לפיד סימן רפורמות: "תהיה מלחמה על הכול"

ניסיון נוסף לעריכת רפורמה בנמלי הים של ישראל, איחוד של תאגידי מים במטרה להוזיל את מחיר המים בארבעה אחוזים וחיוב לימודי ליבה במוסדות חינוך חרדיים. שר האוצר יאיר לפיד חשף הערב (יום ג') חלקים מהתוכנית הכלכלית לשנים 2013-2014 שתיושם במסגרת חוק ההסדרים הקרוב ואמר כי הוא "מוכן למלחמה". בנאום בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי ציין לפיד כי הקיצוץ בקצבאות ילדים יכלול את שלילת זכאותם של אזרחים המרוויחים יותר מ-67 אלף שקל בחודש לאותן קצבאות. ynet העביר את הנאום של לפיד בשידור חי.

עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet

לצד קיצוץ של 18 מיליארד שקל בתקציב והעלאות מסים של כשמונה מיליארד שקל בשנת 2014, תכלול התוכנית כאמור ניסיון לערוך רפורמה בנמלי הים. לפיד ציין עוד כי המגעים עם משרד הביטחון לקראת קיצוץ של שלושה עד ארבעה מיליארד שקל בשנה בתקציבו מתקדמים וכי שר הביטחון והרמטכ"ל מגלים הבנה לצורך בקיצוץ.

לפיד ניסה למתן בנאומו את הביקורת שהשמיע אתמול בכנסת נגד מדיניותה הכלכלית של הממשלה הקודמת והגירעון הגבוה שצברה בהיקף של 38 מיליארד שקל ב-2012. "אני הולך לסגור את הבור הזה", אמר שר האוצר, "אבל יש שני דברים שאני לא מתכונן לעשות: הראשון הוא שאני לא מתכונן להשמיץ את קודמי ולהאשים אותו במה שקרה. לא מעניין אותי מי אשם, מעניין אותי מה עושים".

"אני הולך לסגור את הבור הזה". לפיד, הערב(צילום: מוטי קמחי)

לפיד ציין עוד כי "הדבר השני הוא שאני לא מתכונן להסתתר מאחורי הבור הזה ולהגיד שעד שלא נפתור את הבעיה הזו לא נוכל לצאת לדרך. אנחנו כן נוכל, ואנחנו כבר יצאנו לדרך. כי הבור הזה הוא לא רק עול, יש בו גם הזדמנות. יש בו הזדמנות מפני שהוא מכריח אותנו להגדיר מחדש את סדר העדיפויות שלנו".

את סדר העדיפויות הזה הגדיר לפיד כסדר עדיפויות ששם במרכז את ה"אדם העובד" ומנסה לבחון כיצד כל החלטה תקציבית משפיעה על אזרחים עובדים ומשלמי מסים אשר אינם נמנים על עשירון השכר העליון.

"בשם האדם העובד, מכרנו את האדם העובד"

בהקשר זה ציין לפיד שורה של רפורמות שבכוונו לכלול בחוק ההסדרים הקרוב: "אם קבוצות כוח קטנות שולטות בנמלים שלנו, בשירותים הציבוריים שלנו, במחירי המוצרים שלנו, אז בשמו של האדם העובד מכרנו את האינטרסים של האדם העובד, וצריך לשנות את זה; אם מעון היום עולה לאימא עובדת 1,000 שקל יותר מאשר לאימא אחרת שאינה עובדת, אז מישהו מכר אותנו".

עוד אמר לפיד כי "אם הטבות בדיור ניתנות בהתאם לוותק שנות נישואים ומספר ילדים ומפלות לרעה את האוכלוסייה שמשרתת בצבא ועובדת, אז מכרנו את האינטרסים של האדם העובד ואנחנו הולכים לשנות את זה; אם אפשר להוריד את מחירי המים בארבעה אחוזים בכך שנסגור ונאחד עשרות תאגידי מים מיותרים, אז אנחנו הולכים לעשות את זה. כי שלטון שיכול להוריד מחירים ואינו עושה את זה, מוכר את האינטרסים של האדם העובד".

"מלחמה שננצח בה"

במהלך נאומו תיאר לפיד את ספר הרפורמות הצפויות שהוא נושא עמו כל יום לעבודתו: "בשני העמודים הראשונים של החוברת יש תוכן עניינים, עם כותרות. גם הן כתובות בשפה המשעממת שבה כותבים מסמכים כלכליים, אבל כל כותרת כמעט, היא מלחמה שאנחנו הולכים להיכנס אליה ולנצח בה".

לדבריו, רשימת הרפורמות כוללת, לצד "שמיים פתוחים" שכבר אושר בתחילת השבוע, הכנסת קריטריון מיצוי כושר השתכרות למכרזים של דיור בר השגה וחיוב לימודי ליבה במערכת החינוך החרדית - שני צעדים שיעוררו מן הסתם את התנגדות הסיעות החרדיות בכנסת, אשר אותן כבר סימן לפיד אתמול כשאמר בכנסת כי "ישראל לא רשומה על שמכם בטאבו".

"הצדק צריך להיראות". לפיד עם הנגיד סטנלי פישר(צילום: מוטי קמחי)

בנוגע לקיצוץ בתקציב המדינה, התייחס לפיד לשני צעדים משמעותיים: קיצוץ של ארבעה מיליארד שקל בקצבאות הילדים וקיצוץ בהיקף דומה בתקציב הביטחון. בנוגע לקצבאות ציין לפיד כי "הצדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות, וזו הסיבה, למשל, שהחלטנו שמשלמי מס ייסף, מה שקרוי 'מס עשירים', לא יקבלו בכלל קצבאות ילדים".

בנוגע לקיצוץ בתקציב הביטחון אמר שר האוצר כי "בניגוד לכל האגדות, מערכת הביטחון מגלה פתיחות והבנה שצריך לברך עליהם. אני מדבר לא מעט גם עם שר הביטחון החדש וגם עם הרמטכ"ל ושניהם מבינים שאנחנו במציאות כלכלית אחרת, ומביעים נכונות יוצאת דופן - ובוודאי יוצאת דופן לעומת הדיאלוג שהתנהל בעבר בין האוצר למערכת הביטחון - לקחת חלק במאמץ, ולקצץ ולהדק חגורה".

עד תחילת יוני אמור שר האוצר להניח את הצעת החוק לקביעת תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים על שולחן הכנסת. עד למועד זה צפוי לפיד להמשיך לנהל משא ומתן עם הגורמים העיקריים שיהיו מושפעים מהקיצוצים בתקציב, על מנת להגיע למשוכה האחרונה - חברי הכנסת - כשרוב הקיצוץ כבר מאושר ומתואם.

מוכן למאבקים 

ללפיד צפויים עימותים רבים. לצד המשא ומתן עם משרד הביטחון, שעליו עוד להשלים, הוא ייתקל בהתנגדותו של יו"ר ההסתדרות עופר עיני לקיצוץ שכר עובדי המדינה. כמו כן, עליו לקבל את תמיכתו של יו"ר מפלגת הבית היהודי נפתלי בנט, על מנת להשלים את הקיצוץ בקצבאות הילדים ואת תמיכתו של שר התחבורה ישראל כץ על מנת לקצץ בתקציבי פיתוח תשתיות.

לפחות הערב, נשמע לפיד כאילו הוא מוכן למאבקים. "כולכם יודעים שעל חלק מהדברים שציינתי כאן - אולי אפילו על כולם - תהיה מלחמה", אמר לקהל. "ועל זה אני אומר - שתהיה מלחמה. כי הגיע הזמן לנהל את המלחמה הזו". בנוסף, ולראשונה מאז שנכנס לפקידו, התחייב שר האוצר החדש להעביר לצד הקיצוצים והעלאות המסים גם רפורמות רבות במשק, במסגרת חוק ההסדרים. "אני אדם סבלני, אבל אני יודע גם שמה שאתה לא מתניע במאה הימים הראשונים שלך, אולי כבר לא יקרה".

עימות חריף מול החרדים 

נאומו של לפיד התרחש יממה בלבד לאחר שהתכתש עם חברי הכנסת החרדים בסוגיה הכלכלית. אתמול, בפתח מושב הקיץ של הכנסת, התעמת כאמור לפיד במליאה מול חברי כנסת חרדים. אחרי שח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) הזהיר מהגזירות הכלכליות, השיב לפיד בנאומו: "אני מבין שאתם עוברים ימים לא פשוטים. הממשלה שיצרה את הגירעון - לא הייתם שותפים לה? הייתם על המאדים? הייתם בכל ממשלה ב-30 השנים האחרונות. אני רק צריך לפתור את הגירעון שיצרתם. וזה לא שהייתם החברים הכי זולים".

הבוקר עומת לפיד עם ביקורת חריפה מצד יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה). יו"ר העבודה הצביעה על "שגיאת ענק מפחידה או בורות קשה של לפיד", וטענה כי הגירעון בתקציב המדינה גבוה בשבעה מיליארד שקל מהמספר שאותו הציג לפיד אמש. "הבדל של מיליארד שקלים הוא כל כך דרמטי לחיים של כולנו, עד שאין לי כמעט מילים לתאר את עומק המבוכה", תקפה יחימוביץ'.

בלשכת שר האוצר מסרו ליחימוביץ' בתגובה כי "הגירעון השנתי למימון לשנת 2012, שכולל קבלת אשראי נטו, הסתכם ב-34.6 מיליארד שקלים, וזה הגירעון עליו דיבר שר האוצר.

זהו המספר המקובל על בנק ישראל, על האוצר ועל הממשלה, וזהו למעשה האוברדראפט שהמדינה צריכה לסגור על מנת להתאזן. הנתון אליו את התייחסת, ואשר התפרסם בחודש אפריל, מדבר על הגירעון המצטבר".

גם שרת המשפטים ציפי לבני נאמה הערב בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי. לבני התייחסה בדבריה לתהליך המדיני עם הפלסטינים ואמרה כי "צריך להבין שכשנגיע להסדר נקבל גבולות מוכרים במדינה שיש לה לגיטימיות בינלאומית ואז נוכל לשמר את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אחרי ארבע שנות קיפאון בשיחות עם אי-אמון מוחלט בין הצדדים, חייבים לייצר משא ומתן אמיתי ולא רק למצוא מי אשם בקיפאון".