שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    קשר תחת אש: מה עושה צה"ל לזוגיות שלכם?

    האם הקשר שלכם יצליח לשרוד את השירות הצבאי? איך מתמודדים עם המרחק, הלחץ והגעגועים, ומה קורה כשחברה שלכם בוגדת בכם בגלל שאתם בקושי יוצאים הביתה? תשאלו את רב-סרן (במיל') אורן הדר

    בתקופה הקרובה מתחילים מחזורי הגיוס הקרבי של הקיץ ואלפים רבים של תיכוניסטים חרמנים יהפכו לחיילים חרמנים. אבל הרבה מהם נכנסים לשירות הצבאי כשהם בזוגיות, כזו שהם רוצים שתמשיך לתפקד על אף שהחיים שלהם נכבשו בידי צה"ל לשנים הקרובות. מה עושה הצבא לזוגיות, איך משמרים אותה והאם כדאי בכלל לעשות את זה?

     

    עוד בנושא:

    היא גמרה להתפשט ואמרה: לא רוצה צבא

    נפגשו בקורס מפקדים, התחתנו במבצע צבאי

    אמני הפיתוי שכחו שחיזור הוא לא מבצע צבאי

    חיילים וחיילות מדברים על יחסים בפייסבוק שלנו

     

    ובכן, קודם כל רצוי שתבינו כבר עכשיו שהקשר שלכם עומד לעבור חתיכת טלטלה. למה? בגלל ששניכם תהיו נתונים בלחץ שמעולם לא היה לכם - גם ללוחמים וגם לפקידים, שהמרחק והזמן שיחלוף בין פגישה לפגישה ישפיע על התקשורת שלכם (במיוחד במקרה שתריבו), ושצה"ל פשוט משנה אנשים.

     

     

    שרתתי בצה"ל שש שנים, במהלכן היו לי הרבה מאוד חיילים שהתמודדו עם משברי יחסים ותמיד הייתי מוכן לנסות לעזור להם. כשמסתכלים על זה עכשיו, אפשר לזהות שלוש נקודות קושי מרכזיות שמחכות לכם לאחר שהקשר שלכם יעלה על מדים.

      

    1. זהירות, תלותיות

    הקשר שלכם יהפוך למקור כוח חשוב מאוד, שנשענים עליו בזמנים קשים. וזה לא משנה כמה אתם קשוחים, מלאי מוטיבציה או נוטים להסתדר - מי שצריך לישון באוהל עם עוד תשעה זרים, לסחוב אותם באלונקה עשרות קילומטרים או סתם להישמע למפקד סתום ופוזאיסט - הוא בן אדם שקשה לו.

     

    פתאום, העובדה שמישהו מחכה לכם בסוף השבוע, מסמס לכם בסוף היום ומתגעגע אליכם יכולה לעשות המון טוב. וכשזה קורה, הזוגיות שלכם הופכת למשהו שנראה ממש קריטי עבורכם. עם זאת, אני מציע שתנסו להיאחז בקשר כמה שפחות, כדי שלא תהפכו להיות לחוצים או תלותיים. נסו לדבר עם החברים סביבכם על הקשר - מצב טוב שגם הם עוברים את אותו הדבר. ואיך אומרים? צרת רבים, חצי נחמה. בטח כשהרבים האלה תקועים בתוך אוהל באמצע המדבר באוגוסט.

     

    תראו, אין ספק שיש משהו קסום ומתוק בלפגוש מישהו אחרי שפינטזתם על כך במשך כמה שבועות, להיות איתו בסוף השבוע ואז לחזור לבסיס. אבל לא סתם אומרים שמה שרחוק מהעין רחוק גם מהלב. ובגלל הלחץ הזה, כל משבר בזוגיות שלכם יועצם בגלל המרחק.

     

    פתאום כל מה שאומרים חשוב יותר, ויתכן שתתחילו להתווכח על משהו ולא תגיעו להסכמה לפני שיסתיים סוף השבוע ותעלו שוב על מדי א' בדרככם לבסיס. ואז, המריבה תמשיך מרחוק - בטלפון ובהודעות, ותאמינו לי - הרבה יותר קשה לפתור ככה דברים מאשר בשיחה פנים אל פנים.

     

    הפיתרון שלי: אל תשאירו שום דבר לא פתור. מה זה אומר? שאם רבתם בליל שבת וביום ראשון כבר חוזרים לבסיס ולא נפגשים בשבועות הקרובים - תכריחו את עצמכם לשבת ולפתור את המחלוקת. אל תתנו לצד השני לסיים פגישה אתכם כשהוא כועס או מאוכזב.

     

    המשבר הזוגי שלכם עשוי להתעצם בגלל המרחק הרב (צילום: אורן הדר) (צילום: אורן הדר)
    המשבר הזוגי שלכם עשוי להתעצם בגלל המרחק הרב(צילום: אורן הדר)

     

    2. כשהמרחק הפיזי מייצר ריחוק נפשי

    אתם תתרחקו זו מזה לא רק בגלל שתתראו פחות. אין מה לעשות, אתם עומדים להשתנות כבני זוג וכבני אדם. דברים שלומדים, רואים, שומעים ומבינים בצבא, יכולים לפקוח לכם את העיניים, לשנות דעות ולאלץ אתכם להתבגר במהירות. התהליך הזה קורה בצורה שונה מאוד אצל שני בני הזוג, שלרוב יעברו שירות צבאי שונה בתכלית - אלא אם יתגייסו לאותה יחידה וישרתו באותו בסיס (וכולנו יודעים שהסיכוי שזה יקרה - אפסי).

     

    ולכן, פתאום בני הזוג נראים לכם אחרת, משדרים דברים אחרים. וזה יכול לעורר קצרים בתקשורת ממש בקלות. הפיתרון הוא פשוט לשמור על המכנה המשותף שלכם - על הדברים שתמיד אהבתם לדבר עליהם או לעשות ביחד. תזכרו שהרבה מהחוויות שלכם היו מיוחדות או מעניינות רק עבור מי שעבר משהו דומה. אז במקום לשבת ולחפור על הצבא, לכו להופעה או משהו.

      

    3. בגידות, רבותי, בגידות!

    לפעמים קורה שהחרמנות מנצחת: לא נפגשים הרבה זמן, מישהו אחר בבסיס פתאום הופך לידיד קרוב שמבלים איתו הרבה זמן וקל מאוד לשכב איתו. במקרה הזה אין שום תרופת פלא: אני חושב שלא כל אדם מסוגל לבגוד - ושצריך הרבה מאוד ניסיון במערכות יחסים וחושים מחודדים בטירוף כדי לזהות אנשים שיוכלו לתפוס מהצד.

     

    לכן, כאן מדובר כבר במשהו שתצטרכו פשוט לקוות שלא יקרה - לא לבני הזוג ולא לכם. אם תשאלו אותי, ברגע שאתם רוצים לשכב עם מישהו אחר, כדאי שפשוט תיפרדו מבני הזוג ותעשו את זה. ואיך מתמודדים עם זה לאחר שזה קרה?

     

    ובכן, כשחברה שלי בגדה בי בזמן שהייתי בקו בהר דב, לקחתי את זה קשה מאוד. הצוות שלי מייד סיפר את מה שקרה לכל המוצב והפכו את זה לקרנבל: בתוך שעות ספורות נכתבו שירים על האקסית המניאקית שלי והחבר'ה היו שרים אותם במכשיר הקשר בכל פעם שעליתי לשמירה.

     

    נערכה גם תחרות סיפורי אקסיות מרושעות, בה השתתפו עשרות חיילים והפרשה דלפה גם למוצבים אחרים. כמה שנים לאחר מכן, כשהייתי קצין וביקרתי במוצבים, שאל אותי קצין אחר מיחידה שכלל לא קשורה אלי "היי, אתה לא זה שהג'ינג'ית בגדה בו לפני שנתיים?". במילים אחרות, תסמכו על החבר'ה שיעזרו לכם לצאת מהדיכאון.

     

    אם בא לכם לשכב עם אחרים, עדיף שתפרדו כבר עכשיו (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אם בא לכם לשכב עם אחרים, עדיף שתפרדו כבר עכשיו(צילום: shutterstock)

     

    צה"ל הרג את הזוגיות שלכם? טוב מאוד

    ועכשיו אגיד משהו שלא כל כך קל או נעים לשמוע: כנראה שצה"ל יהרוג את מערכת היחסים שלכם, גם אם היא הכי חזקה ואוהבת ומשובחת שאפשר. אבל במקום לפחד ולדאוג, אני מציע פשוט לקבל את זה כשזה קורה ולא להדחיק את האפשרות שזה יקרה.

     

    כשהתגייסתי, לא היתה לי חברה. הייתי החייל הכי מורעל בצה"ל ולא היה לי אכפת מענייני יחסים וזוגיות. בדיעבד, טוב שלא היתה: בשנות השירות הצבאי שלי היו לי הרבה מאוד מערכות יחסים (אפילו את אהבת חיי הכרתי בשירות הצבאי), שכנראה שלא היו צצות לו הייתי מתאמץ לשמר איזה קשר עתיק מהתיכון. אם תשאלו אותי, גם במקרה בו צה"ל מפרק את הזוגיות שלכם, זה ממש לא סוף העולם.

     

    תסתכלו על העובדות: אתם בני 18, לא טעמתם אפילו רבע ביס מהחיים ואין לכם מושג כמה טוב עוד מצפה לכם. אז במקום להגביל את עצמכם, תנו לדברים לקרות באופן טבעי. אם המרחק, מיעוט הפגישות, העצבים והתסכול מנצחים את הזוגיות שלכם - אין שום בושה בלנפנף דגל לבן.

     

    במהלך השירות שלכם תכירו מאות אנשים חדשים שתרצו לשכב לפחות עם חלק מהם (ואם תתנהגו כמו בני אדם - גם תשכבו איתם). יש משהו מחרמן מאוד בסיטואציית לחץ צבאית; פקודות צה"ל אוסרות על מגע מיני בין חיילים, אבל כולם יודעים טוב מאוד שכשתוקעים כל כך הרבה חבר'ה צעירים ביחד, טבעי שהם יתקעו אחד את השני מדי פעם.

     

     

    ולמי שמרגיש בודד, נטוש, פגוע, עזוב או ממורמר בגלל פרידה, אזכיר שהסביבה החברתית בצבא היא תומכת מאוד. למפקדים לא יהיה אכפת וגם לא אמור להיות להם, אבל החברים יחזיקו אתכם ותעברו בקלות תקופות קשות.

     

    עם הזמן, הדיסטנס עם המפקדים שלכם ישתנה וייעלם ותוכלו להיעזר גם בהם. לא פעם נודע לי שחייל שלי מתמודד קשה עם פרידה וארגנתי לו יום חופש כדי שינוח קצת ויסדר את הראש.

     

    אז מה למדנו? שצה"ל הולך להשפיע על מערכת היחסים שלכם, אבל שגם במקרה הכי קיצוני אין מה לדאוג. תנו לי להזכיר לכם שבצה"ל השעות אולי זוחלות, אבל השבועות טסים וששלוש השנים יחלפו מהר יותר משאתם חושבים. גיוס קל, חבר'ה - ובהצלחה בשירות.

     

    בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק  

     

    אורן הדר משרת במילואים כקצין ביחידה מובחרת בדרגת רב סרן (במיל').

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: הדר כהן
    הצבא לא יפריד בינינו
    צילום: הדר כהן
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים