהדרת בשרירי בטן מרשימים. בנוסף לאימונים, היא גם משתתפת וזוכה בתחרויות MMA (אמנויות לחימה משולבות). "התחלתי להתאמן כאן לפני שנה", היא מספרת לי בסוף השיעור, "ולא עשיתי משהו דומה לזה בעבר. רציתי להוציא אנרגיה. גם אהבתי את מה שזה עושה לגוף שלי ואת הכישורים המעשיים שרוכשים פה".
יצא לך להיות בסיטואציות שנאלצת להגן על עצמך?
"למזלי לא, אבל יצא לי להגיע קרוב מאוד, כשהנשימה נעתקת והלב דופק. האימונים כאן בהחלט נותנו לי המון בטחון עצמי".
שוחחתי עם מתן בסוף השיעור.
מה לדעתך מושך את שאנשים לקרב מגע?
"במקום כמו בניו-יורק", אומר מתן, "אין אדם שלא מרגיש קצת מפוחד מדי פעם. זה איזור אורבני מאוד צפוף עם הבדלי הכנסה גדולים והאלימות קיימת. ניו-יורק נמצאת במקום גבוה בארה"ב מבחינת פשעים בנשק חם ובאלימות נגד נשים. הדבר הנכון לעשות, וזה גם מה אנחנו מלמדים את החניכים שלנו, הוא לזהות אלימות לפני שהיא מתרחשת ולהתרחק ממנה. החניכים שלנו יודעים את הסיכונים שבסיטואציות האלה ותמיד מנסים לברוח או לפתור את הקונפליקט בשיחה. אבל לעתים אתה מוצא את עצמך במצב שכל דרכי הפתרון האחרות נכשלו ואתה חייב להגן על עצמך. כשאנשים חושבים על הגנה עצמית, רבים חושבים על אומנויות לחימה. אלא שאומנויות הלחימה המסורתיות, כמו קרטה או ג'ו ג'יטסו, לא מתאימות לרחוב, הן בנויות יותר לאולם הספורט ולמפגני ראוה. כמו כן, כדי להתמקצע, צריך להתאמן זמן רב, 10-15 שנה ולרובנו אין את הזמן הזה. קרב מגע נותן פתרון מהיר במצבים בהם נדרשת הגנה עצמית מיידית. התנועות הן מאוד אינסטינקטיביות והעבודה מתמקדת בנקודות תורפה; בעיטות למפשעה, תחיבת אצבעות לעיניים וכו. לא צריך כח פיזי גדול כדי להדוף את התוקף אם עובדים על נקודות אלה, לכן, אפשר לראות תוצאות תוך זמן קצר".
כמה קצר?
"אני מאמין שבסיום תוכנית אימונים של ארבעה עד שישה חודשים, אתה נמצא במקום אחר לגמרי מבחינה היכולת להגן על עצמך. זה כמובן לא פוליסת ביטוח, אבל זה בכל זאת מעלה את הסיכוי שלך לשרוד במצבים אלימים".
בנוסף לאימונים של אנשים פרטיים, מתן עובד גם עם כוחות הביטחון האמריקאים, בינהם יחידת ה- Army Rangers של צבא ארה"ב, Navy Seals של חיל הים וה-NYPD.
איך הגעת לעבוד עם משטרת ניו-יורק?
"דרך הדלת הראשית" מתבדח מתן. "קבעתי פגישה עם מפקד יחידת האימונים במשטרת ניו-יורק, הראתי לו למה לדעתי שיטת האימונים שלהם נכשלת ולמה שוטרים רבים נפגעים בתפקיד. הייתה להם בעיה בזמנו, ששוטרים רבים התקשו לשמור על הנשק שלהם במצבי עימות. הם מאוד אהבו את הפתרונות שלנו."מאז, ספר ההדרכה של משטרת ניו-יורק השתנה בהתאם לתוכנית אימונים של 'קרב מגע אקדמי' ומתן מאמן את סגל המשטרה באופן קבוע.
בזכות המוניטין והניסיון הרב שלו, זוכה מתן בלא מעט עניין מצד התקשורת האמריקאית. הוא צוטט בניו-יורק טיימס, וושינגטון פוסט, וומנס דיי ועוד. בנוסף גם הוזמן להופיע בתוכנית של אנדרסון קופר ובתוכניות של רשתות הטלויזיה FOX וCBS. בעקבות הופעתו בתוכנית בערוץ נשיונל גיאוגרפי, ששודרה לפני שבועיים, הוא קיבל הרבה תגובות חיוביות ובקשות לאמן במקומות נוספים בארה"ב. בנוסף למנהטן, מתן פתח לאחרונה סניף נוסף בניו ג'רזי.
"משנה הבאה," הוא מוסיף, "אני מתחיל תוכנית הכשרת מדריכי קרב מגע. לחבר'ה שלמדו תחתיי לפחות שנתיים, או לחלופין אלה שיש להם חגורה שחורה, תנתן אפשרות לעבור תוכנית אימונים מפרכת של 200 שעות, שבסיומה יוכלו לאמן תחת השם 'קרב מגע אקדמי'.
בניו-יורק פועלים כיום כעשרה מרכזים ללמוד קרב מגע, מה לדעתך מבדיל בינך לבין מקומות אחרים?
"רוב המרכזים האחרים, משתמשים בשיטה "מדוללת", הוא אומר, "אין מספיק אגריסיביות. אנחנו עובדים חזק ומחפשים דרכים יצירתיות לאתגר את הסטודנטים שלנו כדי להעלות את הרמה ולדמות מצבי אלימות אמיתיים. אצלנו מהיום הראשון נלחמים פול-קונטקט". האימרה הזאת מזכירה לי בדיחה ישנה שבה נתקלתי לפני השיחה עם מתן: בתחרות קרב מגע, הזוכה מקבל בתור פרס תשלום של החשבון מטיפול נמרץ, המקום השני מקבל כיסא גלגלים, והשלישי - לוויה חינם. יש בבדיחה הזאת כנראה קרטוב של אמת - בקרב מגע אין חוקים או מעצורים.
מה התוכניות לעתיד?
"אנחנו מתחילים לעבוד בעולם. חזרנו לפני כמה שבועות מרוסיה שם אימנו את כוחות הביטחון המקומיים."אימוני חוץ במינוס 25 מעולות צלסיוס עליהם התעקשנו", מספר מתן, "היו בהחלט חוויה. על הפרק עומדים גם אימונים בסין וגם באפריקה".
קשה לי שלא להתרשם מהתאוזה והשגים הרבים של בן כיתתי לשעבר, הנחישות והמקצועיות שלו בהחלט מעוררים השראה. לסיום אני שואלת אותו האם מתכוון להעתיק את 'קרב מגע אקדמי' לארץ.
"אני מבקר את המשפחה והחברים בארץ לפחות פעם בשנה ובדרך כלל משלב גם אימונים עם היחידה שלי, והבולשת. אבל פתיחת 'קרב מגע אקדמי' לא עומדת כרגע על הפרק. לפתוח עסק בארץ זה כאב ראש. כדי להצליח צריך לעבוד קשה לא משנה איפה אתה נמצא, אבל אני מאמין שפה בארה"ב, העבודה הקשה הזאת לוקחת אותך רחוק יותר. אני מאוד אוהב את הארץ והמשפחה שלי מאוד חסרה לי, אבל אני מרגיש שהמקום שלי כרגע הוא פה. ההתחלה שלי לא היתה קלה, העסק דורש המון הקרבה של זמן, כסף ומערכות יחסים. אבל ברגע שאתה מבין מה אתה אוהב לעשות ושאתה טוב במה שאתה עושה, אסור לך להפסיק לדחוף את עצמך".
בסוף האימון אני מרגישה כמעט את כל השרירים בגוף ויש אפילו סימנים כחולים. ולמרות זאת, להפתעתי, אני מוצאת שנהנתי מאוד. בירידה לרכבת התחתית בדרך הביתה אני מרגישה מלאת אנרגיה, וצצה גם תחושת ביטחון עצמי שלא היתה שם קודם, אני בהחלט מתחילה להבין מה מושך אנשים לקרב מגע.
לפרטים נוספים: www.kravmagasolutions.com
