שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הצופים צופים קדימה, הממסד לא

    הזומבים כבשו את שדרות עם בכורת "בשר תותחים", והחזון העתידני של ארי פולמן כבש את סינמטק תל אביב עם חשיפה של קטעים מתוך "כנס העתידנים". הקהל הישראלי צמא למדע בדיוני, אימה ופנטזיה, למרות התעלמות המוסדות המממנים

    יום ראשון, 23:30 בלילה, שדרות. העיר שקטה, אין אנשים ברחובות. לא בגלל חשש ממטח קסאמים - פשוט רוב התושבים כבר בבתיהם. ובכל זאת, באולם הגדול בסינמטק המקומי, שמארח את פסטיבל קולנוע דרום, התקבצו עשרות צעירים מכל הארץ בשעה מאוחרת זו. חלקם נמצאים רחוק מאוד מהבית, ובכל זאת הדרימו כדי לצפות בהקרנת הבכורה של "בשר תותחים", סרט הזומבים החדש של איתן גפני.

     

    יום שני, הרבה אחרי חצות, תל אביב. העיר רועשת וגועשת כהרגלה. יש הרבה מה לעשות - פאבים, מסעדות, מועדונים. ובכל זאת, באולם הגדול בסינמטק המקומי, שאירח את ערב ההשקה של פסטיבל אוטופיה המתחדש למדע בדיוני, התקבצו עשרות צעירים ומבוגרים, קוּלים וגיקים. חלקם רק באו היישר מהעבודה, חלקם רק יצאו מסרט, ובכל זאת בילו החל משעות הערב בהאזנה להרצאות, ובצפייה בהקרנת טרום בכורה חגיגית של "סטאר-טרק: האויב בתוכנו".

     

    הקרנת "בשר תותחים" בפסטיבל דרום. אולם מלא ()
    הקרנת "בשר תותחים" בפסטיבל דרום. אולם מלא

     

    מה המשותף לשני האירועים, שסחפו קהל גדול ונלהב יום אחר יום, במרכז הארץ ובפריפריה? לא קשה להבחין שהם באו בשביל הסרטים, ובגלל אהבתם לז'אנר - ז'אנר האימה, ז'אנר המדע הבדיוני. רבים מביניהם מדלגים בין זה לזה וגם חוטאים בסרטים מז'אנר הפנטזיה. ובכל זאת, נראה כי העניין הגדול של קהילה משמעותית כל כך בין חובבי הקולנוע המקומיים לא זוכה לתשובה מספקת מצד המוסדות האמונים על תמיכה בקולנוע הישראלי.

     

    למעשה, ערב השקת פסטיבל אוטופיה נערך בין השאר כמאמץ לגיוס כספים לטובת השלמת פערים תקציביים, שנוצרו על רקע הפחתה משמעותית בתמיכת מועצת הקולנוע באירוע שמרכז את כלל הז'אנרים הללו תחת כנפו, מזה שמונה שנים. איכשהו מחשבי על, רובוטים, זומבים, ערפדים וכו' לא תואם את הטעם שלהם - דרמות פוליטיות וקומדיות רומנטיות דווקא כן. אבל בעוד סרטים ישראלים רבים כל כך קמלים בבתי הקולנוע ומתפוגגים אחרי שבועיים-שלושה, נראה כי משהו משמעותי מתחולל שם מתחת לפני השטח. הוא חי, בועט ומבעבע - ועדיין זוכה להתעלמות. טוב, הצעירים האלה, מה הם יודעים?

     

    העניין הוא שאירוע ההשקה של אוטופיה התברך גם באורחים ותיקים ומכובדים כמו ראש סוכנות החלל הישראלית, האלוף במיל' פרופ' יצחק בן ישראל (שהתוודה על חיבתו ל"מסע בין כוכבים"), הסופר זוכה פרס ספיר שמעון אדף, והיזם ינקי מרגלית, שעשוי עוד לשלוח לירח את החללית הישראלית הראשונה. רשימה ראויה לכל הדעות, אולם לענייננו, זהו הבמאי ארי פולמן שמשך את מרבית המבקרים, עם הצגת קטעים מסרטו החדש "כנס העתידנים" - יצירת מדע בדיוני פר-אקסלנס. 

     

    מתוך "כנס העתידנים"

     

    פולמן, שסרטו מבוסס על ספרו של יוצר המדע הבדיוני הפולני סטניסלב לם, הוא אולי הקולנוען הישראלי המוביל כיום בעולם. הקרנת הבכורה העולמית של "כנס העתידנים" פתחה את מסגרת "שבועיים של במאים" בקאן, ובאופן טבעי הוא מעורר ציפיות גם כאן בישראל. מעל הבמה הוא סיפר על משיכתו לספר של לם שהתחילה עוד בנעוריו, ועל ההתעקשות הזו לעצב בהשראתו סרט משלו. לצורך העניין אף רכש את הזכויות עליו, ועבד עליו במשך כארבע שנים וחצי.

     

     

    "כנס העתידנים", ששני קטעים ממנו הוקרנו במהלך הפרזנטציה, עוסק בשאלות של זהות, וסיפורו מלווה את רובין רייט, השחקנית בגיל העמידה שמגלמת את עצמה. היא אולי נחשבת להחמצה בהוליווד, אולם באולפני מירמאונט סבורים שהם יכולים לייצר טכנולוגיה חדשה שברשותם כדי לסרוק אותה ולהחיות אותה על המסך בדמותה הצעירה מפעם. בתמורה היא תקבל סכום כספי נאה, אך תיאלץ לוותר על מה שנותר מקריירת המשחק שלה. זהו החלק הראשון של הסרט, המצולם בלייב אקשן.

     

    ארי פולמן בקאן. שם נולד הרעיון (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    ארי פולמן בקאן. שם נולד הרעיון(צילום: AFP)

     

    "כשהגעתי עם 'ואלס עם באשיר' לפסטיבל קאן, נתקלתי שם באשה זקנה וגיליתי שמדובר באחת הכוכבות הזוהרות ביותר של הוליווד מלפני ארבעים שנה", סיפר פולמן, "זה היה מדהים, כי היא באמת היתה מישהו שגדלנו עליה, אבל היא מסתובבת בקאן ואף אחד לא מזהה אותה. הבנתי שיש פה נושא שאפשר לעבוד איתו, ומשם צמח הסרט".

     

    שחקנית זו שתהילתה נשכחה, שימשה מסתבר השראה לחלק הראשון ב"כנס העתידנים", שצולם בלייב-אקשן. פולמן התחבר לספר של לם (שבכלל נכתב כאלגוריה לשלטון הסובייטי בפולין) בחלק השני, שצולם באנימציה.

     

    רובין רייט. מטשטשים את הזהות ב"כנס העתידנים" (צילום: ברידג'יט פולמן) (צילום: ברידג'יט פולמן)
    רובין רייט. מטשטשים את הזהות ב"כנס העתידנים"(צילום: ברידג'יט פולמן)

     

    חלקו השני מתרחש כעשרים שנה לאחר הברית שכרתה רייט עם השטן (הלא הוא המפיק ג'ף גרין, בגילומו של דני יוסטון), ומתחולל בדיסטופיה צבעונית למראה ואפרורית-עגמומית בהווייתה. רובין סוגרת מעגל בפגישה עם המפיק שמציע לה הארכה של ההסכם בתנאים חדשים ומופרכים אף יותר מזה הראשון. חלק זה מצויר באנימציה שנוצרה על ידי יוני גודמן ודוד פולנסקי, שעבדו עם פולמן על "ואלס עם באשיר" - הסרט ששיגר את פולמן הישר למרכז היצירה העולמית.

     

    איתן גפני עוד רחוק מאוד מהמעמד הבינלאומי של פולמן, אולם גם סרטו "בשר תותחים" שהוצג יום לפני בבכורה מקומית בפסטיבל דרום, חוזר גם הוא ללבנון, ומציג את המאבק מול האוכלוסיה המקומית מתוך הזווית המיוחדת שלו. פולמן עשה זאת בזמנו באמצעות אנימציה, גפני מגייס הרבה ניצבים, מאפרים, גלונים של צבע דמוי דם, וגרפיקה ממוחשבת כדי להמחיש את עלילת הזוועות שלו, המתרחשת משני צידי הגבול הצפוני. 

     

     

    כמו "מלחמת העולם Z" של בראד פיט שמבקר גם הוא בישראל, גם סרט דל תקציב זה מציג קרב מאסף נגד המתים-חיים על רקע הסכסוך במזרח התיכון. העלילה מלווה יחידה מובחרת של צה"ל, מעין מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית המאצ'ואיסטית שיוצאת למבצע בעומק שטח לבנון. על הכוונת מדען ברשות החיזבאללה, שפיתח נשק ביולוגי שיצא מכלל שליטה. הסרט רווי הומור צבאי, ואף פוליטי/א-פוליטי, המאופר במנות גדושות של דם ו-gore מתוצרת מקומית. 

     

    ממסד הקולנוע הישראלי יתעקש בוודאי לאמץ את פולמן לחיקו, בגלל שהוא פולמן. החיבה המוצהרת שלו לז'אנר המדע הבדיוני, והיצירה של זירה פנטסטית שמנותקת מההקשרים הישראליים העכשוויים נוגעת יותר לאנשים הפשוטים, שנמשכים לעולמות עתידניים - רחוקים, רחוקים לכאורה מהמציאות של האדם, המשפחה והחברה בארצנו, ועם זאת כל כך קרובים. "בשר תותחים" דווקא כן נוגע באקטואליה שלנו, אבל לא בקונצנזוס המוכר של הקולנוע הישראלי.

     

    לירון לבו, יפית שלו ורוי מילר ב"בשר תותחים" (צילום: רועי קרן) (צילום: רועי קרן)
    לירון לבו, יפית שלו ורוי מילר ב"בשר תותחים"(צילום: רועי קרן)

     

    ועם זאת, למרות כל הקשיים, ההקרנה של "בשר תותחים" בפסטיבל דרום ואירוע ההשקה של פסטיבל אוטופיה הוכיחו שיש לסרטי הז'אנר הללו קהל נאמן

    ונלהב. אנחנו עתידים לראות בקרוב יצירות נוספות של יוצרים ישראלים שנסחפים גם אחרי הגל העולמי של סרטי מדע בדיוני ואימה ("מי מפחד מהזאב הרע" של במאי "כלבת" אהרון קשלס ונבות פפושדו יוצא אוטוטו, אחרי שזכה לתגובות נלהבות בפסטיבל טריבקה היוקרתי).

     

    אולי מתישהו גם הממסד יכיר בסרטי הז'אנר וביוצריהם כקולנוענים רציניים, יפתח להם דלת, וחשוב אף יותר - כיס. בינתיים האפשרות הזאת נראית כמו מדע בדיוני, וחבל. הקהל הגדול שיש לתכנים הללו בישראל ראוי ליותר.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רועי קרן
    רוי מילר ב"בשר תותחים". מדים מדממים
    צילום: רועי קרן
    לאתר ההטבות
    מומלצים