חוק ההסדרים: הסבסוד למוסדות חרדיים יקוצץ

חוק ההסדרים שיוגש לאישור הכנסת כולל בין היתר קיצוץ המימון למוסדות חינוך שאינם רשמיים, אשר לא מלמדים את לימוּדי הליבה - כך עולה מטיוטת החוק שהגיעה לידי ynet. על פי הדו"ח, יסובסדו רק מוסדות חרדיים שמלמדים 55% לפחות מלימוּדי הליבה.

• לפיד סימן רפורמות: "תהיה מלחמה על הכול"
• טיוטת חוק הסדרים - לעיון במסמך המלא
  

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

על פי טיוטת החוק, שיוגש בקרוב לכנסת לקראת העברת התקציב, "התנאי להכרה במוסד מוכר שאינו רשמי יהיה לימודי הבסיס והיסוד בהיקף של 55% מכלל שעות לימודי הבסיס והיסוד בהתאמה במוסד חינוכי רשמי, ובנוסף השתתפות בבחינות מדדי יעילות וצמיחה בית ספריים (מבחני המיצ"ב) בהיקף ובמתכונת של מוסד חינוך רשמי".

במסמך של האוצר מוסבר, כי "תנאי סף לתקצוב הוא 75% לימודי היסוד... מוסד שמלמד פחות מכך מתוקצב כמוסד פטור ברמה של 55% ומחוייב בהתאם ב-55% מלימודי היסוד. על כן מוצע לקבוע, כי תנאי הסף להכרה במוסד מוכר שאינו רשמי יהיה לימוד של לפחות 55% מלימודי הבסיס והיסוד". לפי טיוטת החוק, התקצוב יהיה בהתאם לאחוזי הלימוד בפועל של לימודי הבסיס, ועד למקסימום 75%.

עוד עולה מטיוטת החוק, כי תקציב רשתות מעיין החינוך התורני ומרכז החינוך העצמאי יותנה בהשתתפות במבחני מיצ"ב ובמבחנים בינלאומיים. כמו כן, תוקם ועדה בינמשרדית שתבדוק כיצד להעלות את אחוז הזכאים לבגרות בקרב האוכלוסיה החרדית.

לפי טיוטת החוק, "מספר התלמידים במוסדות החינוך במגזר החרדי צפוי להגיע לכ-26% מכלל התלמידים בישראל לקראת סוף העשור. שיעורי התעסוקה והפריון במגזר החרדי נמוכים באופן משמעותי מהמגזר הכללי, בין היתר בשל העדר לימודי יסוד המהווים מרכיב מרכזי ברכישת הכלים המתאימים ליציאה לשוק העבודה. מקצועות לימודי היסוד המרכזיים הינם: עברית, מתמטיקה ואנגלית".

סעיף נוסף בטיוטת החוק עוסק בשקיפות בתקציבי החינוך. "רשות מקומית תדווח למשרד החינוך את נתוני המשאבים המועברים ממנה למוסדות החינוך המצויים תחת אחריותה או בהפעלת ברמת מוסד חינוך", נקבע בטיוטת החוק, "משרד החינוך יפרסם אחת לשנה דו"ח הסוקר את נתוני כלל המשאבים שהועברו בשנת לימודים למוסדות חינוך ברמת מוסד חינוך".

מיצוי כושר השתכרות במעונות ובדיור

לימודים בישיבה או בכולל יוכרו כלימודים באוניברסיטה לצורך עמידה במבחן התעסוקה, רק למשך שנות הלימודים של הגבר מגיל 18 עד 22 (ומשנת תשע"ח - עד גיל 21). "המטרה היא צמצום אי השוויון והפערים החברתיים באמצעות העלאת שיעור התעסוקה ורמת השכר בקרב שני ראשי משק הבית", מוסבר בהצעה.

שר האוצר מציע גם לתקן את חוק ההסדרים, כך שההנחות בארנונה על בסיס מבחן הכנסה יינתנו רק במקביל למבחן מיצוי כושר השתכרות. על פי ההצעה, במשק בית בעל שני מפרנסים - שניהם יהיו צריכים לעבוד בלפחות 125% ממשרה מלאה, כדי לקבל הנחה בארנונה.

"ההנחה ניתנת כיום גם לתושבים שאינם עובדים, שלא בגלל היעדר יכולת לעשות כן", נכתב בדברי ההסבר להצעה. עוד נאמר כי תיקון זה, "בנוסף ליתרונות שהוא יוצר בהיבט של שוק העבודה, יביא להגדלת ההכנסות העצמיות של הרשויות בסכום של 200 מיליון שקל בשנה". 

הנפקת 20% ממניות רפאל

סעיף נוסף המופיע בטיוטת חוק ההסדרים קובע, כי מדינת ישראל תנפיק 20% ממניות הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפאל) ו-20% ממניות התעשייה האווירית (תע"א). ההנפקה תבוצע כך שאף רוכש לא יוכל להפוך ל"בעל עניין" בחברה.

"לאור מצבן הכלכלי האיתן של החברות, ולאור צרכיה התקציביים של מדינת ישראל לשנת 2013, מוצע להנחות את שר האוצר, בתיאום עם שר הביטחון, להביא לידי אישור הממשלה החלטה בדבר הנפקת סך של 20% ממניות חברת רפאל וסך של 20% ממניות תע"א", נכתב בטיוטת החוק.

בטיוטה מצוין כי רשות החברות הממשלתיות מעריכה את שוויה של רפאל ב-9.5 מיליארד שקל ואת שוויה של התעשייה האווירית ב-11.4 מיליארד שקל. כלומר, המדינה צופה הכנסות 4.18 מיליארד שקל מההנפקה.

בהצעת האוצר מצוין כי "מעבר להזרמת ההון לקופת המדינה, תסייע ההנפקה גם לשקיפות ולהתייעלות של החברות, וכן תוכל ליתן מדד למחירי השוק של החברות, אשר יוכל להוות כלי עזר בקבלת החלטה בדבר הנפקות נוספות בעתיד". כלומר, באוצר מצהירים גם על כוונתם ליזום מכירה של מניות נוספות של המדינה בחברות אלו.

מאחר שמדובר במכירה של יותר מ-10% ממניות החברה, מתכוונים באוצר לבצע את המכירה בדרך של החלטת הפרטה. עם זאת, מוצע בחוק כי ההנפקה תתבצע כך שאף גורם יחיד לא יוכל לרכוש יותר מ-5% מהמניות באחת מהחברות.

הגבלת פעילות רשתות השיווק הגדולות

סעיף נוסף המופיע בטיוטת חוק ההסדרים עוסק במחירי המזון בישראל. הסעיף קורא ליישם את המלצות דו"ח קדמי שהגישה הוועדה לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה. ההמלצות אושרו בחודש אוקטובר בידי הממשלה, אולם לא הובאו לאישור הכנסת בגלל הקדמת הבחירות.

בין היתר המליצה ועדת קדמי להגביל ולפקח על פתיחת סניפים חדשים של רשתות קמעונאיות גדולות באזורי ביקוש, ולחייב קמעונאים גדולים לפרסם באופן מקוון את מחירי כל המוצרים באופן שוטף. עוד מוצע בטיוטת חוק ההסדרים, כי החוק יכלול את תיקוני החקיקה בתחום יבוא המזון לישראל. במסגרת זאת, ישונו נהלי משרד הבריאות במטרה לקצר ולייעל את הליכי היבוא ולאפשר יבוא מקביל של מוצרי מזון. 

רפורמה נוספת מתמקדת בענף הרכב. משרד האוצר מציע לבטל תנאים לייבוא חלקי חילוף שאינם מוגדרים כ"מוצרי תעבורה", במטרה להקל על הייבוא. בנוסף, בהצעה נכללים כמה הוראות בנוגע להסדרת ייבוא כלי רכב מסחריים, ייבוא מכוניות לשימוש אישי או עסקי וכללים שלדעת אנשי האוצר יביאו להגברת השקיפות בענף.