שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כלים להתמודדות עם פגיעה מינית של ילדים
    הילד/ה מתנהגים קצת אחרת, ובנו כהורים מתעורר חשש מחריד שאולי חלילה מישהו - חבר למשחק או מבוגר - פגע בהם מינית. איך מזהים? איך מגיבים? מה אומרים?

    אחד הפחדים העמוקים ביותר של הורים הוא סביב נושא הפגיעה המינית. כהורים אנו מחזיקים בו זמנית בשתי עמדות לכאורה סותרות. מחד המשאלה שאני הורה טוב דיו, התקשורת ביני לבין ילדי היא פתוחה וכנה, אני מכיר את הילד שלי, אני מסוגל להגן עליו ובגדול אני יודע מה קורה איתו. מאידך החרדה שמא מישהו יפגע בילד שלי, שמא לא אהיה שם לעזור לו, לא אראה את סימני המצוקה ושמא הילד מחזיק סוד מפני.

     

    הסרטון "הסוד של תום" שהופק בשיתוף איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית וחברת רונית רפאל ממחיש מעט מהסימנים והדרכים להתמודדות עם פגיעה מינית בילדים:

     

     

    כשאנו מדברים על פגיעה מינית בילדים אנו מבחינים בין מקרים של פגיעה על ידי ילדים אחרים ובין פגיעה על ידי אדם מבוגר.

     

    כשמדובר בחשש לפגיעות בין ילדים, הורים שואלים את עצמם האם המשחקים אותם משחקים ילדיהם עם ילדים אחרים הם לגיטימיים, התפתחותיים, או האם מתרחשת שם פגיעה. כיצד ניתן להבחין בין השניים?

     

    באופן כללי ניתן לומר שבמשחק לגיטימי צריך שתהיה אווירה נעימה של צחוק, שמחה וגילוי. שיש רצון והסכמה של כל המשתתפים למתרחש. היחסים בין הילדים צריכים להיות שוויוניים יחסית: בגיל, בכוח החברתי, במבנה הפיזי וביכולות הקוגניטיביות. כמו כן עלינו להיות בטוחים שהמשחק אינו מלווה באיומים, שוחד או כפייה.

     

    שימו לב לשינויים בהתנהגות

    במקרה של פגיעה מינית על ידי מבוגר הפוגע משתמש בסמכותו כמבוגר ובגודלו ביחס לילד, ובדרך כלל אינו זקוק להפעלת כוח פיזי. ילדים רגילים לציית למבוגרים, להאמין בהם ולכבד את סמכותם, ולרוב הם נמצאים בעמדת תלות בהם.

     

    לעיתים קרובות תקיפה מינית גוררת שינויים בהתנהגות הילד/ה. שינויים אלה יכולים לעורר חשד שמשהו קרה. אז עולה השאלה האם מדובר במצב רוח חולף אצל הילד/ה או שהם מאותתים על מצוקה מתמשכת כלשהי.

     


    לבחון את ההתנהגות בהתייחס לגיל לאופי ולדפוסי ההתנהגות של הילד/ה

     

    חשוב לקחת בחשבון שייתכן והסימפטומים מצביעים על מצוקה שאינה קשורה בפגיעה מינית, ולבדוק זאת בזהירות. בנוסף חשוב לדעת כי לפגיעה מינית יכולים להיות ביטויים שונים. התגובות הן על רצף, ופגיעה דומה יכולה לעורר תגובות שונות בקרב ילדים שונים. משום כך יש לבחון את ההתנהגות בהתייחס לגיל לאופי ולדפוסי ההתנהגות של הילד/ה.

     

    סימני אזהרה

    כשמדובר בפגיעה מינית יופיעו בד"כ כמה מהסימפטומים הבאים:

     

    סימפטומים רגשיים: דיכאון ודימוי עצמי נמוך, אמירות אובדניות, פחדים ללא הסבר ברור, סיוטים, דריכות יתר, צורך בשליטה והסתגרות.

     

    סימפטומים גופניים: כאבי ראש וכאבי בטן, הרטבת לילה בגיל מבוגר, הפרעות אכילה המתבטאות באכילה מוגברת או מופחתת, הימנעות ממזונות מסוימים והקאות. דלקות חוזרות בדרכי השתן, בפי הטבעת ובנרתיק, פגיעה ופציעה עצמית.

     

    סימפטומים התנהגותיים: התנהגויות סיכוניות מוגברות, התקפי זעם או חרדה, גנבות, שקרים, ריבוי חלומות בהקיץ (ניתוקים), קשיי ריכוז, קשיי שינה, רתיעה מקשרים וממגע או לחילופין עיסוק מוגבר במין ובמיניות, ירידה בלימודים או מצד שני השקעת יתר בלימודים שאינה אופיינית.

     

    לעיתים קרובות הילד או הילדה אינם מפרשים את שאירע כפגיעה מינית, אבל ירגישו את אי הנוחות שבסיטואציה: תחושת ניצול, אשמה, או שקרה משהו שאינו תקין. ישנם מצבים בהם ישמרו את המקרה בסוד, אם בשל איומים או שוחד ואם בשל תחושות אשמה, בושה ופחד מהאשַמה.

     

    מניסיוננו ילדים חווים אשמה על כל פגיעה מינית שנעשתה בהם. זאת בגלל התפיסה האגוצנטרית (חשיבה ילדית) והנטייה לייחס את הדברים שקורים להם לעצמם. עם זאת ידוע שכל ילד מנסה לפחות פעם אחת לספר ולשתף, מכאן שלתגובה שיקבל יש השפעה מכרעת האם ימשיך וישתף או ישתוק.

     

    מה לעשות?

    אם וכאשר מתעורר החשד או אם הילד/ה באו ושיתפו אותנו, כדאי:

    • לנשום עמוק ולהקשיב לילד/ה.
    • להתייחס ברצינות לכל אמירה אם במפורש ואם נרמזת מצד הילד/ה.
    • להעביר מסר חד משמעי כי אנו מאמינים להם.
    • להודות לילד/ה על ששיתפו ולתמוך בהם על האומץ שגילה בחשיפת המקרה.
    • להבהיר לילד/ה כי אינם אשמים במה שאירע להם (גם אם הפגיעה קרתה בסיטואציה בה עשו מעשה אסור).
    • לא להישאר עם הסיפור לבד.
    • במקרה בו התעורר חשד מבלי שהילד/ה שיתפו, חשוב, כדבר ראשון, להעביר את המסר שבכל מקרה, ללא קשר למה שקרה, אפשר לבוא לדבר ולשתף, ההורים יכולים להכיל זאת והם לא יתמוטטו. כמו כן להעביר מסר שהילד מוגן ובטוח.

     

    החשד או דיווח הפגיעה מעוררים בהורים שאלות רבות, התלבטויות, חרדות ורגשות קשים. כהורים חשוב לפעול מתוך שיקול דעת, להיוועץ בגורם שאינו קשור באופן אישי למקרה ושהוסמך לכך.

     

    • מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מקיימים סדנאות מניעה והעצמה להורים בנושא הורות ומיניות. כמו כן, קוי החירום עומדים לראשותכם בכל עת ובכל שעה לקבלת סיוע והתייעצות. אתם לא לבד. קווי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: לנשים 1202 לגברים 1203.
    • הכותבות איריס אורן ושרי ברו הן פעילות במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית חיפה והצפון.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    האם הילד שלי מחזיק סוד מפני?
    צילום: shutterstock
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים