שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: מוטי קמחי, גיל יוחנן
    החלל הראשון: "במאה שערים גאים בו עד היום"
    נינתו של החלל הראשון בפעולות האיבה, אהרן הרשלר החרדי שהותקף בידי ערבים ב-1873: "כולם מכירים את הסיפור שלו". העיתון העברי הראשון דיווח: "רדף אחריהם וירו בו 12 כדורים"

    אהרן הרשלר ז"ל, תלמיד ישיבה ביישוב היהודי שלפני קום המדינה, הוא החלל הראשון ברשימת 25,578 הנופלים שישראל מתייחדת עם זכרם ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. הרשלר, יליד הונגריה, נהרג בינואר 1873 בעודו בן 23 מאש של חוליית ערבים שחדרה לשכונת משכנות שאננים, השכונה הראשונה שהיהודים בנו מחוץ לחומות.

     

    עוד עדכונים בפייסבוק של ynet

     

    דיווחים נוספים בחדשות ynet:

    "לא חשבנו שהמסוק יבגוד בו". ההורים מתמודדים

    לזכר 25,578 הנופלים: יום הזיכרון ברחבי הארץ

     

    הוא קבור בבית העלמין בהר הזיתים בבירה, וסיפור חייו מונצח באתר ההנצחה של משרד הביטחון. אביו שימש כרב נודע בעיר ההונגרית סבאד, וכאשר המשפחה עלתה ארצה הוא כיהן כראש כולל מרכזי בירושלים, "אונגרין", לאחר שהמשפחה בחרה להתיישב מחוץ לחומות העיר העתיקה. הרשלר קוטלג כחלל המחתרות. 

     

    הנינה. בלהה שמיר. "זוכרים אותו" (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    הנינה. בלהה שמיר. "זוכרים אותו"(צילום: גיל יוחנן)

    קברו של הרשלר בהר הזיתים (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    קברו של הרשלר בהר הזיתים(צילום: גיל יוחנן)

     

    ב-ג' בטבת תרל"ג, 1873, פרצו ערבים לבית המשפחה ככל הנראה כדי לגנוב כסף, כיוון שיהודים חדלו לקנות מים משכניהם הערבים בכפר סילואן, בשל הגשמים הרבים באותו החורף שמילאו את בארות המים באזור. לפי המתואר, הרשלר חדל מלימודיו, הבריח את אנשי הכנופייה והחל לרדוף אחריהם. אלה חששו שזהותם תיחשף וירו בו 12 כדורים. הוא נפצע באורח קשה, וכעבור ארבעה ימים נפטר מפצעיו בבית החולים. הוא הותיר אחריו אלמנה, בת, הורים ואחים. הכולל שבו למד הרשלר פעיל עד היום בירושלים ומוכר כ"כולל שומרי החומות", אחד האדוקים בקהילה החרדית.

     

    הנינה: "נעשה צדק"

    נינתו של הרשלר, בלהה שמיר, (85) סיפרה על האגדות ששמעה בילדותה על סבא-רבא שלה. בשיחה עם ynet סיפרה: "גדלתי אצל סבתי ציפורה בצפת, לשם היגרה המשפחה לאחר שלקתה בשחפת. היא למעשה הייתה בבטן אמה בחודש השישי כשהרשלר נהרג, ובוודאי לא הספיקה לשמוע שאביה הוכרז כחלל מערכות ישראל".

     

    שמיר סיפרה כי בת דודתה הבכורה, חנה, היא שסיפרה את הסיפורים על אודותיו. "ממה שאני שמעתי, הגירסה מעט שונה ממה שתואר בספרים - הם גרו במשכנות שאננים ומאחר שהכנפיים של טחנת הקמח המפורסמת של מונטיפיורי נבנו תחילה בצורה שגויה, עם הטיית הכנפיים לכיוון דרום במקום צפונה, המקום פעל רק כמחסן שקי קמח, שעליהם שמר הרשלר. באחד הלילות הוא שמע רעש ובעודו רץ כדי לברר את מקורו נתקל בערבים שהרגו אותו".

     

    שמיר התגייסה עוד לפני קום המדינה לפלמ"ח. אחיה נקרא על שם הסבא רבא, ובנה שירת בצה"ל כקצין בדרגת סגן אלוף. על העובדה שמשפחת הרשלר הייתה חרדית, אמרה: "הם היו חרדים אבל גם עובדים. אשתו של הרשלר, הדסה, מכרה קמח והייתה מהסוחרות הראשונות בעיר. זאת משפחה של מחוננים עילויים, וחלק מבני דודי רבנים. כולם במאה שערים מכירים את סיפור נפילתו של הרשלר וגאים בו עד היום".

     

     

     (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)

    החלקה הצבאית בהר הזיתים (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    החלקה הצבאית בהר הזיתים(צילום: גיל יוחנן)

     

    בחברה קדישא בירושלים נותרה רשומה על האירוע שבו נהרג הרשלר: "מעשה באברך שמוך לבית השר מונטיפיורי, ובלילה באו גנבים לביתו. פתאום קץ משנתו ורדף אחריהם והם ראו כי חלה עליהם הרעה ונבעט ליבם... ויזרקו בו כמה חיצים ונפל על מקומו ויהי עוד 5 ימים על ערש דווי בהוספיטל השר רוטשילד ויאסף ביום א', ו' בטבת ותהום כל העיר". הוא קבור בבית העלמין הישן חלקה ז', שורה י"ד, קבר ל"ב, ליד אחיו הבכור שנפטר חודשיים לפני כן.

     

    "הפלאחין פושטים בעיר בכל לילה"

    כך תוארה פרשת רצח הרשלר בעיתון העברי הראשון, "הלבנון", שיצא לאור ב-5 בפברואר 1873: "זה כחודש ימים שארובות השמיים פתוחות מעל לירושלם ויריקו גשמי ברכה, ועניי צאן קשים ישתו מים מהבורות בחצרות הבתים בעיר ולא יצטרכו יותר לקנות מים בכסף מלא מאשר יביאון הפלאחין יושבי כפר סאלוואן על חמוריהם... הפלאחין האלה פושטים בעיר בכל לילה, ויחתרו בתי היהודים ויגנבו דים. לא אדע מדוע יבואו רק לבתי היהודים, הלא בבתי הישמעאלים והנוצרים ימצאו הרבה יותר? אולי עבורם נחשבים בעיניהם כמתים". 

     

    לאחר ההקדמה שמתארת גם תלונות שהועברו בנושא לממשלה העותמנית בקושטא, סופר על הלילה שבו נרצח הרשלר: "לפני כמה ימים פרצו הגנבים בבית איש יהודי היושב מבחוץ לעיר ונראה לבתי משכנות שאננים. היהודי הזה נסה ביתו לתפוס הגנבים ורדף אחריהם הוא וחתנו, והגנבים ירו עליהם בקנה רובה, ושנים עשר כדורי מות הביאו בחתן היהודי ואחרי ד' ימים מת במכאוביו בבית החולים בית ראטשילד. עד היום לא נודעו מי הרוצחים. גם בדרך העולה להירדן בסביבי יריחו יארבו השודדים, והרגו פלאח אחר ומשרתו הכושי".

     

    הרשלר הוא אחד מהחללים שנפלו במאה ה-19, רובם ככולם תלמידי ישיבות חרדיות בירושלים, שנהרגו כשניסו להגן על היהודים בעיר מפורעים ערבים. הנופלת הראשונה, גם היא מאותה תקופה, היא רחל חדד הלוי ז"ל, מהמתיישבות הראשונות בפתח תקווה, שנהרגה לאחר שפורעים ערבים הכו אותה עת פלשו למושבה וזרעו בה הרס. באותה שעה הגברים בעיר נפגשו עם המושל הטורקי ביפו כדי להתלונן בפניו על התנכלויות כאלה. הלוי ניסתה להגן בגופה על הנשים והילדים שנותרו במושבה ושילמה על כך בחייה באפריל 1886.

     

    אלא שלא לאורך כל שנותיה של מדינת ישראל כלל יום הזיכרון השנתי גם את לוחמי המחתרות שנפלו בטרם הוקמה המדינה. רק ב-1980 תוקן חוק "יום הזיכרון הכללי לחללי מערכות ישראל", ונוספו לו, מלבד חללי המחתרות, גם נופלי המוסד והשב"כ. בתום עבודת מחקר מקיפה שנעשתה במשרד הביטחון בסוף שנות ה-70 לצורך התיקון לחוק, אותרו שמותיהם של מי שנפל למען תקומת ישראל, משנת היציאה מחומות ירושלים, 1860, ואילך. "בהחלט נעשה צדק כאשר הכריזו על נופלי המחתרות כחללים", סיכמה בלהה שמיר, נינתו של הרשלר.


    פורסם לראשונה 14/04/2013 20:23

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים