שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המטיילים מישראל למען ה"מלאכים מניו זילנד"
    זה כבר 5 שנים שהזוג לואיס ו-5 ילדיהם, נוצרים שחולים על הארץ, מארחים חינם בביתם מטיילים ישראלים בניו זילנד. הם חוגגים את חגינו, תולים דגלי כחול-לבן והבת גם מדברת עברית. עכשיו מנסים המטיילים להשיב להם טובה ולהגשים להם חלום: להטיס את כל המשפחה לביקור ראשון בארץ הקודש

    כשמטיילים בעולם פוגשים בשקיעות מעולמות אחרים, שומעים שפות ומבטאים, טועמים בירות וסיגריות מקומיות, רואים שילוט מצחיק בכבישים, ומבינים איך אנשים חיים במקומות אחרים.

     

    אך עיקר העניין של טיולים הוא המפגש עם מגוון העצום והרחב של אנשים שונים, מוזרים ומיוחדים. הטיולים פותחים את הלב ואת הראש ומביאים המון שאלות את המודע ואל התת שלו.

     

    עריכה: אמיר פלדמן

    עריכה: אמיר פלדמן

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    מכל אינספור החוויות שצברתי בעשרות שנים של טיולים בארץ ובעולם, שום דבר לא הכין אותי לתופעה המוזרה שבה נתקלתי בניו זילנד: אהבת והערצת עם ישראל באופן חד-משמעי שהיה מעט תמוה בעיני בזמנו. זה היה המקום הראשון בעולם שאליו הגעתי, ובו הרגשתי באמת רצויה, אהובה, הרגשתי שאני עם סגולה.

     

    מארחים מטיילים ישראלים ללא כל תמורה

    במרבית המקרים מדובר בנוצרים טובי-לב המאמינים כי אנחנו, בני ישראל, הם ילדיו של האל בכבודו ובעצמו, וכל מי שמכבד אותנו עוזר לנו ומבין את משמעותינו בעולם הזה, מבורך באינספור ברכות. במקרים ספורים האמונה הזו הפכה לדרך חיים, המשולבת עם לב רחב ופתוח ואהבה גדולה.

     

    כזה הוא סיפורה המופלא של משפחה יוצאת דופן - משפחת לואיס.

     

    עוד מעשים טובים של מטיילים בערוץ התיירות:

     

    בעיירה התיירותית קווינסטאון (Queenstown) שבאי הדרומי, חי זוג בתחילת שנות ה-50 לחייהם - פיל וקטרין, יחד עם חמשת ילדיהם. פיל מוסכניק במקצועו, וקתרין עובדת בחנות יד שניה בעיר.

     

    הם חיים בבית צנוע עם חצר לא גדולה ונוף יפהפה לרכס הרי רימרקבלס (Remarkables). זה כבר חמש שנים שהמשפחה, על חמשת ילדיה, מארחת בביתה ללא כל תמורה מטיילים ישראלים. ואם אין מקום בבית, אז בגינה - שם אפשר לפתוח אוהל או לישון באוטו - כפי שנהוג אצל מטיילים רבים בניו זילנד.

     

    בני המשפחה לא מפרסמים את עצמם, השמועה עליהם עוברת מפה לאוזן, אין להם כל אינטרס או כוונה. בפשטות ואמת הם מארחים ומקבלים כל ישראלי שמגיע אל פתח דלתם, וזה מורגש בכל מילה, חיבוק ורגע בחיק המשפחה.

     

    השמועה עוברת מפה לאוזן. מטיילים והלואיסים (צילום: עידו חוברה) (עידן חוברה) (עידן חוברה)
    השמועה עוברת מפה לאוזן. מטיילים והלואיסים (צילום: עידו חוברה)

     

    חוגגים את החגים שלנו

    המשפחה חובבת ישראלים ואת ישראל על כל המשתמע מכך - הם חוגגים את החגים שלנו, תולים דגלי ישראל בביתם, ובתם הבכורה אף מדברת מעט עברית.

     

    אינספור מטיילים עברו ב"בית הלואיסים" בחמש השנים שחלפו, צעירים ומבוגרים, בודדים ומשפחות שלמות - כולם חוו את אותה חוויה של חיבור מיידי ורגשות רבים שעוררו בהם בני המשפחה.

     

    מעבר לאירוח הלבבי והביתי, הלואיסים נמצאים כמשענת ועזרה בכל נושא עבור המטיילים, מכביסה ועד מכירת רכב, מעזרה רפואית ועד חיפושים אחר הרוגי רעש האדמה בכרייסטצ'רץ' בשנת 2011.

     

    בכל יום שישי המשפחה עורכת ארוחת ערב גדולה, שאליה מגיעים מטיילים רבים מהאזור, כך שאחת לשבוע מתכנסים בין 40-30 מטיילים לארוחת ערב המונית, עם קידוש והדלקת נרות שבת. כולם מבשלים יחד ומביאים התרגשות ושמחה גדולה למשפחת לואיס.

     

    אם אים מקום בבית, ימצאו לכם מקום בגינה. סלון בית משפ' לואיס (צילום: עידו חוברה) (עידן חוברה) (עידן חוברה)
    אם אים מקום בבית, ימצאו לכם מקום בגינה. סלון בית משפ' לואיס (צילום: עידו חוברה)

     

    החלום: לבקר בישראל

    עידן הפייסבוק מאפשר לשמור קשר עם הלואיסים, והם עושים כך עם כל המטיילים שביקרו אצלם. מדי כמה שבועות מגיעה אליהם חבילה מהארץ ששולח אחד המטיילים שביקר אצלם, הכוללת לרוב טחינה, חלבה, פחיות

    של בירה מקומית, או חולצה מודפסת בעברית, רק כדי להשיב תודה כלשהיא על הבית החם שהם יצרו עבורו בארץ רחוקה כל כך.

     

    חלומם הגדול ביותר של המשפחה הוא לבקר בישראל. ההתרגשות שאוחזת בהם כאשר הם מדברים על נסיעה ביום מן הימים לארץ מזכירה קצת את הכיסופים של יהודים מכל קצוות העולם שהקימו את הארץ הזו. מזכירה את השירים והספרים שמתארים געגועים לארץ הקודש.

     

    עיניהם נוצצות כאשר הם מדברים על ירושלים ועל הגולן, על הערבה והנגב. הם מכירים את מפת הארץ היטב, ומצפים להגיע.

     

    כמובן שהמציאות של מוסכניק וזבנית, הורים לחמישה ילדים לא מאפשרת להם לחצות את העולם בטיסה כה רחוקה ויקרה ולהגשים את חלומם.

     

    דגל ישראל תלוי בבית. מטיילים בסלון משפ' לואיס (צילום: עידו חוברה) (עידן חוברה) (עידן חוברה)
    דגל ישראל תלוי בבית. מטיילים בסלון משפ' לואיס (צילום: עידו חוברה)

     

    מתוך כך, התגבשה יוזמה בחודשים האחרונים, של "בוגרי" משפחת לואיס, להגשמת חלומם.

    המטיילים פתחו קבוצה בפייסבוק הנקראת: "להביא את משפחת לואיס מקווינסטאון לישראל" והיא עוסקת כבר כמה חודשים בהבאת המשפחה לישראל, אירוח שלהם כאן, וכמובן איסוף כספים לטובת קניית כרטיסי הטיסה עבור המשפחה, בעזרת חשבון בנק הנפתח במיוחד עבור מטרה זו.

     

    הקבוצה עוסקת בשמחה והתרגשות אמיתית בנושא, למעלה מ-300 איש כבר הצטרפו, תמונות רבות וסיפורים מרגשים מתגלים בכל יום על העמוד הראשי של הקבוצה, כשהכוונה היא אחת, טהורה ואמיתית - להגשים חלום לאנשים טובים, צנועים ופשוטים שעושים עבודת יחסי ציבור מופלאה לישראל, ומעבר לכך נותנים את ליבם עבורנו, רק בגלל שאנחנו ישראלים.

     

    פרטים נוספים ומספר חשבון לתרומות בעמוד הפייסבוק הייעודי שהוקם עבור המשפחה.

     

    • עדכון (11.7.2013): עד כה הצטרפו כ-300 איש לקבוצה והצליחו לאסוף יחדיו למעלה מ-10,000 שקלים. ייעדנו הסופי הוא 40 אלף שקלים לרכישת 7 כרטיסי טיסה למשפחה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים