שתף קטע נבחר
 

לכל חומוס יש תג מחיר

בשמאל קוראים לזה בירת הדו-קיום, בימין זו בירת המשת"פים. אבו גוש זה מיקום מצוין למעמידי פנים שהכול בסדר

בשבוע החולף זכינו לצפות במחזה משובח המגלם את כפל המשמעויות, השחצנות והעמדת הפנים שבפוליטיקה הישראלית. לרגע נדמה היה שמדובר בעוד פעולת "תג מחיר רגילה", שתזכה לסיקור תקשורתי שולי, אך לא כך היו פני הדברים. אבו גוש זכתה לכבוד עם גינויים מקיר לקיר. מזהבה גלאון דרך בוז'י הרצוג ודרעי ועד נפתלי בנט, לרבות ראש הממשלה, הנשיא ויו"ר הכנסת. כולם גינו. כל אחד בדרכו שלו הגדיר מחדש את פעולת "תג מחיר" ואת משמעותה.

 

נערי הגבעות סידרו תזמון מצוין למערכת הפוליטית: יומיים אחרי קבלת החלטה "היסטורית", לפיה פעולות "תג מחיר" אינן פעולות טרור וההתארגנויות שעומדות מאחוריה לא יוגדרו כקבוצות טרוריסטיות.

 

עוד בערוץ הדעות

לבני, "השופט המכה" לא יכול להישאר / רבקה נוימן

היא לא באמת נהנית מזה / אריאנה מלמד

 

אלופי הרטוריקה

"מדובר בפשע שנאה, לא יהודי ולא מוסרי", קבע ראש הממשלה. "זה מעשה לא יהודי ולא מוסרי שמטרתו לזרוע שנאה בין ערבים ליהודים", הוסיף השר בנט. לרגע נדמה היה שביבי ובנט הם שני חברים מפרויקט "תגלית" שבדרכם לירושלים עצרו בחומוסייה באבו גוש ולפתע נתקלו בפעולות אלימות שבוצעו על-ידי נערים יהודים בני גילם. מאחר שנתניהו ובנט נטולי סמכויות, לא היה להם מה לעשות מלבד לגנות. אם אין מנוס מהעובדה שהמבצעים יהודים, אז נגיד שהמעשה עצמו אינו יהודי.

מזווית מקומית
"תג המחיר" שלנו / ג'אודת איברהים
הפיתוי להיסחף אחר הטרוריסטים גדול, אבל במקום שהם יהרסו, אנחנו נבנה. את הדו-קיום באבו גוש לא ניתן להרוס
לכתבה המלאה

 

"פשע שנאה" ו"התארגנות בלתי מותרת" - אלו המושגים החדשים שמנסים לדחוף לנו כעת. על מנת להחדיר מושג חדש לתודעה, צריך לתרגל אותו ולהתאמן עליו מדי פעם בפעם בסידור מילים מופתי, שבו פוצחים ראשי המערכת, בזה אחר זה, ובמשך יום שלם לא מפסיקים לחזור על אותה המנגינה. "תג מחיר" הם בסך הכול מעשי שנאה של זאטוטים שלא לימדו אותם היטב יהדות מהי. הם לא ידעו כנראה שבחרו במיקום אסטרטגי שמאפשר לכל הקשת הפוליטית לשפוך את חמתה עליהם מבלי לפגום בקונצנזוס הציוני הקדוש, אבו גוש קוראים לזה.

 

שום דבר לא מקרי

בשמאל קוראים לזה בירת הדו-קיום, מקום שבו כולם מתנהגים יפה ולא מעצבנים את היהודים, כי חומוס אמיתי יש רק באבו גוש. בימין קוראים לה בירת המשת"פים. כפר במיקום קריטי שסייע ליהודים בהקמת המדינה והם "נאמנים" שאסור לפגוע בהם, כך ציינו יו"ר הכנסת אדלשטיין ואף מבקר המדינה בכבודו ובעצמו. השר בנט הקדים את זמנו ויום לפי האירוע באבו גוש הגדיר את הניסיון לחדש את המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים "רסיס בישבן". "לא לרסיס הזה התכוונתי", הסביר אחר כך בסטטוס שפרסם בבוקר האירוע.

 

נראה כי פעילי "תג מחיר" לא יתקרבו שוב לאבו גוש. הגינויים מקיר לקיר הם בסך הכול עדות נוספת לפניה המכוערות של הפוליטיקה הישראלית. האם צריך את הדו-קיום המדומה והנצלני כדי לגנות אלימות? האם צריך להיות משת"פ על מנת שיגנו עליך מפני פעולות טרור? מה פשר השימוש השחצני במושג "מעשה לא יהודי"? ולמה צריך להסתפק בהגדרת שנאה כדי להפעיל עוצמה רבה ולשים קץ לפעולות מעין אלה?

  

אריה דרעי הפגין מנהיגות ועלה ראשון לאבו גוש כדי לגנות את המעשה. דרעי כינה אותו מעשה טרור. כך סגר חשבון אחד קטן עם בנט. הוא יודע מי האויבים החדשים שלו היום ומתנהג בהתאם. ומה עם גאון הדור שמקלל רבנים? זה מעשה יהודי?

 

בפוליטיקה הנשלטת על-ידי קונצנזוס עיוור שלא סובל שינויים מלבד שינויים קוסמטיים, אין דברים מקריים. הכול מתנהל לפי הספר ולפי סדר היום הציבורי, צריך רק ללמוד את משחק הכיסאות, את התזמון והמיקום, זה שם המשחק. דבר אחד בטוח: אבו גוש זה מיקום מצוין למעמידי פנים שהכול בסדר. ערבים ויהודים כאחד.

 

הכותב הוא עו"ד ופעיל פוליטי, בוגר תואר שני ביישוב סכסוכים

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פשע השנאה באבו גוש
צילום: אוהד צויגנברג
מומלצים