שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הליכה לקיסריה: מישוב ימי קטן לעיר נמל מפוארת
    שיא פריחתה של קיסריה היה בתקופה הרומית-ביזנטית, שבה על שרידי יישוב פיניקי קטן ייסד המלך הורדוס עיר נמל רומית מפוארת: ההיפודרום, התיאטרון, בתי המרחץ ועוד. הצעה לטיול

    קיסריה ידעה תקופות של פריחה ושגשוג, אך גם תקופות של הרס ושקיעה. שיא פריחתה היה בתקופה הרומית-ביזנטית, שבה על שרידי יישוב פיניקי קטן ייסד המלך הורדוס עיר נמל רומית מפוארת.

     

    הורדוס ידוע במפעלי הבנייה הרבים והמרשימים שלו כגון שיפוץ והרחבת בית המקדש (עליו נאמר "מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו"), הרודיון, מצדה ורבים אחרים.

     

    הסיור בקיסריה הוא הזדמנות נפלאה להתרשם מיכולתו של הורדוס "הבנאי" . כאן בנה הורדוס נמל מלאכותי גדול ומוגן שהיה הבסיס הכלכלי של העיר שפרחה בחולות הים. היו בה, בקיסריה, כל המרכיבים הדרושים לעיר רומית המכבדת את עצמה: מערכת רחובות שניבנו שתי וערב ויצרו גושי בניינים ריבועיים, תיאטרון, היפודרום, מקדשים, אספקת מים סדירה, מזרקות, שירותים ציבוריים ועוד.

     

    מהשער המזרחי ונעלה לראש הגבעה עליה נבנו המקדשים. העיר קיסריה נבנתה בשטח מישורי, אך נהוג היה לבנות מקדשים במקום גבוה הבולט מעל סביבתו. לכן נבנתה במקום גבעה מלאכותית שבבסיסה עמדו הקמרונות של מחסני הנמל. על גבי הגבעה נבנה מקדש שהוקדש לקיסר אוגוסטוס ולאלת העיר רומא. מבימת המקדש ישנה תצפית יפה על נמל קיסריה.

     

    להתרשם מיכולתו של הורדוס "הבנאי". בית מרחץ בקיסריה (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    להתרשם מיכולתו של הורדוס "הבנאי". בית מרחץ בקיסריה

     

    חלון אל תרבויות מעבר לים

    בתקופה הרומית נבנו רוב הנמלים במפרצים טבעיים המספקים הגנה. לא כן בקיסריה. הורדוס בנה כאן נמל מלאכותי-מפעל הנדסי מורכב שבמהלכו נבנו מזחים ושוברי גלים בים הפתוח. אלה יצרו נמל שהגנתו מלאכותית. המזחים היו רחבים, מוצקים ומוגנים דים כדי שיוכלו לשאת עליהם את רוב פעילות הנמל. שירותי הנמל והמיסוי היו הבסיס הכלכלי להחזר ההשקעה העצומה שבבניית הנמל ואף הגדילו את הכנסותיו של הורדוס.

     

    חיי המסחר, היבשתי והימי כאחד, היו גורם מרכזי בהוויית תושבי קיסריה. כעיר נמל שימשה קיסריה חלון אל התרבויות שמעבר לים. סחורות יבוא הגיעו דרכה לארץ ישראל מכל אגן הים התיכון, ודרכה יוצאו סחורות שבהן התפרסמה ארץ ישראל. במשך השנים שקע הנמל וכיום הוא נמצא מתחת לפני הים. ממקום התצפית אפשר להבחין בקווי המתאר הכלליים של הנמל הנראים כצללים כהים בתוך המים.

     

    מהעיר הצלבנית נצא דרך השער הדרומי ונלך לאורך הטיילת לכיוון דרום. הטיילת מהווה מפגש יפה בין ערכי טבע לערכי מורשת. ממערב הים וממזרח עתיקות קיסריה. לעינינו נגלה ההיפודרום - זירה המתאימה למרוצי סוסים. עם סיום בניית קיסריה נערכו בעיר חגיגות מפוארות שהוקדשו לקיסר אוגוסטוס, ושהיו מיועדות להתקיים כל שנה חמישית.

     

    החגיגות כללו מירוצי סוסים, הצגת חיות פרא, התגוששות של גלדיאטורים ותחרויות אתלטיקה ומוסיקה. כאן גם נולד המנהג הממשיך להתקיים באירועי ספורט עד היום: הורדוס הוא זה שהגה ויסד את המקום השני והשלישי בתחרויות.

    שרידים ארכאולוגיים בגן לאומי קיסריה (צילום: גבי סלומון, רשות העתיקות) (צילום: גבי סלומון, רשות העתיקות)
    שרידים ארכאולוגיים בגן לאומי קיסריה(צילום: גבי סלומון, רשות העתיקות)

     

    הים משמש כתפאורה טבעית

    בתקופתו של הורדוס לא היה האגף המערבי של ההיפודרום בנוי. הצופים ישבו אל מול הזירה כשהים משמש להם כתפאורה טבעית יפהפייה. האגף המערבי נבנה מאוחר יותר במטרה להגדיל את מספר מקומות הישיבה.

     

    בסוף המאה הראשונה, או בראשית המאה השנייה לספירה, נבנה היפודרום גדול יותר במזרח קיסריה, והופסק בהדרגה השימוש בהיפודרום החוף. כיום שבה רשות הטבע והגנים ומפיחה רוח חיים בהיפודרום על ידי מופעי סוסים ואירועים נוספים.

     

    מההיפודרום והטיילת נעלה לרחבה המוקפת בעמודים. זוהי חצר פנימית שסביבה היו שתי קומות אירוח ומגורים. אולם, זוהי רק תוספת לארמון המפואר שנבנתה כנראה לקראת חגיגות חנוכת העיר.

     

    הקרדו בעיר העתיקה של קיסריה (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    הקרדו בעיר העתיקה של קיסריה

     

    ארמונו של הורדוס או ארמון הנציבים?

    הארמון עצמו, המכונה ארמון השונית, נבנה על גבי חצי אי הבולט לתוך הים. במרכזו הייתה בריכת מים מתוקים לשחייה ורחצה. כיום ניתן לראות רק שרידים מארמון מפואר זה שרובו נהרס במהלך השנים: ריבוע חצוב בסלע הכורכר שבים. אלו הם שרידי בריכת השחייה.

     

    בין הארכיאולוגים ישנו ויכוח האם זהו ארמונו של הורדוס או ארמון הנציבים ששלטו בארץ אחריו. מצד אחד בניית ארמון על בליטת סלע בים אכן תואמת את אופיו הנועז של הורדוס, ומבנה הארמון דומה לארמונות אחרים של הורדוס.

     

    מצד שני, קשה להאמין שהורדוס החשדן יבנה ארמון פרטי קרוב כל כך להיפודרום ותיאטרון אליהם הגיעו רבבות אנשים. לכן חלק מהחוקרים סבורים שבמבנה זה התגוררו הנציבים הרומיים, שהעדיפו כמובן את תפנוקי קיסריה וזוהרה על פני ירושלים הדתית והקודרת.

     

    ה"אמפי של קיסריה"

    מארמון השונית נלך בשביל דרומה ומזרחה ונגיע לתיאטרון. מדי פעם מתפרסמים בעיתונים מופעים שונים המתקיימים ב"אמפי של קיסריה". למעשה מדובר בתיאטרון, שבו מסודרים המושבים בחצי עיגול מסביב לבמה ולא באמפיתיאטרון שהוא מבנה עגול לגמרי (כדוגמת הקולוסיאום ברומא).

     

    התיאטרון שבו היו אלפי מושבים שימש להצגת קומדיות, דרמות ועוד. המופעים, שיועדו לעשירים ולפשוטי העם כאחד, נערכו בשעות האור והיוו בילוי של יום שלם.

     

    אם נשאר לכם זמן ואתם קרובים לשעת השקיעה מומלץ לקפוץ לחוף הקשתות ולראות דרכן את השמש שוקעת בים ואת הקשתות נצבעות באדום...

     

    בשבוע שמירת הטבע הנוף והמורשת תוכלו להכיר מקרוב את דמותו המרתקת של הורדוס ולשמוע על מפעלי הבניה המפוארים שלו בדרך חוויתית ומשעשעת לכל המשפחה. אתם מוזמנים להצטרף לחוויה, ללא תשלום נוסף על דמי הכניסה!

     

    "חיים שכאלה" למלך הורדוס בארמון המלכותי

    מי היה הורדוס? גאון או משוגע? מלך היהודים או עבד הרומאים? על כל אלו ועוד במסע ססגוני ומצחיק אל העבר עם המלך ודמויות מעברו העשיר

    היכן: גן לאומי קיסריה

    מתי: שבת 2.3 בשעה 11:00

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כל המרכיבים הדרושים לעיר רומית. קיסריה
    צילום: זיו ריינשטיין
    מומלצים