נפטלין ונפתלי
כמו מפא"י בשעתה, כך הליכוד הולך כיום לאטו לבית-האבות הפוליטי, כשרוב מצביעיו עושים זאת רק מכוח ההרגל
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
זה היה, לדעתי, אחד המאפיינים הבולטים של מערכת הבחירות 2013: הליכוד נמס, מתנדף, מתרחק מהלבה הרותחת של הישראליות החדשה. הוא לא היה שם. אנשים צעירים שזו הצבעתם ראשונה או שנייה אפילו לא שוקלים להצביע ליכוד. רבים מהם מתלבטים בין יש עתיד לבית היהודי, מה להם ולנתניהו נטול הכריזמה והנפוח מחשיבות עצמית? הבסיס האלקטורלי של הליכוד, מעמד המקופחים שמנחם בגין השכיל לרתום לתנועת החירות, הצטמצם מאוד בגלל ההזדקנות והעלייה ברמת החיים. לליכוד מצביעים ב־2013 בעיקר מבוגרים שנושאים עדיין סימנים של אותו הקיפוח. מצביעים מכוח ההרגל.
במערכות בחירות קודמות הצליח הליכוד להלהיב את אוהדיו באמצעות ססמאות נגד השמאל. הפעם השמאל המפוצל לא גיבש עמדות מדיניות ברורות ואכזב כיעד למתקפת תעמולה אימתנית. בחפשו מוטיב מלכד ומלהיב שיעיר איכשהו את השטח, פתח מטה הבחירות של הליכוד במסע נגד הבית היהודי ונפתלי בנט. המסע נכשל טוטלית; הליכודניקים בשכונה שלי לא הבינו אותו. מה פתאום האויב מימין, האויב הרי משמאל, לא? שאלו בתימהון. הייתי בין הבודדים שהעלו על נס את שיקול דעתו של נתניהו מול המצע ההרפתקני של בנט. אבל בנט בכלל לא קיצוני, פסקו. כן, זה היה מלכתחילה קרב אבוד בין המפלגה של נפתלי לבין המפלגה של נפטלין.
על הרקע העגום הזה ניסיונות ההחייאה של הליכוד הישן,
באמצעות שרית חדד או באמצעות משה כחלון, נראים די מגוחכים. מעמד הביניים התחתון, שממנו שאב הליכוד בעבר את כוחו, לא קיבל מממשלת נתניהו המכהנת שום דבר. היישום החלקי של המלצות ועדת טרכטנברג לא שיפר את רמת חייו. ייקור הדיור הרחיק אותו מחלום הנדל"ן. דבר אחד בלבד היטיב עם המעמד הזה: הוזלה של שיחות סלולריות, שבה נאחז נתניהו כקרש הצלה.
בחירות 2013 הן לפיכך רק מבוא, חזרה חלקית לקראת הבחירות של 2015-2014 שבהן יתמודדו על הרכבת הממשלה אנשים חדשים, כוחות חדשים והנהגות חדשות. חלקם התחילו להתגבש ולהתעצם כבר לקראת "בחירות הביניים" הנוכחיות. הליכוד הזדנב מאחוריהם, חמוש רק בטלפון סלולרי. אבל כמה רחוק אפשר כבר לרכוב על גבו של הסלולרי?
לפנייה לכתב/ת 
