הגדת יום העצמאות הגנוזה של לוין קיפניס

הסופר לוין קיפניס מוכר לכל ילד וילדה בישראל. האבא של "אליעזר והגזר", "המטריה הגדולה של אבא" ושלושת הפרפרים", רק חלק קטן מעשרות הסיפורים והשירים שנכנסו לפנתאון של התרבות הישראלית, היה חלק נכבד מהפיכתם של ילדי המדינה הצעירה (וגם הבוגרת יותר) ל"צברים", עם תרבות ישראלית מקורית.

עוד על יום העצמאות בערוץ הורים :

אני לבד! כיצד לפתח עצמאות בילדים בכל גיל

"תפסיקי עם הפינוק"; איך לגדל ילדים עצמאיים

זה לא חלום: איך לגדל ילדים עצמאיים?  

עוד חדשות ועידכונים בפייסבוק של ynet

אך קיפניס, ציוני נלהב, לא הסתפק בכך. הוא קיווה לעשות צעד נוסף אל עבר הפיכתה של הציונות ל"דת הישראלית" וכתב בשנת 1973, רגע לפני פריצת מלחמת יום הכיפורים, את ה"הגדה של עצמאות", אותה קיווה שילמדו כל ילד וילדה ושתהפוך את יום העצמאות לחגיגי בדיוק כמו פסח, כיוון שלראייתו עם הקמת המדינה יצאנו מעבדות לחירות גם כן. הוא רצה להקנות מסורת לתרבות הישראלית החדשה ולהנגיש את יום העצמאות לילדים, בדיוק כפי שעשה בשאר חגי ומועדי ישראל (לחג החנוכה, למשל, כתב כ-16 שירים שונים).

כריכת ההגדה ליום העצמאות. רצה לאחד את כולם(צילום: ירון ברנר)

אך הציבור בישראל לא קיבל בחיבוק את ההגדה הייחודית והיא נגנזה. אמנם הוא קיבל פניות מצד קיבוצים שונים, על מנת להכניס את ההגדה למסגרת התכנים הקיימים בהם, אך הדבר לא צלח ולאחר מותו של קיפניס ב-1990 היא הועברה לארכיון של מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים במכללת לוינסקי לחינוך (בה שימש קיפניס כמורה למלאכה). לפני מספר שבועות, בעת סידור הספרים בארכיון, היא התגלתה שוב, ממש רגע לפני יום העצמאות ה-65 למדינה.

יחד עם בנו של קיפניס, שי, חזרנו אל ההגדה ההיא ואל רצונו של קיפניס לאחד את כל תושבי ישראל סביב השמחה של יום העצמאות. 

"רצה ליצור הגדה שתדבר אל הישראלי החדש"

שי קיפניס בן ה-80, בנו של לוין קיפניס, עדיין זוכר כיצד הגה אביו את רעיון ההגדה ליום העצמאות. "הוא ראה את האנשים יושבים בסדר פסח עם ההגדות המיושנות, שחלק מהן כלל לא מובנות, והחליט שכדאי לחדש", הוא נזכר. "הוא רצה ליצור הגדה שתדבר אל הישראלי החדש, שחי בארץ, שתקומתה וקיומה חשובים לו".

סדר ליל העצמאות. רצה שיהיה דומה לסדר פסח(צילום: ירון ברנר)

קיפניס האב לקח ברצינות גמורה את הרעיון וחשב שעות ארוכות כיצד לבצע אותו, על מנתיתאים לכולם וגם יעביר את המסר הציוני בחוזקה. "זה לא היה פשוט להעביר את הרעיון לפסים מעשיים", מספר הבן. "צריך היה לחשוב איך לעשות את זה נכון. הוא התייעץ רבות עם רעייתו דבורה. לנו, הילדים הגדולים, הוא הראה כבר את המוצר המוגמר".

קדש. זכר למלחמת חרותנו(צילום: ירון ברנר)

ההגדה, כאמור, לא הצליחה לקנות לה אחיזה בקרב הציבור, אך בנו של קיפניס מקווה שאולי כעת, כשהיא נמצאה בארכיון, יימצא מי שיחליט להוציא אותה שוב לאור. "כשהחברה שלנו שסועה ומפולגת והוויכוח בין החרדים לחילונים הוא בשיאו, הגדה כזו יכולה להיות צעד אחד לקראת פיוס וחיים ביחד", הוא מסביר. |אבל אנשים הרי מפחדים מדברים חדשים ולכן אני חושש שגם אם תהיה הנחייה מהשלטונות להכניס את ההגדה הזו לתוך החג, זה לא באמת יעבוד".

ארבעה בנים - כולם חיילים(צילום: ירון ברנר)

מלחמת ששת הימים. שיר הלל(צילום: ירון ברנר)

שי מחזיק בביתו עותק של ההגדה, אבל גם הוא לא קורא בה והיא לא חלק מריטואל החג שלו. הוא מספר שגם משפחתו, למרבה הצער, מעולם לא עשתה שימוש בהגדה שכתב האב, בשל טרגדיה משפחתית והכאב בסמיכות שיש בין יום העצמאות ליום הזיכרון. "למרות העובדה שבבית לא עשינו שימוש בהגדה מעולם, אני יודע שאבי היה שמח לראות שהיא מקבלת את המקום הראוי לה בחברה הישראלית ובחגיגות יום העצמאות", הוא מסביר בחיוך.