שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    קיסריה: לחם ושעשועים - ערוץ החיים הטובים

    הרבה לפני שקיסריה הפכה מעוז זמרי ישראל, היא היתה עיר שעשועים מודרנית עם נמל מפואר, רחובות צולבים עם חנויות ובתים פרטיים עם ג'קוזי ועיצוב חדשני. סיור בניו יורק של פעם

    "הרומאים באים הרומאים

    כי את קיסריה הם אוהבים

    עם חנית ועם כידון

    הם הקימו תיאטרון

    עם סוסים ואריות

    זה נמצא בעתיקות

    הרומאים באים הרומאים"

     

                 (מתוך "הרומאים באים", מילים: יגאל בשן ואבי דור)

     


     

    לחם ושעשועים (בלטינית: panem et circenses) - זה כל מה שנדרש לפני 2,000 שנה בכדי למנוע מההמון להתעסק בפוליטיקה בתקופה הרומית. את המסורת שכללה קרבות גלדיאטורים בחיות טרף ובינם לבין עצמם, ייסד במאה הראשונה לפנה"ס הקיסר אוקטביאנוס, a.k.a אוגוסטוס קיסר. מעניין אם "לחם ושעשועים" היו מספיקים לנו גם היום?

     

    כך או כך, מי שאימץ את השיטה האכזרית (אך גם היצירתית) הוא המלך-בנאי, הארכיטקט הבלתי נלאה, גאון הבנייה - הורדוס, שהמשיך את הרעיון של פטרונו, אוגוסטוס, ויישם אותו בעיר המפוארת שבנה וקרא על שמו של אוגוסטוס - קיסריה.

     

    עיר הנמל, שידועה לרובנו כ"עיר הגולף" ועירם של לא מעט "טחוּנים בכסף", נוסדה בין השנים 10-22 לפנה"ס ובכלל לא עבור היהודים שגרו באותה תקופה בארץ ישראל, אלא עבור אוכלוסייה פגאנית (רחמנא ליצלן) שתהיה נאמנה לו, עת שלט באזור.


    לא נוסדה עבור יהודים. מסגד על קו החוף בקיסריה (צילומים: זיו ריינשטיין)

     

    קיסריה של העת העתיקה היא ניו יורק של היום: עיר חדשנית, עם רחובות (קרדו ודקומנוס) מצטלבים (אורתוגונליים) בעלת מתקני שעשועים, בתי מרחץ, תיאטרון, היפודרום ענק וגולת הכותרת - נמל מזחים משוכלל, הראשון מסוגו בים התיכון.

     

    הנמל נבנה בטכנולוגיה מיוחדת של ניצול אפר וולקני (פוֹצוֹלָנָה) שהובא מהעיר פוציולי שליד נאפולי, שתכונתו היא הפיכתו לבטון במגע עם מים. כה גדול היה הנמל (אורכו 800 מטר, רוחבו 600 מטר) עד שיכלו לעגון בו כ-100 ספינות גם יחד.

     

    הנמל (שהורדוס במסגרת החנחונים לאוגוסטוס קרא לו סֶבַסְטוֹס - כלומר, "המזהיר") נבנה כתחנת ביניים לספינות שיצאו מאלכסנדריה שבמצרים, עמוסות חיטה (כאמור, לחם ושעשועים), לכיוון רומא ועצרו אצל הורדוס למנוחה או תיקונים בספינות. בינתיים, הורדוס עשה עליהם כסף: הקים להם מלונות, בתי מרחץ, סיפק שעשועים ושאר בילויים שמציעות כיום ערי נמל, רק שאז היה הרבה יותר פרוע ועם פחות בגדים.


    העיר נבנתה בצורה של רחובות צולבים, כמו בניו יורק. הקרדו

     

    מי לא רוצה ג'קוזי פרטי בבית?

    אחד מהמפעלים החשובים בקיסריה, שאת שרידיו ניתן לראות עד היום בצורה טובה, הוא מערכת המים. אמות המים (אקוודוקטים) שהובילו מים מבארות ומעיינות קטנים (כ-3,000!!) שבאזור החוף והשרון אל עיר הנמל, תיפקדו עד המאה ה-13 לספירה עם תחילת שלטונו של בייברס הממלוכי.

     

    בחפירות ארכאולוגיות באזור נחשפו שלוש אמות מים, שאת הראשונה (A או הגבוהה) נהוג היה לשייך לתקופתו של הורדוס (מת ב-4 לספירה) והיא הובילה מים מאזור שוני שליד בנימינה, אולם עם הזמן התגלו ממצאים ששייכו אותה לתקופה מאוחרת יותר - תקופת הנציבים (66-6 לספירה).

     

    בתקופה הביזנטית (638-324 לספירה) נבנתה על ידי הקיסר הדריאנוס אמה נוספת (B) שהובילה מים מנחל התנינים ושימשה כגיבוי ותגבור לאמה A. מאוחר יותר בתקופה הביזנטית, בוטלה אמה B ונבנתה במאה ה-7 אמה קטנה יותר - C.


    האמה לאורך חוף הים שהובילה מים לקיסריה. הבנייה פשוט מרשימה

     

    ולמה כל כך הרבה מים אתם תוהים? ובכן, על ג'קוזי פרטי בבית שמעתם? מסתבר שלא אנחנו המצאנו את מנעמי החיים. עשירי קיסריה (שאת צאצאיהם אפשר לראות עד היום), וביניהם הורדוס שבנה לו בריכה גדולה מוקפת חומה על הים ליד ארמונו, נזקקו למים רבים לטובת בתי המרחץ שלהם, מזרקות נוי בחצרות הווילות הרומיות שלהם, בתי מלאכה וכמובן עבור ה-המצאה של אז: לַטְרִינָה, או במילים פשוטות יותר - שירותים ציבוריים עם מים זורמים.

     

    לטרינות כאלו נבנו בסמוך להיפודרום בקיסריה ובכל בתי המרחץ בעיר. האנשים שהטבע קרא להם, נהגו לשבת זה לצד זה על מבנה אבן דמוי ספסל, ומתחתיהם חור (מעין "בול פגיעה" כמו שיש בצבא) ומתחת לרגליהם תעלה ובה מים זורמים שהובילו את ה- @#&$% לתוך ניקוז מרוכז.


    תוך כדי, אפשר לקרוא משהו. הדגמה של שימוש בלטרינות


    לא אנחנו המצאנו את הג'קוזי הביתי. בית מרחץ רומי בקיסריה

     

    קיסריה נותנת 'פייט' לי-ם כעיר בירה

    אבל המים, או יותר נכון מי הים בשילוב גורמים אחרים, הם גם מה שהחריב את הנמל לאחר מאה שנות קיום. התשתית החולית של קרקעית הים לא יכלה לשאת את משקל הבנייה, וזרמי המים וסערות בחורף גרמו להתנזלות - בריחת החול מתחת למזחים - וכך התפרק הנמל. שרידים ניתן לראות עד היום בצלילה.

     

    גם הורדוס התפרק ומת, כאמור, ב-4 לפנה"ס. שלטונו הועבר לבניו ארכלאוס, הורדוס אנטיפס ופיליפוס, ומשנת 6 לספירה ישבו בקיסריה נציבים נחותים ממעמד הפרשים שבעיקר דאגו לתחת של עצמם וגבו מסים כבדים מהאוכלוסייה. מסוף חורבן בית שני הפכה קיסריה למרכז אדמיניסטרטיבי, על חשבון ירושלים, והיתה לעיר בירה של פרובינקיה יהודה עד 640 לספירה.

     

    קיסריה אומנם נבנתה עבור נוכרים, אך חשיבותה ליהודים היא רבה. באמצע המאה ה-1 לספירה מחצית מאוכלוסיית העיר היתה יהודית, קמו בה מרכזים תורניים חשובים והוקמו בה לפחות שני בתי כנסת. אין ספק שהיהודים גם סבלו לא מעט מגזרות כלכליות קשות שהונחתו עליהם מצד הרומאים, כמו גם ויכוחים קשים עם גויים שונים, אבל בסך הכל חיו בה לא רע.


    המזח המפואר התפרק אחרי מאה שנה. דייג על שרידי נמל קיסריה

     

    האריכאולוגיה בקיסריה פשוט מרשימה. לאן שלא תלכו בגן הלאומי, תפגשו את "הצעקה האחרונה" בכל הנוגע לעיצוב ארכיטקטוני ובנייה מפוארת שתכליתה "ערוץ החיים הטובים". פסלי שיש של דמויות אליליות מפורסמות, כמו דיוניסוס (אל היין והפריון), אסקלפיוס (אל הרפואה) ואפילו אפולו מעטרות את המקום, כמו גם כותרות קורינתיות משיש, סרקופגים יפהפיים וגמלונים וכרכובים מהתקופה הביזנטית.

     

    ואי אפשר בלי התיאטרון המפורסם, זה שכיום משמש בעיקר לקהל של אייל גולן ואל המוזיקה - שלמה ארצי. המקום שהפך למושא הערצתם של זמרי ישראל, והתובנה המוטעית שאם לא עשית קיסריה - אתה לא נחשב, הוא באמת מבנה מרשים ביופיו שבעבר היתה לו תכלית אחרת.

     

    התיאטרון שהוקם בימי הורדוס, עבר שיפוצים ושינויים אחרי מותו ונבנה על קמרונות ולא היה פתוח לנוף הים, כפי שהוא כיום, אלא היה לו קיר סוגר שנקרא סְקֶנֵפְרוֹנְס, ועל הבמה (בלטינית פרוסקניון) נערכה ההצגה.

     

    מתקן שעשועים נוסף שנחפר ב-15 השנים האחרונות, הוא ההיפודרום (היפוס=סוס, דורום=ריצה), ששימש למרוצי מרכבות שסבבו כשבע פעמים בטרם הוכרז המנצח, כשבדרך היו התרסקויות של סוסים ומרכבות. אומנם לחם ושעשועים, אבל בקיסריה התנהג כרומאי. רוצה אומר: אם אין דם זה פשוט זה לא זה.


    הרבה לפני שלמה ארצי, הוצגו כאן מחזות. התיאטרון הרומי

     

    • בפעם הבאה: בעקבות הנבטים במדבר

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מגוון פסלי אלילים שהשתמרו. דיוניסוס
    צילום: זיו ריינשטיין
    הורדוס בנה לתפארת. שריד מכרכוב רומי בקיסריה
    צילום: זיו ריינשטיין
    האקוודוקט שהוביל מים לעיר. מומלץ לטייל לאורכו
    צילום: זיו ריינשטיין
    מומלצים