שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גם לכם מגיע: מה הסוד להורות טובה ורגועה יותר
    מהרגע שאנחנו קמים בבוקר ועד שאנחנו עוצמים את העיניים היום שלנו מלא במשימות הוריות: להסיע ולהחזיר, לקנות, לדאוג, לסדר, לשחק, לחנך ועוד ועוד ועוד. ואיפה בכל הבלגן הזה נשאר זמן בשבילנו? אלי זוהר ניב מעניקה להורים (ולילדים) את המתנה הטובה ביותר לכבוד יום המשפחה: עוד קצת זמן לעצמם

    מהרגע בו אנו הופכים להורים מושג הזמן מקבל איכות אחרת לגמרי. כל דקה מחושבת, כל מהלך מתוכנן: מתי אצליח לשבת בנחת ולאכול ארוחה מסודרת? מתי אתקלח ללא הפרעה? באיזה חלק של היום אוכל "לגנוב" איזו שעת שינה טובה? מתי יהיה לי זמן להחזיר טלפון לחברה הכי טובה שלי שמחפשת אותי כבר כמה ימים, ללכת למספרה, לצפות בסדרה האהובה עליי שאני מקליטה בדבקות ולא מגיעה אליה, את הספר שהתחלתי לקרוא בהריון של הגדולה, לסיים את העבודה האחרונה של התואר? הזמן כה קצר והמלאכה (והרצונות, הצרכים) - כה רבה.

     

    כשאנחנו הורים לפעוטות בגיל הרך (שבהרבה מובנים הוא גיל די קשה, אם חושבים על זה), כל כמה ימים נתפסים בעינינו כ"תקופה": "עכשיו הוא בתקופה שהוא לא מצליח להירדם בצהריים" (דהיינו- ביומיים האחרונים) או "עכשיו היא בתקופה שהיא רוצה המון על הידיים" (כן, אתמול היה נורא ואיום). כשהם בוכים זה נראה לנו נצח (אפילו שהשעון מראה שחור על גבי לבן שעברו בקושי חמש דקות), וכך גם כשהם מתעקשים, מתווכחים איתנו וכועסים עלינו.

     

    כתבות קודמות של אלי זוהר ניב בערוץ הורים:

    חו"ל, סמארטפון ועכשיו מה? תפסיקו לקלקל אותם!

    זה תלוי רק בכם: כך תגדלו ילד שמאמין בעצמו

    לא מה שחשבנו: למה כ"כ הרבה הורים מאוכזבים?

    רוצים שינוי: למה צריך הדרכת הורים לכולם - בחינם

     

    לעומת זאת, כשאנו מקבלים שעתיים "פס" מילדים, כל-כולו רק לעצמנו, הן חולפות להן ביעף, ממש כאילו היו דקות ספורות, מבלי שהספקנו לעשות רבע מכל מה שרצינו ותכננו.

     

    בשורה התחתונה, זמן הוא משאב יקר מפז וחשוב ביותר בחייו של ההורה המצוי.

     

    ומה הפלא שכך? משימת ההורות, גידול הדור הבא, על כל עשרות התפקידים הכרוכים בה, מצטרפת באופן טבעי ומיידי, בשנייה שבכורנו יוצאים לאוויר העולם, לרשימה ארוכה ומכובדת של כל התפקידים שמילאנו עד כה בחיינו: עבודה, לימודים, חברים, מימוש עצמי, משפחה מורחבת, אחזקת הבית. היא פשוט מתווספת, תוך כדי שהיא מצמצמת ומכווצת את כל העיסוקים האחרים שלנו. שלא נאמר - משתלטת.

     

    ואין טבעי מכך. הורות היא משימת חיים. תפקיד חשוב, משמעותי ומרכזי, הדורש מאיתנו רמה גבוהה מאוד של מחוייבות, מסירות ונתינה. במעבר חד, מעכשיו לכרגע, אנו מוצאים עצמנו אחראיים על יצור אנושי פצפון וחסר ישע שכל קיומו תלוי בנו. טוויסט ענק בעלילת חיינו, שינוי קיצוני של סדרי עולם.

     

    ברגע אחד הפכנו להיות המבוגר האחראי, וזה בהחלט מחייב להסיט הצידה את כל שאר עיסוקנו ולפנות מקום לרך הנולד,

    לשים עצמנו בסוגריים ולארגן מחדש את טבלת הזמן שלנו. ברגע אחד נוספו עוד כמה וכמה כדורים ל"ג'אגלינג" היומי שלנו, וזה בהחלט מאתגר. קשה לעמוד בלהטוטנות הזו לאורך זמן, כך שאין כל פלא שהכדורים נופלים ומתפזרים לנו מעת לעת.

     

    לכבוד יום המשפחה אני רוצה להעניק לכם באהבה רבה מתנה: עוד קצת זמן. עוד קצת זמן לביצוע משימות שדחיתם ודחיתם, שוב ושוב, שנשמטו ונזנחו בעייפות וחוסר אונים על הדרך. עוד קצת זמן לבלות עם הילדים, ליהנות איתם ומהם, במקום לנהל אותם מתחנה לתחנה, ממשימה למשימה. עוד קצת זמן לעצמכם, לכל אותם דברים שאתם כבר שנים רוצים לעשות - ולא מגיעים אליהם.

     

    "מאיפה נביא את כל הזמן הזה?", אתם שואלים בפליאה, והתשובה היא: ניהול זמן. כשאנחנו לא מנהלים נכון את הזמן שלנו, אנחנו "נתקעים" עם הרבה מאוד משימות לא גמורות, הממשיכות להעסיק ולהטריד אותנו (גם כשאנחנו לא עושים איתן שום דבר, זה פשוט ממשיך 'לגור' בראש שלנו ולהעיק עלינו). העומס הזה מאט את קצב "פס הייצור" ופוגע גם במשימות אחרות. ואנחנו? ממשיכים להתנהל באופן לא יעיל, מכבים שריפות, מנסים למשוך הלאה כאילו כלום, ומתפלאים, כן, ממש מתפלאים, בכל פעם מחדש, איך זה יכול להיות שגם הבוקר היה לנו בוקר נוראי ובקושי הצלחנו לצאת מהבית.

     

    ואיך לא יהיה? משפחה זה סוג של מפעל, וכדאי מאוד שזה יהיה מפעל המתפקד היטב. יש משימות לבצע, כשחלקן הגדול צפויות ושגרתיות. אז מה יותר מתבקש מלעצור לרגע ולעשות סדר בבלגן, לבנות סדר יום קבוע וברור, חוקים הגיוניים ועקביים, כך שכל אחד ידע מה תפקידו ומה עליו לעשות בכל חלק של היום?

     

    כשזה לא קורה, אנחנו מוצאים עצמנו רצים אחרי הילדים שלנו והזנב של עצמנו. שום דבר לא מתבצע בזמן, הכל נמרח על הרבה יותר שעות, חלק גדול מהיום אנחנו לחוצים, עייפים וכועסים, מרגישים שאנחנו עובדים נורא קשה ולא מספיקים כלום. הילדים שלנו, שבאופן טבעי מחוברים אלינו וחשים אותנו, נלחצים אף הם, תיפקודם מידרדר עוד יותר, מה שמעצים את הקושי גם בצד שלנו.

     

    ובתוך כל זה, איפה נשאר בכלל מקום לזמן של בילוי והנאה עם הילדים? "פאוזה" קטנה לעצמנו? רגע אחד לעצור ולקחת אוויר? להתמלא לקראת ה"סיבוב הבא"?

     

    והנה נוצר לו מעגל קסמים כאוב שכל בני המשפחה שבויים בתוכו וסובלים ממנו. אז מה עושים? איך יוצאים מזה? מה אפשר לעשות אחרת?

     

    1. יש לנו רק עוגת זמן אחת - ואיתה צריך לנצח

    הנה תרגיל מעניין. שרטטו עיגול גדול על דף חלק ועכשיו חלקו אותו ל"פרוסות", כשכל פרוסה מייצגת את נתח הזמן אותו אתם מקדישים לנושא אחד בחייכם: עבודה, תחביבים, מטלות בבית, הורות וכו'. איך נראית העוגה שלכם? האם התמונה שהתקבלה מפתיעה אתכם? כמה מקום יש בו לעצמכם "נטו"? האם ישנם חלקים שהייתם רוצים לשנות? להגדיל או להקטין?

     

    עכשיו אתם מוזמנים לעשות "מקצה שיפורים"- לשרטט עוגה שנייה בהתאמה למה שהייתם רוצים שיהיה. תלו את שני השרטוטים במקום בולט, ומדי פעם התבוננו בהם ובדקו את עצמכם - עד כמה אתם במקום הרצוי לכם.

     

    2. דרוּש סדר יום!

    שבו עם הילדים ושרטטו מערכת יומית ושבועית. מהם שלבי ההתארגנות בבוקר, איך נראה אחר הצהריים של הילדים שלכם, מתי רואים טלוויזיה ומתי עושים שעורים, באיזה יום אפשר להזמין או ללכת לחברים, מהי השעה הכי מאוחרת בה "סוגרים את הבסטה"? המערכת הזו תהיה "כוכב הצפון" שלכם ותשמור אתכם במסגרת. כל מה שצריך לעשות עכשיו זה להיות עקביים ולדאוג שזה יתקיים. פשוט.

     

    3. הפכו את משימות סוף היום לחלק מהבילוי שלכם

    ראשית חכמה, התחילו אותן שעה אחת קודם. עכשיו, כשיש לכם זמן והילדים עדיין לא "גמורים" מעייפות,

    האמבטיה יכולה להיות בילוי נהדר, שעת איכות אמיתית לכולם. כך גם ארוחת הערב יכולה לכלול את ה"לפני" ו"האחרי" כשכל אחד תורם את חלקו בהכנתה ובפינוי. הארוחה היא גם מפגש ולא ממהרים לסיים. בהמשך יישאר גם מספיק זמן לטקס לפני השינה, סיפור, שיחה, חיבוקים. הילדים יירדמו מסופקים ומוקדם יותר מהרגיל - והנה הרווחתם גם "זמן של גדולים" לסיום אופטימאלי של היום הזה.

     

    4. נגעת - סיימת

    כשאתם לוקחים על עצמכם משימה, לא משנה מהי ולְמה היא קשורה, החוק הבלתי מתפשר הוא: לא מפסיקים עד שרואים שינוי. זה יבטיח שלא תתחילו כמה וכמה משימות יחד ותותירו אותן עשויות חלקית מאוד על הדרך. כל המשימות החצי-עשויות האלה גובות, כאמור, "שכר דירה" ומבזבזות זמן ואנרגיה יקרים. עשו לעצמכם "סדר עדיפויות" וטפלו בכל פעם במשימה אחת, מהתחלה ועד הסוף.

     

    5. פחות טלוויזיה

    הרבה פחות. צפייה בטלוויזיה ממכרת. את זה כבר כולנו הבנו. קשה להתנתק מהריבוע האטרקטיבי הזה, ולא פעם, מבלי שבכלל נשים לב, נגזלות להן שעה-שעתיים מחיינו, תוך כדי זפזופ ובהייה. גם כאן חשוב להגדיר רצועת זמן, תוכנית מסוימת המעניינת אתכם, אולי משהו לכל המשפחה (והנה יש לנו גם בילוי משפחתי על הדרך), ולא תאמינו - אותו כפתור הפותח את הטלוויזיה יודע גם לסגור אותה!

     

    6. זמן זוגי

    הכי קל זה לשמוט את הזוגיות על הדרך. בסוף עוד יום מתיש של עבודה פרק א' ועבודה פרק ב', ועוד שלל אתגרים בין לבין, למי יש חשק וכוח? ובכל זאת, כשזה קורה אחת ל... ההרגשה היא פנטסטית. אז אל תאמינו למה שאמרו לכם על ספונטניות, זה לא יקרה אם לא תקבעו! יום בשבוע יציאה משותפת, עם או בלי חברים, וכל כמה חודשים סופ"ש נחמד נטול זאטוטים. חשוב-חשוב-חשוב וממלא בכוחות מחודשים. בדיוק כמו מקלחת בחורף: שה להיכנס, אבל כשכבר נמצאים שם - לא רוצים לצאת.

     

    7. על האצלת סמכויות שמעתם?

    הנטייה הטבעית שלנו היא לעשות הכל בכוחות עצמנו. "עד שהילדים יעשו – הנשמה תצא לנו!", אני שומעת אתכם אומרים, "וגם התוצאה הסופית פחות טובה". מתמטיקה פשוטה: ככל שעושים יותר - התוצאה משתפרת. ככל שהעבודה מתחלקת בין יותר אנשים - היא נעשית בזמן קצר יותר. ועכשיו רק צריך להחליט מה עושים בזמן שהתפנה לנו.

     

    8. מה מטעין אתכם?

    לרקוד, לשחות, לעבוד בגינה, בית קפה עם חברה, הליכה בים, יום טיפוח, שופינג... מתי עשיתם את זה בפעם האחרונה?

    בלי הילדים, כמובן. הידעתם? גם לנו, ההורים, יש בטרייה. כל היום היא זו המאפשרת לנו לעשות את כל הדברים הרבים שאנחנו עושים. מתישהו היא מתחילה להבהב ודורשת טעינה. שימו לב לזה כשזה קורה. אל תתעלמו. תהיו טובים לעצמכם. כמה כיף יהיה להיפגש איתם אחרֵי שהיא שוב מלאה.

     

    9. מגיע לכם!

    אתם עושים כל כך הרבה למען, כל כך הרבה בשביל. גם לכם מגיע. כבדו את עצמכם, את הזמן שלכם, התחביבים שלכם, החלקים האחרים בכם מלבד אלו ה"הוריים". כל כך חשוב לתת להם מקום. כבדו את עצמכם - ויכבדו אתכם. ועל הדרך גם תהיו שמחים יותר.

     

    יום משפחה מהנה ושמח!

    שלכם, אלי

     

    הכותבת היא יועצת משפחתית, מנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים. לאתר של אלי זוהר ניב לחצו כאן




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    לאן נעלם הזמן שלכם?
    צילום: shutterstock
    אלי זוהר ניב
    צילום: עדי ארד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים